דרך המשי  

בקיץ 1991 יצא צור שיזף לחצות את אסיה מאיסטנבול לבייג'ינג על דרכי המשי.
את הדרך מטיבליסי ועד הגבול הסיני עשה עם מלך ג'ורג'יה, לאדו בגרטאיוני במכונית "לאדה" חבוטה וצולעת, בה נהג האביר זאזא ציצישווילי, ארכיטקט, הרפתקן ואיש המושיט את ידיו לשמים כדי לקטוף כסף חולף.
המלך נסע על דרכי החשיש האסיניות על מנת לאסוף צמחי וזרעי קנבוס אינדיקה לגן הבוטני המלכותי בדושטי. צור שיזף יצא לראות את דרכי המשי. לבקר בטביליסי של וכטאנג גורגאסלי-בעל ראש הזאב, בסמרקנד של טימורלנג-הצולע, בטקסילה בעקבות אלכסנדר מוקדון, בשיאן של הקיסר ההאני וו-די ובבייג'ינג של קובלאי חאן, קיסרו של מרקו פולו.
באקו, בוכרה, טאשקנט, דושנבה ואוש. סין וההרים השמימיים, פקיסטאן ודרך הקרקורם בתפר שבין פמיר והינדו כוש. ושוב לסין, לקשגר האגדית ולטורפן, נאות המדבר של דרך המשי, ומשם למחוז גנסו לדון הואנג- הלפיד הבוער שבקצה החומה הגדולה, לשיאן, לעיר האסורה בבייג'ינג ולג'ונקות בהונג קונג.
זהו מסע המחבר עבר והווה, דמיון והרפתקה, מפליג במעבורת בים הכספי, מיטלטל במשאית סינית החוצה את הפמיר, מתנדנד ברכבת איטית הנוסעת למעבר חיבאר ובאוטובוס צפוף המתגלגל לדרה, עיירה על הגבול האפגני שבה מייצרים נשק ברחוב ושקיות חשיש מתגלגלות על הריצפה. דרך המשי.