אפריקה היא היבשת הפחות צפופה (אם לא סופרים את אוסטרליה ואנטרטיקה).
היא גם המקום בו נולד האדם - באתיופיה או בטנזניה ומשם היגר לשאר הבישות לאורך השבר הסורי אפריקני.
יש בה הכי הרבה חיות – בקניה, טנזניה, נמיביה ודרום אפריקה, הכי הרבה מלחמות אזרחים, עוני, רעב וברדק.
זו יבשת שמעמידה כל אדם ורכב 4X4 בפני האתגרים הכי גדולים וקשים שיש.

Somalia

יש בה איידס, מלריה, תולעות גיניאה, צהבת, דיזנטריה, בילהרציה זבובי צה-צה וכל מחלה שכתובה ולא כתובה בספר.

woman

יש בה עבדות וילדים חיילים. זונות ונשים שלא חושבות שמין שנמכר בכסף הוא זנות. זו היבשת שבה הגברים, למרות שהם לא עובדים – הם הפחות נחשבים וילד יודע מי האמא שלו ולא איכפת לו מי האבא שלו. הדוד שלך הוא האח של אמא שלך.

Ethyopia

אפריקה היא היבשת עם השמים המקוטבים המדהימים באזורים המשווניים – טרופיים, עם השבר הסורי אפריקני שחותך את חלקה המזרחי עד למדגסקאר, עם הארצות הערביות של צפון אפריקה שמצרים ומרוקו הן המעניינות שבהן.
עם ארצות הסהל – מאלי, ניז'ר וצ'אד שהן מהעניות ביותר בעולם, עם סנגאל ומאלי שהן ארצות מוזיקאליות במיוחד, עם מרכז אפריקה ודרום עשיר עם שמורות חיות מהטובות בעולם.
עם הר קניה והקלימאנג'ארו, עם הנילוס, הניז'ר והזמבזי. עם מפלי הנילוס הכחול ומפלי ויקטוריה. עם זנזיבר, למו ומדגסקאר.
זו גם יבשת שבה יש את ההשפעה הפרנקפונית- הצרפתית הגדולה שיש. צפון ומערב אפריקה עד המרכז המשווני דוברות וחושבות צרפתית. השאר שייכות יותר לקבוצה האנגלית.

pipe drinker

ויש כמובן את אתיופיה – ארון הקודש, אקסום ומלחמות אזרחים בסומליה, אנגולה וקונגו.
אפריקה. מקום דפוק, מרהיב וכאוטי. לא מקום למפונקים, לא מקום לחובבי היסטוריה וארכיטקטורה אבל מקום שיש לו קסם חושני שחור וקיצבי שאין לשום מקום אחר.

south sudan truck

אזהרות :

שודדים בלליבלה
לליבלה שבצפון אתיופיה הוא אחד המקומות היפים שיש - כנסיות שנחצבו לתוך הסלע לפני כ- 700 שנים על ידי המלך לילבלה. דומה לפטרה- אבל נפלא ממנה- בסגנון אחר לגמרי. הכפר הקטן מבודד מאוד ואפשר להגיע אליו רק בג'יפ או במטוס קל הנוחת במנחת כשאינו מוצף במי גשם. עדיף לטוס. וכדאי לא לחנות מחוץ לכפר.
מצב הביטחון באתיופיה לא מזהיר וב- 1996 נחטפו ונשדדו זוג תיירים אנגלים שחנו מספר קילומטרים מהכפר בזמן שתיקנו את הג'יפ. מקרה? אולי. ואולי לא.

Somalia

רמאי הקילימנג'ארו
ארושה שבטנזניה היא העיר ממנה מתחילים את המסע לפיסגת הקילימנג'ארו. לא ממש עיר ולא ממש מקום שכייף להיתקע בו. הסיבה לקילימנג'ארו היא משום שהקילימנג'ארו הוא ההר הגבוה באפריקה ואפשר לטפס ולרדת ממנו ב- 5 ימים. ארושה מליאה במשרדים המנסים למכור לתיירי התרמיל חבילות טיפוס להר ולפארקים שבסביבה. שווה ללכת עם המשרדים המבוססים והמוכרים ולא עם אלו הנותנים מחירים - הזולים יוציאו כלי רכב שיתקעו ויתקלקלו וגם לא ידאגו לאישור לטפס על ההר. מספר המקומות בבקתות ההרים על ההר מוגבל והביקוש גדול. אם אין מקום בבקתה נאלץ המטפס לישון באוהל ומחוייב בתשלום גבוה יותר. ארושה מליאה ברמאים מכל הסוגים ושווה לסמוך על המלצות מטיילים, מדריכי הטיולים וובחינה זהירה. ואם אפשר - לא לשלם הכל מראש - כדי לשמור מקדם ביטחון. ארושה היא לא מקום לאמון הדדי.

שלושת הערים שעל החוף הקנייתי הן מומבסה, מלינדי ולאמו.
למומבסה כדאי להגיע ברכבת הלילה הקולניאלית שמפליגה מניירובי ונוסעת במשך הלילה, מצעים, ארוחת ערב עם סרוויס בקרון המסעדה וארוחת בוקר במומבסבה. למלינדי עם הקומבי - המיניבוסים הרצחניים ושם - נוסעים אוטובוסים ללאמו - אחד הפלאים של קניה. אי מתוק ונפלא ששוה להגיע אליו. אלא שבמלינדי עומדים קבוצות המפחידנים המנסים לשכנע את התייר כי שודדים את האוטובוסים וטוב יעשה אם יטוס במטוס קל חצי שעה במקום לנסוע באוטובוס הלא בטוח 8 שעות. ההפרש הוא רק כמה עשרות דולרים. לא משהו למטייל עשיר, יותר משמעותי לתרמילאי.
קל להפחיד אנשים ולא מעט אנשים נסוגים מהאוטובוסים וטסים ללמו במטוס. הטיסה נחמדה וכך הסיפור של המפחדים המתנדבים בעצמם לגשת עם הנוסע למשרדי חברות התעופה. להם זה משתלם.

אפריקה – הגעה

יבשה
מהארץ אין כרגע דרך יבשתית להגיע לאפריקה. למרות שאפשר לחצות עם רכב זר למצרים ולנסות לחצות משם, עם ועל הרכבת לסודאן.
בעלי דרכונים זרים יכולים לחצות דרך סודן – מסע לא קל וארוך ומחייב שבדרכון הזר לא יהיה שום איזכור לישראל – לא כמקום לידה ולא בשום חותמת כניסה או יציאה. שומדבר.
יש שגרירות סודאנית בקהיר.
המעבר מסודן לאתיופיה לא קל אבל אפשרי. לפחות ישראלי אחד (גבי בבלי) עשה את המעבר הזה ב-1991 עם אופנוע (אפשר לקרוא את זה במסע האופנוע הגדול שיצא בסדרת המסעות של הוצאת כתר), כחלק ממסע גדול שערך מטנזניה דרך קניה סודאן ומצרים.
אפשר לחצות גם מקניה לאתיופיה ומשם לסודאן או דרך אריתריאה.
אלו כולם מסעות הרפתקנים, קשים ויש לקחת בחשבון את הדרכים הקשות חוץ ממעברי הגבול הלא מאוד מסודרים.
מקניה דרומה (למי שמגיע בטיסה) וממרוקו דרומה עד לדרום אפריקה, אפשר לנסוע בתחבורה ציבורית, ברכב שטח על כל סוגיו, במכונית רגילה וקשוחה (מסוג הפג'ו 505 והמרצדסים למיניהם) כפי שיש בפרק על אפריקה ברכב שטח.

אוויר
מהארץ טסות לאפריקה 3 חברות: האתיופים – חברה עם רשת טיסות בכל רחבי אפריקה, לא זולים, לא נהגים מי יודע מה, אבל סביר. הייתרון הוא באפשרות לעצור באתיופיה ולטייל בה לפני ההמשך ליעד אחר.
אל על – לדרום אפריקה ואולי בעתיד יחודשו הטיסות לקניה.
נתיבי אוויר דרום אפריקניים – חברה משובחת עם רשת בכל אפריקה.
חברות אלו טובות בעיקר למזרח, מרכז ודרום אפריקה.
המצרים טסים לאריתריאה. למי שרוצה לטוס עם המצרים.
לצפון אפריקה ומשם למרכזה – לכל ארצות המגרב והאימפריה הצרפתית לשעבר, יש חברת צ'ארטרים צרפתית שמוציאה טיסות מפריז מרסי ולפעמים ערים אחרות למאוריטניה, מאלי, ניג'ר, אלג'יריה ובורקינה פאסו.
point-afrique פוינט אפריק
ניתן להגיע מהארץ למרוקו עם טיסות של טורקיש אירליינס ואפשר כמובן לטוס לספרד ולחצות משם (צ'ארטר למלגה ומשם אוטובוס לאלחסיראס או גיברלטאר ) לטאנג'יר שבמרוקו ולהתחיל משם טיול אפריקאני גדול.
פאריז היא כמובן מרכז טיסות מרשים ואפשר לטוס משם כמעט לכל יעד במערב ומברכז אפריקה עם כל החברות החל מאייר- פראנס היקרים דרך אייר מאוריטאניה, אייר סנגאל, רויאל אייר מרוק, הטוניסאים, האלג'ריאים וחברות אחרות.

ים
גם זו אופציה. אפשר להפליג עם ספינת משא ישראלית למסאווה שבאריתריאה או לדג'יבוטי ומשם דרך אתיופיה – או דרך אסמרה, אקסום ואדיס ומשם לקניה, או דרך דג'יבוטי עם הרכבת לאדיס ומשם הלאה.
כדאי לברר מידע עדכני לגבי סומליה שסובלת מ-1992 מבעיות של חוסר יציבות מאז הרעב ומלחמת האזרחים ועדין מסתובבות בה כנופיות חמושות שהשפעתן מגיעה גם לדרום אתיופיה ולצפון קניה.

| הדפסה || המלצה || דף קודם || ראש הדף |