מדריך הודו
דלהי  

אח דלהי!

המצודה האדומה

תעשיית הסרטים היא בומבי, העוני שייך לכלכתה, קדושה יש בווראנאסי , ארמונות זהב באמריצאר והדלאי למה יושב בכלל בדהרמסאלה. אבל מכל הערים של הודו, המקום הכי אינטלקטואלי, שיש בו רחוב וגם סנוביות בעת ובעונה אחת, דברים של יופי נפלא וגם זוהמה רחובית הודית רגילה לגמרי – דלהי, הבירה, היא המקום. ויש בה הכל (כולל 5.5 מליון הודים ומשרדי ממשלה). מקונוט פלייס שמפרידה בעצם בין דלהי לניו דלהי, דרך השוק הנחמד מאינכמותו בפהאר גאנג' (מיין בזאר), דרך תחנת הרכבת של דלהי (מקום מצוין למי שרוצה להתכונן לחידון של מי רוצה להיות מיליונר בזמן שהוא מנסה לפענח את שמו שנכתב בטעויות יצירתיות על לוח קרונות השינה) ועבור אל המינארט המפואר של קוטאב, אל שכיות החמדה שבנו המוגוהלים– המצודה האדומה ומסגד יום השישי, והג'אנטר מנטאר – מצפה הכוכבים הידידותי (לצלמים) של העיר שבנה ג'אי סינג מג'איפור במאה ה – 18והנמצא בקרבה גדולה לקונוט פלייס שבמרכז העיר ובטווח הליכה מהפהאר גאנג'. אח דלהי.
ועוד לא נאמרה מילה על חנויות הספרים, המלונות שיש בהם פאר מוגוהלי (השושלות המוסלמיות שאיחדו ושלטו בהודו מאות שנים עד שהפכו לצעצוע בידי הבריטים), ולא על הגלידה בנירולה (או המילקשייק) שהם כבר למעלה מעשרים שנים המרכז האמיתי של דלהי.

היסטוריה

קוטאב מינאר

ההיסטוריה של דלהי מתחילה לפני כ- 1000 שנים והאתר הקדום שלה הוא צריח המסגד של קוטאב א-דין אייבק שהוקם ב- 1206 על חרבות העיר הרג'פוטית שקדמה לה.
7 פעמים חרבה ונבנתה דלהי, ודלהי הישנה של היום, על אתריה הנפלאים, היא מלאכתו של שה ג'האן, נכדו של אכבר שהחזיר את הבירה מאגרה לדלהי ב- 1638 ובנה את המצודה האדומה ומסגד יום השישי, המביטים אחד אל השני, בצפון מזרח העיר בסמוך לנהר היאמונה. העיר שקעה לאיטה עד אמצע המאה ה – 19 בה השתלטו הבריטים על תת היבשת וקבעו את בירתם בכלכלתה. רק ב – 1911 קבע המלך ג'ורג' ה-5 את בירת היהלום שבכתר בדלהי וניו דלהי החלה לקום מדרום לעיר המוגולית הצפופה, הצבעונית והריחנית.

תחבורה מקומית

נהג אוטוריקשה

הכל זורם: יש את הריקשות שהן אופניים מדווושים והן יאות למרחקים קצרים בעיקר וסביב המיין בזאר יהיו חצופים ורמאים בכל קנה מידה לעומת האוטו-ריקשו - או הטוקטוקים, התלת אופן שמוצאו איטלקי והוא נוסע בגאון דרך רחובות דלהי ואינכמוהו לתמרן, לתעתע, לחזור על עיקבותיו, לעצור ליד מוכר ממתק, משקה או גלידה או סתם לשבת ולחכות עד שיגמור אדם מן היישוב את הסיור במקום שמתחשק ויסיע למקום הבא.
נהג אוטו ריקשו ידידותי הוא כל מה שתייר צריך לבקש בדלהי (ובכל עיר אחרת באינדיה). כי איש אוטוריקשו אמין שקול בזהב. כזה שסגרת איתו עיסקה לא יקרה וצ'יפרת או במעט יוביל אותך למחוזות קסומים, לגנים אבודים ולחנויות בהן הוא מקבל קומיסיון מבעל החנות. שלח נהגך.
דלהי היא שדה גדול לטיסות נכנסות יש המון טיסות פנים לכל יעד. וכל מיני חברות.
משדה התעופה אפשר לנסוע עם האוטובוס עד לקונוט פלייס (משרד התיירות, משרדי חברות התעופה, מסעדות, חנויות ספרים סביבת מלונות) או לקחת מונית עד לפתח המלון. ואפשר גם עם אוטוריקשו. אם מתחלקים במונית זה לגמרי לא נורא (6-7$ מהשדה לעיר).
מי שנוחת ורוצה אוטבוס לרג'אסטאן (ג'איפור, ג'איסלמר) יכול בכלל לא להגיע לעיר אלא לבקש לעצור בתחנה המרכזית הנמצאת בכניסה הדרום מערבית לעיר.

ריקשה

מלונות

מלונות בדלהי הם לא בעיה. מטיילים צעירים, הישראלים שביניהם, יוצאים מהארץ עם שמות ברורים מראש של המלונות בהם יירצו לנחות (הארי רמה) בפהרגאנג' שבדלהי. מהצצה חטופה במקומות – לא ממש מקומות לעיניין מה גם שההודים למדו למכור לישראלים את אותם דברים שאפשר לקנות לבד יותר בזול.
שיא הנוחות בפהרגאנג' ואחת העיסקאות הטובות בחלק הזה של דלהי הוא מלון בשם מטרופוליס. (800-1200 רופי  לילה לחדר זוגי, באמצע השוק, מיזוג אוויר, חדרים עם עץ קולוניאלי וארוחת בוקר). שווה שווה.

 Metroplis tourist home
Tel: 23585766, 23585492, 51541302, 51541396
Fax 91-11-23588598, 51541395
Email: mail@metropolistravels.com
Website: www.metropolistravels.com

מלון אחר במרחק כמה דקות משם, בסימטה צדדית ואולי אף מוצלח יותר מהמטרופוליס' הוא  הפרינס פולוניה  Prince Polonia
חדרים נעימים ונקיים, מיזוג אוויר, טלוויזיה, בריכה על הגג וכולל ארוחת בוקר. המחHירים כפי שהם באתר: 1090-1890 רופי ללילה.

מפת פאהרגאנג' שצייר Eun Kwang Kim, סטודנט לארכיטקטורה תואר שני בדלהי

אפשר להשתכן באזור קונוט פלייס למי שלא אוהב את השוק, והקולוניאלים האמיתיים ילכן לכיוון מלונות כמו המרידייאן, האוברוי ואשוק עם הגן ואופי של הראג'.
מלון 5 כוכבים בין קונוט לפהרגאנג' הוא הניקו מטרופוליטאן - 100$ לחדר (התעריף אומר אחרת אבל אפשר) והוא אפשרות נוחה ושווה מאוד.
מלון אג'אנטה נמצאברמת המחירים של המטרופוליס, נמצא ברחוב ארקאשאן - כ-100 מ' צפונה מהמייין בזאר גם הוא רחוב שיוצא מהקצה הצפוני של תחנת ניו דלהי (מצפון לגשר המחלף שחוצה מעל הרחוב שמפריד בין המיין בזאר לתחנת הרכבת)
Hotel Ajanta Arakashan rd. Ram Nagar tel: 51541995/ 23620927/23620221 fax:011-23620228 city@nda.vsnl.net.in

www.tourism-india.com/hotelajanta

מלון פרינס נמצא גם הוא בפהארגאנג' במרחק קצר מהמטרופוליס. חדרים סבירים סביב ה-400 רופי, מעט יקרים יותר עם מזגן.
Prince palace 3518873/4
מלון אנופ הוא אפשרות זולה ובינונית מבחינת המוצלחות שלה. מסעדת הגג היא מקום אפשרי לארוחת בוקר וערב

Anoop hotel tel 3529366 fax 7532942 sent@ndf.vsnl.net.in

אוכל

אוכל גם הוא לא בעיה בדלהי. סמוסות, פורי, מאסאלהדוסה, לאסי וכל מה שבא מהצומח ומטוגן בשמן עמוק ויש לו תוספות חריפות שמבעירות את כל פתחי הגוף. משקאות מבוקבקים, ממתקים מתוקים באופן הודי ופרות שמהלכות בין הדוכנים מתוך הידיעה שאף אחד לא יעשה מהן סטייק.
אוכל מערבי ובעיקר קפה מצוין אפשר למצוא בקונוט פלייס (בריסטה למשל)

ככלל, מאכלי בשר אפשר בדרך כלל במלונות ובמסעדות יקרות יותר. ברחוב אוכלים צמחוני. הודו.

קניות

דלהי היא המקום של רוב הנכנסים והיוצאים והשוק המרכזי (מיין בזאר- פהאר גאנג' ) הוא מקום של בדים, בשמים, מיניאטורות, תיקים, בגדים, פסלוני גנשה, שיווה, רמה, שטיחי מראות, מרבדים קשמירים, פפייר מאשי ואינסוף צבעים, ריחות, תבלינים וחשקים.
אבל סביב קונוט פלייס יש הרבה חנויות מצויינות לבגדים מערביים משובחים וזולים יחסית ומערך שווקי בגדים ומזכרות וחנויות אמפוריום למיטב התוצרת של הודו סביב רחוב ג'נפאט היוצא דרומה מקונוט פלייס.

טיולים ומקומות

דלהי - מסגד יום השישי

דלהי הישנה שסביב הפהאר גאנג' היא מקום של הסתובבות והאבדות. אבל יום נאה הוא לעצור אוטוריקשו ולנסוע איתו בניחותא אל המצודה האדומה שבנה שאה ג'האן מאבן חול. החומות יוצרות מבנה מתומן שהיקפו 3 קילומטרים ופנימו ארמונות, פוויליונים, משטחי דשא, גנים ותצפיות.
הכניסה למתחם היא חנויות עתיקות ומציאות שהן בין הטובות שאפשר למצוא.
מקום שווה מאוד. פתוח כל יום בין 9 ל –17 וסגור בימי רביעי.
ההמשך המתבקש הוא לצאת משער המצודה וללכת ישר מערבה אל אחד הרחובות ההומים, הצבעוניים והמרתקים בעולם - הצ'אנדי צ'וק, הרחוב המרכזי של שהג'הן אבאד - שמחבר את המצודה האדומה עם מסגד פתחפור-סיקארי. זהו החלק המרתק והשווה של דלהי. מהצ'אנדי צ'וק שעליו יש חנויות מתקים, בגדים, סדקית, אינסטלציה, מקדש סיקהי, כנסיה, מקדש הינדי ומסגדים, כדאי לפנות שמאלה - דרומה לתוך סמטאות מרתקות של הרובע המסולמי ולהתפתל דרכן, דרך הרובע האמיתי והשקט של דלהי הישנה עד למסגד יום השישי (ג'אמה מסג'יד). זהו הגדול במסגדי הודו ואחד המסגדים היפים שיש. עבודתו של שאה ג'האן נשלמה ב – 1656. מדרגות מוליכות מהרחוב ומשוק הקדושה והרובע הצפוף והצבעוני שלידו דרך שער לתוך רחבה (8 דונם שיכולים לאכלס 20 אלף מבקרים) שיש בה בריכת טהרה והיא מוקפת בצריחים וכיפות שיש בהן שלמות וארכיטקטורה נקייה וצלולה מאוד.
הגינות שמתחת למסגד משחקים ההודים קריקט ואף אחד לא ימנע תייר מלחלוץ נעליים, לשבת באחד הצללים ולהתמוגג.
בצד השני של העיר (בדרום) נמצא קוטאב מינאר שנבנה בחצרו של מסגד קווטול איסלאם שבנה קוטאב א דין ב- 1192 לאחר כיבוש דלהי. המסגד נבנה מאבני ועמודי המקדשים ההינדים והג'אינים ומשמר את הסגנון. צריח המסגד מתנשא ל – 73 מטרים והוא נחשב לאחד משכיות החמדה האומנותיות הנאות שיש. המתחם כולו אדום ומרשים מאוד.
בדרך אל או מ- אפשר לעצור בקברו של הומאיון הנמצא בתוך גינה נאה מאוד וממנו להמשיך 2 קילומטרים מערבה לגני לודי (מקום לאוהבים וזנות הודית) שיש בהם ירק, מבנים עתיקים ושלווה גדולה.
יומיים מלאים בדלהי זה הכי פחות. אבל אפשר גם יותר ויש אנשים שנולדו חיים ויפרדו מהגלגול הנוכחי על אותה מדרכה בדיוק בפהאר גאנג'.

קבר הומאיון