 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
כמו קוסקו, כך גם קחמרקה, המקום בו הסתיים הכול, מונחת בתוך עמק פורה, מוקפת הרים. פלאזה ד'ארמאס במרכזה וכנסיות סביב הכיכר. פאר כנסיות דרום אמריקה. כנסיות שבנו אנשים שאין הכסף חסר בכיסם. הקרנבל בקחמרקה הוא קרנבל מסכות. אלים ושיכור.
מול הכנסייה חדר הזהב של אטואלפה. אטואלפה מקיטו, קיסר האינקה האחרון. ב-1532, לאחר מאבק של שבע שנים באחיו הפרואני, הואסקר נסיך קוסקו, ניצח אטואלפה בקרב מכריע ליד קחמרקה. ההר הגבוה בפרו נקרא הואסקראן.
אטואלפה ציווה להרוג מיד את הואסקר ומלוויו מפחד שמא יחליטו האלים להמליך את האח המובס על כס האימפריה. המוות הוא החושך. החיים הם השמש הזורחת. פיזארו האשים את אטואלפה ברצח וזה הציע לו שייתן לו את חייו לשלל והוא ימלא את החדר שבו נכלא זהב עד לתקרתו. זהב החיים. כן, אמר פיזארו, עד לתיקרה. שיירות הלמות והאלפקות נושאות הזהב ממרתפי קוסקו. שקים שקים על גב כל בהמה. הקיפו, כתב הקשרים האינקאי מוליך את הפקודה על הדרכים האינקאיות הבנויות סלעים אפורים ומחברות רמה, יער, גשם וים. ארמונות, מבצרים וערים. מאוצרות אקוודור, מיובלי האמזונאס המגלגלים את העופרה הרכה אל האוקיאנוס ביובלים ההרריים, בין שבטי יערות הגשם העירומים. אטואלפה. קחמרקה. החדר בנוי לפי מיטב הארכיטקטורה האינקאית, אבן מונחת על אבן,
אבני גזית נהדרות שסותתו ללא פגם, מותאמות ללא רווח גם ללהב סכין דק מאוד. זהב האינקא. שנים של ניפוי וטמינה במקדשי וירקוצ'ה, נזירות האל במאצ'ו-פיצ'ו במקדש השמש של קוסקו, בססקהויאמאן שמעל העיר. ומה היה על קחמרקה לולא הקרב בין אטואלפה והואסקראן והחדר שמולא זהב על מנת להציל את הקיסר האחרון מזעם האלים הלבנים שבאו על הגלים על מרבד השמש השוקעת? הזהב הבוער לאור לפידים ואטואלפה המביט בזהב הנערם. מחוץ לחדר נערמו העצים. הלאמות והאלפקות ממשיכות להגיע מקצות האימפריה, ברק הזהב וברק להבות הלפידים ואש המוקד עליו יישרף הקיסר האחרון. קיסר השמש. וירקוצ'ה. אז הציע פיזארו את ההצעה האחרונה לאטואלפה. לשמור אמונים לאל השמש שהכזיב, לכל הזהב שבעולם שלא ימנע את מותו ולהישרף בלהבות האש בעודו בחיים, או להתנצר ולהיות מוצא להורג בחניקה. אטואלפה התנצר ונטבל. חניקה הייתה השיטה המקובלת למוות אצל הספרדים ואצל קיסרי האינקא. מים ואש. זהב ספרד. 29.8.1533. חודש עבר עד שהצליחו אומני הזהב להתיך את כל התכשיטים ולהפוך אותן ללבנים. חמישית מהזהב הושטה אל הכתר. ארמונות גרנדה. כמה זהב היה בחדר? אוצרות הכתר האיברי. מאתיים מיליון? מיליארד? פיזארו וזהב האינקה.
החדר ריק. עם היוודע דבר המוות חזרו השיירות ופנו להסתיר את הזהב. במקדשים הוטמן הזהב. רק קו על הקיר מסמן עד לאן נערם, וציורים ענקיים במבוא האפל המתארים את המעשה. את סופה של האימפריה. זהב האינקא החבוי במסתורים העתיקים. קור קירות האבן, אפרוריות האלטיפלאנו והירוק העמוק של מקום מבורך בגשם ובערפילים לחים שנהרותיו מזרימים זהב. ארץ עשירה שעדיין לא התאוששה מהמוות החטוף. מוזיאון הזהב עוצר הנשימה בלימה. חדר מוגן באפלת מרתפי המוזיאון שהזהב מאיר באור המהפנט שיש לזהב. אור. גולד. אורו. ד'הב. חמקמקות הזהב. הטעם הקשה, הסנוור, התאווה האפלה. מול החדר, סביב הפלאזה ד'ארמאס, עומדות הכנסיות. אין כמוהן לחן בכל דרום אמריקה. מהיפות שאפשר לראות. מסכות תלויות על העצים, להקה מנגנת מוסיקה אינדיאנית של האלטיפלאנו בפינת הכיכר, מסכות בחנויות, מערות קבורה אינקאיות על גבעה בדרום העיר, והאינדיאנית היפה בת הארבע-עשרה, כולה פיתוי ותינוקה על כתפיה, מדקלמת בספרדית את קורות המקום. את פאר העבר. זהב שהקים כנסיות והמליך מלכים.
וואנקבמבה, הלגונה השחורה וכפרי המכשפים |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הדפסה || המלצה || דף קודם || ראש הדף | |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
