תערוכות

מהפכות/ צור שיזף ثورات / تسور شيزاف

נמל יפו רחבה מרכזית מדרגות וכניסה דרומית למחסן  3-27.11.2011

פתיחה: יום חמישי 3.11.11 רחבה מרכזית נמל יפו

האביב הערבי התחיל בחורף 2011 וממשיך לזעזע את העולם הערבי ולעורר חשש מהול בפליאה

אירוע ליום העצמאות -  צור שיזף :צילום, יאן ראוכוורגר :ציור 

עשרים שנה אני מבצע משימות מיוחדות. תמיד נסעתי לבד. קצת כסף מהמערכת, מצלמה או שתיים. לעיתים העדפתי לנסוע בלי לבקש כלום מהעיתונות - להיות חייב רק לעצמי. כשאתה לבד אתה יכול לעבור דרך גדרות וגבולות.
אני לא נהנה לראות אנשים מתים. אלו פני המוות. כשאני נפגש בו אני יודע שאני חי ויש ביננו מאבק. אני גם לא פוחד. הכאב של החיים יותר נורא.
לפעמים, כשאני נוסע סתם, מסתכל באור השמש הרך, באבק שמעלים אנשים ההולכים ובאים, ולא מפני שמישהו מתנכל להם, אני נהנה הנאה גדולה, ברגעים כאלו אני חושב לעצמי שאפשר ליהנות סתם מטיול אחר צהריים, מישיבה בטלה בקפה והסתכלות ברחוב. אז למה אני מחפש אדמה לא בטוחה?
כי העולם נבנה ומתפרק מאותן לבנים. ובנסיעות (שחלקן מקריות לחלוטין) אני מנסה להבין מה קורה כשזה מתפרק.
האם אני קרוב להבנה?
קרוב ורחוק באותה מידה. וכועס ומלא תיקווה ויודע שיום אחד האדמה הלא בטוחה תספוג גם אותי ומישהו אחר ימשיך מהמקום בו הפסקתי.

לגלרית התערוכה

בראשית הבדיל אלוהים בין מים לשמים. אחר כך עשה את הארץ ומקום לכביסה כדי שיהיה איפה לרכל, לסבן, לנקות לסחוט ולהתחיל מחדש ואחר כך לתלות מול השמש כדי לקשט את החצר או הרחוב.
כשהפסקנו (מי שהפסיק) לתלות כביסה ברחוב – וויתרנו על משהו עתיק ומרגיע שהיה לפני מכונת הכביסה והמייבש ויהיה אחריהם.
התערוכה מחזירה כביסה לרחוב. מחזירה את הצבע שמתחבא מאחורי מיסתורי הכביסה המתחסדים שהופכים את העיר למקום אפור, הגון ומשעמם. אין כמו זוג תחתונים טוב להזכיר לנו מאיפה באנו.

יפו היא הלבנט.

לבנט (Levant  )  במילון אוקספורד היא המילה שמתארת את המקום בו זורחת השמש ואת חלקו המזרחי של הים התיכון ואייו. הלבנטיניות היא ערבוביית השפות, הדתות, הפרצופים, סגנונות הבניה, שמות הדגים והאוכל שלנו.

אבל הלבנט, אומר גם ששום דבר (חוץ מהשמש), לא צפוי.

יפו היא הלבנט.

 

לגלרית  התערוכה הפנים של יפו