העיר - ברית החלשים  

דמוקרטיה היא הדרך בה בחרו להתאגד החלשים על מנת שהבריונים וחסרי המוסר לא יידרסו אותם. זו ברית החלשים. ולכן מחפשים תמיד החלשים לבחור שליט חזק, רודף חוק ובעל מוסר. וזו הסיבה שכל מי שהוא בעל זרוע ובעל כסף או שררה שונא את הדמוקרטיה ומשתדל לעקוף אותה ואת חוקיה ולתמוך באיש שלו כדי שזה ישרת אותו ולא את הברית. הדמוקרטיה היא מוסד שיש להגן עליו כל יום מחדש כי יש לא מעט אנשים ששונאים אותה שינאת נפש.

דמוקרטיה היא הדרך בה בחרו להתאגד החלשים על מנת שהבריונים וחסרי המוסר לא יידרסו אותם. זו ברית החלשים. ולכן מחפשים תמיד החלשים לבחור שליט חזק, רודף חוק ובעל מוסר. וזו הסיבה שכל מי שהוא בעל זרוע ובעל כסף או שררה שונא את הדמוקרטיה ומשתדל לעקוף אותה ואת חוקיה ולתמוך באיש שלו כדי שזה ישרת אותו ולא את הברית. הדמוקרטיה היא מוסד שיש להגן עליו כל יום מחדש כי יש לא מעט אנשים ששונאים אותה שינאת נפש. בעיקר אלו שבאו מתוך הכוח הכלכלי, חדרו לשורות השררה הדמוקרטית ושוכחים עבור מי הם עובדים ומידו של מי הם ניזונים בפוזלם כל הזמן בחזרה אל המקום ממנו באו ואליו יחזרו אחרי שימצו את השררה עד תום.
לראש העיר הרצוי האינטרסים של התושבים הם החשובים. לא של היזמים. נכון, בפעם אחת תמכור העירייה אחוזי בנייה מופרזים ליזמים שירוויחו מכה וייזכרו מי שמר להם על האינטרסים. אבל לנו, לברית החלשים, לאזרחים של הדמוקרטיה התל-אביבית, לא ישאר כלום. הים והנוף והרוח הם נכסי הציבור. הם לא של שום פקיד שקיבל את סמכותו מאיתנו לתת אותם. אנחנו הבעלים של זה. לא שום ראש או מהנדס עיר וודאי שלא היזמים.
צריך להגן על נכסיה של העיר לטובת הדורות הבאים.
הברית הנגדית המסוכנת היא הברית שבין הבירוקראט לבין היזם. יש למנוע ברית כזאת בכל תוקף.
להסיר את המילה בירוקראט מהסדר העירוני ולהחזיר את משרת הציבור לנושאי המשרות בעירייה. שהיא שלנו. של האזרחים החופשיים.
אלו החזיתות שברית החלשים צריכה להיאבק בהן כל פעם מחדש – מפני היזמים הציניים, מפני בעלי בריתם בתוך העירייה ומפני חוסר תפקודה של המערכת העירונית שנוח לה לא לעשות כלום ולא ליכפות חוק וסדר שבלעדיהם אובדת העיר ונמכרת במכירת חיסול שתנשל את כולנו ממה ששלנו בדין ובצדק.

השילטון, במקרה הישראלי העירייה ומשרדי הממשלה, מנסים (ומצליחים בדרך כלל) להפריד בין אזרחי העיר השונים ולגרום להם להיות במצב של רדיפה מתמדת – אין לאדם חניה, הגינה רחוקה מידי, הים מזוהם, הארנונה גבוהה מוטלים עליו קנסות, הוא צריך אישורים. גופי השילטון משתדלים להקים וועדי שכונות שיאכלו מידיו של השילטון המרכזי ועל ידי כך לשלוט שליטה מליאה בחיי התושב.
השילטון מפחד מאזרח עיר חופשי חושב דינמי וביקורתי.
יתרה מכך, בכוונה או שלא בכוונה, השילטון גם העירוני וגם של המדינה, מפצל גם את האזרח הבודד ומחליש אותו. כל אדם הוא נהג מבוהל שמחפש חניה במקום שלא יגררו אותו, הוא מי שמרפאת טיפת חלב שלו ליד הבית נסגרה משום גבהות ליבה של הערייה, בית הספר שלידו נסיגר מסיבות שלא מעניינות אף אחד, הוא אזרח מבוהל שמפחד שיפרצו לו הביתה במקומות שונים בתל אביב ויפו אליהם פורצים שודדים ופוגעים, הוא מסוכסך בעצמו ובתוכו איך לפנות לפקידי העירייה- להתרגז או להתחנף?
פירוקו של התושב למספר אישאויות הוא מלאכת מחשבת שילטונית שבאה לגרום לכך שהעירייה בעצם מנהלת הכל וגובה את כספיה מבלי להיות אחריאית באמת ומבלי לעשות כלום.
העירייה של חולדאי למשל שיצרה לעצמה קואליציה מקיר לקיר שלא מתפקדת ברמה העירונית ולא צריכה לתת דין ושבון.
אנחנו נתנו את הכוח לחולדאי לפרק אותנו לגורמים.

אלא שאותה ברית של אזרחים שבימים רגילים השילטון מנסה להפריד ביניהם על מנת לחלק את נכסיו למי שמקורב אליו, חייבת להבין את מבנה העיר שבו היא גרה.
עיר היא יישות עצמאית. הבתים והרחובות הם השלד, אנחנו, תושבי העיר ואזרחיה, הם הרקמות שהופכות אותה לגוף חי.
ומהו השלד של תל אביב יפו?
השלד הוא ירוק כחול ואורבני.
הציר הירוק-כחול, שניראה כמו האות היוונית פאי. ציר אחד שלו, הצפוני, הוא פארק הירקון משבע תחנות ועד הים. במערב הציר הכחול היא הטיילת מחוף תל ברוך ועד לבת ים., הציר חוזר להיות ירוק ועובר משדרות חן דרך הבימה רוטשילד נווה צדק ועד לשעון ביפו.
חוץ מציר ירוק-כחול יש גם את השלד האורבני. אלו הרחובות והשדרות העיקריים של תל אביב.
והמרכז שהוא הלב של תל אביב. אלא שלתל אביב יש שני מרכזים לפחות.
האחד הוא כיכר העירייה ממנה יוצאות שדרות ולידה עובר ציר מרכזי צפון דרום וציר שהולך מזרחה ומערבה והמרכז השני הוא כיכר מגן דוויד בה מתחברים קינג ג'ורג' עם אלנבי נחלת בניימין שינקין ושוק הכרמל ובמרחק קטן ממנו החיבור האדיר לבן יהודה ולים.
את החיבורים האלו ממלאת העיר שנקבעה על ידי אונסקו כעיר הבינלאומית – מוזיאון קשיח של 2500 מבנים לשימור.
אלו הם נכסי צאן הברזל של העיר – הצירים, המבנים לשימור, השדירות הפארקים וחוף הים.
אם נשכיל לשמור על אלו בשבילנו ולמענינו, יוכלו הריקמות האנשויות, אנחנו, להיות בריאות ורגועות. כל תא בפני עצמו.

אז ככה. אלו מעשיו של השילטון ואלו הדברים שאנחנו צריכים לעשות כדי שהעיר תחזור להיות שלנו. לא להיות רק תושבים אלא אזרחים, כמו שאומרת העברית העתיקה – להתאזרח – להכות שורש. להגן לנהל ולשמור על חירות מחשבה ודיעה של ביטחון מלא שמה שהיה הוא מה שיהיה. ויהיה טוב.