מסעות בזמן - איך להרוג את סבא/ יואב בן-דב

שישי עם חברים - יואב בן-דב


הרעיון של מסע בזמן הוא פנטזיה נפוצה של המדע הבדיוני במאה השנים האחרונות. זה התחיל עם "מכונת הזמן" של הסופר האנגלי הסוציאליסט ה.ג. וולס, שתיאר נוסע-זמן המפליג אל העתיד ומגלה שהאנושות התחלקה בינתיים לשני מעמדות של שולטים ונשלטים, ונמשך עד היום, עם סרטים כמו "מסע לעתיד" "12 הקופים" או "טרמינטור". אבל האם זו רק פנטזיה? במאה שלנו, התרגלנו לכך שלפעמים, משהו שמתואר בספרות המדע הבדיוני הופך למציאות טכנולוגית. האם גם האפשרות של מסע בזמן תתממש ביום מן הימים?

מכיוון שאיש אינו יודע כיצד לבנות מכונת זמן, מה שאפשר לשאול הוא אם חוקי הפיזיקה, כפי שאנחנו מכירים אותם כיום, מאפשרים באופן עקרוני לבנות מכונה כזו. התשובה היא: כנראה שכן, או ליתר דיוק, החוקים שאנו מכירים אינם אומרים שזה בלתי אפשרי.

מנקודת מבט של הפיזיקה של היום, הדבר הכי "קל" הוא לבצע נסיעה אל העתיד. תורת היחסות הפרטית, שאיינשטיין פיתח בשנת 1905, אומרת שאם מישהו נע במהירות גבוהה מאד - קרוב למהירות האור - אזי השעון שלו (כל השעונים, כולל תהליכי המחשבה והתהליכים הביולוגיים) הולך יותר לאט. לכן, אם אתה רוצה, למשל, לראות מה קורה בשנת 2500, כל מה שצריך הוא לעלות על חללית מהירה דיה, לעשות סיבוב בחלל, ולחזור לכדור הארץ בשנה שבחרת, כאשר אצלך בחללית עברו רק כמה ימים.

הבעייה עם נסיעה כזו היא לא רק שצריך לבנות חללית שתתקרב למהירות האור (300,000 קילומטר בשניה, ובשביל זה צריך מנוע מאד חזק), אלא גם שאי אפשר לחזור לימינו. בשביל טיול הלוך-ושוב צריך, אם כן, גם שיטה המאפשרת מסע אל העבר.

גם זה אפשרי באופן עקרוני. המשוואות של תורת היחסות הכללית, שאיינשטיין פיתח בשנת 1915, מתייחסות למרחב ולזמן כמשהו שאפשר לעצב ולעקם אותו - כמו מין פלסטלינה - ועיקומים כאלה יכולים אולי גם להחזיר מישהו אל העבר. מה שצריך לשם כך הוא שדה כבידה חזק דיו, ולכן, אם יש לך חור שחור בבית, אולי תוכל להשתמש בו כדי לבנות מכונת זמן (נסה לסובב אותו מאד מהר סביב צירו). באופן תיאורטי, המתימטיקאי הגרמני קורט גדל הראה שהמשוואות של תורת היחסות הכללית מאפשרות לבנות מודל של היקום שכולו "מסתובב" כביכול סביב עצמו. במודל היקום של גדל, נוצרים מסלולים שאם הולכים לאורכם ומקיפים את כל היקום, חוזרים אל נקודת העבר ברגע זמן שקודם לזמן היציאה. היקום שלנו הוא כנראה לא היקום של גדל, אבל טוב לדעת שיכולים להיות יקומים שבהם מסעות בזמן הם אפשריים, לפחות למי שיש מספיק סבלנות להקיף את כל היקום.

היקום, כפי שאומר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, הוא באמת מאד גדול. אבל אולי אפשר לקצר את המסלול. גם המחשבים של פעם היו גדולים ומגושמים, ובינתיים הם קטנו והתחזקו מאד. אפשר לחשוב שיום אחד גם הרעיון של גדל על "הקפת היקום וחזרה אל העבר" יכול להיות מיושם למכונת זמן בגודל ביתי. אבל כאן עולה הבעייה הישנה בדבר פרדוקסים של סיבתיות. אם מישהו יכול לחזור אל העבר, הוא יכול אולי גם לשנות את העבר, ואז להפוך את עצם הנסיעה שלו אל העבר לבלתי-אפשרית. הדוגמה המוכרת ביותר לפרדוקס כזה היא הרעיון של "להרוג את הסבא". נניח שמישהו בונה מכונת זמן, חוזר אל העבר, מוצא את מי שעתיד להיות סבא שלו והורג אותו. במקרה כזה הוא-עצמו לא היה יכול להיוולד, ואז מי הרג את הסבא?

היו פיזיקאים שחשבו על השאלה הזו וניסו למצוא בכל זאת דרך להשפיע על העבר בלי להיקלע לפרדוקסים. בשנות הארבעים כתבו ריצ'רד פיינמן, שאחר כך זכה בפרס נובל לפיזיקה, והמורה שלו ג'ון ווילר מאמר שעוסק בנושא. כפי שהם טענו, גם אם יש השפעות על העבר, תמיד אפשר למצוא איזה שהוא פתרון ביניים שיישב את כל הבעיות. בדוגמה של הסבא, פיתרון כזה יכול להיראות כך: הנכד חוזר לעבר ויורה בסבא, אבל מחטיא קצת ורק פוצע אותו. הסבא מגיע לבית החולים, מתאהב באחות שמטפלת בו, מתחתן איתה ומוליד את אביו של הנכד. אבל האחות הזו נושאת מחלה תורשתית שגורמת לרעידות בידיים, והנכד לוקה במחלה הזו, שבגללה הוא אינו מסוגל לירות ולפגוע.

ווילר ופינמן לא הוכיחו שתמיד יש פתרון כזה, אלא רק נתנו דוגמה פשוטה יחסית שבה קל למצוא את הפתרון. העניין אינו לגמרי ברור, אבל בשנים האחרונות היו שנגשו אל הבעייה מכיוון אחר. פיזיקאי בשם דייויד דויטש פרסם לפני כמה שנים מאמר שבו הוא התייחס לתורת הקוונטים, שהיא התורה היסודית של הפיזיקה כיום, אבל עם היבטים מוזרים דיים כדי לגרום לפיזיקאים להתפרע בכל מיני כיוונים מעניינים. אחד הכיוונים האלה הוא רעיון של פיזיקאי בשם אברט, שעל פיו יש ביקום הרבה עולמות מקבילים: כולם מתקיימים זה לצד זה, ובכל אחד מהם קורים דברים אחרים. דויטש לקח את הרעיון של אברט ושילב בו את הרעיון של מסע בזמן. על פי דויטש, אין שום בעייה עם הסבא והנכד: העולם של הסבא מתפצל לשני עולמות, והנכד מגיע רק לאחד מהם. בעולם הזה הנכד הורג את הסבא, אבל הוא עצמו בא מהעולם השני, שבו הסבא נשאר בחיים.

כל זה לא אומר שבאמת אפשר לבנות מכונת זמן, אלא רק שהדבר איננו בלתי אפשרי במסגרת הפיזיקה המוכרת כיום, אם מותחים אותה קצת בשוליים שלה. כמובן, עדיין נשאר הנימוק המשכנע ביותר: אם אזרחי העתיד גילו את הדרך לבנות מכונת זמן, מדוע התקופה שלנו איננה מוצפת בקבוצות נופש של תיירות זמן מאורגנת? אבל אולי גם הנימוק הזה איננו מכריע: ייתכן פשוט שהתקופה שבה אנו חיים אינה נחשבת כיעד תיירות מועדף.

פורסם לראשונה בעיתון המחשבים "זומביט", אוגוסט 1996

 

לאתר של יואב בן-דב

הוספת תגובה


Security code
רענן