אלי הירש / שיר המולדת

שישי עם חברים - אלי הירש




שִׁיר הַמּוֹלֶדֶת

א. מְשֻׁנֶּה


מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לִי מוֹלֶדֶת.

נוֹלַדְתִּי כָּאן, כְּמַאֲמַר הַשִּׁיר,

וְכָאן גַּם אָמוּת, אֲנִי מְקַוֶּה,

אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לִי מוֹלֶדֶת.


וַאֲנִי רוֹצֶה מוֹלֶדֶת,

אָז אֲנִי חוֹשֵׁב עַל יַלְדוּתִי

מְחַפֵּשׂ בָּהּ מוֹלֶדֶת וּמוֹצֵא

עִקְּבוֹת צְלָלִים שֶׁנָּדְדוּ הַרְחֵק.


וַאֲנִי נִזְכָּר בְּסָבָתִי צִפּוֹרָה

וּבְבֵיתָהּ הַקָּטָן הַמֻּקָּף חָצֵר גְּדוֹלָה

בִּקְצֵה פֶּתַח תִּקְוָה, עַל אַדְמוֹת הַכְּפָר פֶגָ'ה,

וְגַעְגּוּעִים אוֹחֲזִים בִּי, וְצַעַר נוֹרָא.


אוּלַי שָׁם הָיְתָה לִי מוֹלֶדֶת,

בְּגִנַּת הַפְּלָאִים שֶׁל סַבְתָּא:

בַּחֲלוֹמִי אֲנַחְנוּ עֲדַיִן מְחוֹלְלִים בָּהּ

כִּשְׁנֵי פַּרְפָּרִים.


וְדִמְיוֹנִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה

מִבֵּית יַלְדוּתִי בְּפֶתַח תִּקְוָה

לְבֵיתִי בְּתֵל-אָבִיב, וּלְפֶתַע אֲנִי מֵבִין

שֶׁהָלַכְתִּי בָּהּ כְּחוֹלֵם בְּהָקִיץ.


וַאֲנִי נִזְכָּר בְּסָבָתִי רֶגִינָה

וּבְבֵיתָהּ אֲשֶׁר בִּרְחוֹב שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ,

וְחוֹשֵׁב עַל אָבִי הוֹלֵךְ סוֹבֵב בָּרְחוֹבוֹת

בּוֹדֵד וּלְלֹא תַּכְלִית לְאַחַר שֶׁאָבִיו מֵת,


וְאוֹמֵר לְעַצְמִי: מְשֻׁנֶּה, שְׁלֹשָה

דּוֹרוֹת שֶׁל הִשְׁתַּקְּעוּת בַּמָּקוֹם הַזֶּה,

שֶׁל מִיתוֹת וְלֵדוֹת, צָרוֹת וּשְׂמָחוֹת,

וַעֲדַיִן אֵין לִי מוֹלֶדֶת.




ב. אֱלֹהִים



אֱלֹהִים

הָיָה לְמִין עֲמָלֵק

וְגָמַר אֹמֶר

לְהוֹבִיל אֶת עַמּוֹ לְגֵיא צַלְמָוֶת.


אֶלָּא שֶׁסָּבָתִי

הָיְתָה מְהִירָה מִמֶּנּוּ:

נֶעֶשְׂתָה צִיּוֹנִית

וְעָקְרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.


וּבְעוֹד יַקִּירֶיהָ

לְכוּדִים בְּגֶטוֹ לוֹדְז' וּבְגֶטוֹ וַרְשָׁה

וּבְטֶרֶם נִסְפּוּ

נוֹלְדָה אִמִּי עַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים.


וְסָבָתִי הִתְגַּלְגְּלָה עִם בַּת וּבְלִי בַּעַל

מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, עַד שֶׁהֵקִימָה בַּיִת

בְּפֶתַח תִּקְוָה, נָטְעָה גַּן וְהִצְמִיחָה

עֵצִים נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה וְטוֹבִים לְמַאֲכָל.


וְעַכְשָׁו נֶכְדָּהּ מְקוֹנֵן

עַל צָרוֹת שֶׁל עֲרָבִים

בִּמְקוֹם לְבָרֵךְ עַל הַתּוּשִׁיָּה

שֶׁל כּוֹבְשֵׁי הַמּוֹלֶדֶת.


הֵם סָלְלוּ לָנוּ דֶּרֶךְ, הִיא

אוֹמֶרֶת, פִּנּוּ לָנוּ מָקוֹם

עַל פְּנֵי קְלִפַּת כַּדּוּר הָאָרֶץ, אָחֲזוּ בְּנֶשֶׁק

וְהִרְחִיקוּ אֶת הַצּוֹרְרִים!


הַרְחֵק גַּם אַתָּה מִלִּבְּךָ

אֶת הַצַּעַר, וַחֲשֹׁב עַל הָעֵדֶן

שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקִי: לָמוּת בְּאֶרֶץ מוֹלֶדֶת

בְּרוּכַת נְכָדִים וְנִינִים.



ג. אַל תִּכְעֲסִי



סַבְתָּא, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ

לָמָּה צַעֲרִי עַל מוֹתֵךְ

מְטַפֵּס וּמַרְחִיק

אֶל מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַחֹשֶךְ.


וּכְשֵׁם שֶׁנַּהֲרַת חַיַּיִךְ

עָטְפָה אֶת לִבִּי כְּשֶׁהָלַכְתִּי

אַחֲרֵי גּוּפָתֵךְ, כָּךְ הַחֹשֶךְ בּוֹלֵעַ אוֹתִי

עַכְשָׁו, בְּשִׁבְתִּי לְבַדִּי.


אוּלַי זֶה הַצַּעַר

עַל הַנַּעֲרָה שֶׁעָקְרָה לְבַדָּהּ

מִפּוֹלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הָרְתָה לַאֲהוּבָהּ וְנִזְנְחָה לַאֲנָחוֹת.


וְאוּלַי זֶה הַצַּעַר

עַל יָמַיִךְ הָאַחֲרוֹנִים,

עַל הַכְּאֵב וְהַבְּדִידוּת,

עַל הַמִּלִּים שֶׁנִּתְקְעוּ בִּגְרוֹנֵךְ.


וְאוּלַי אֵין

זֶה אֶלָּא צַעַר עָלַי

וְעַל חַיַּי, עַל יַלְדוּתִי וּנְעוּרַי

שֶׁחָלְפוּ, עַל כָּל חֲלוֹמוֹתַי בְּהָקִיץ.


מִיּוֹם שֶׁעָמַדְתִּי עַל דַּעְתִּי

יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי חַי בְּאֶרֶץ

שֶׁהוֹלֶכֶת וְנִבְנֵית עַל חֻרְבָּנָהּ

שֶׁל אֶרֶץ אַחֶרֶת.


וְעַכְשָׁו, בְּעוֹדֵנוּ

חֲבוּקִים יַחַד בַּחֲלוֹמִי,

עוֹלֶה בִּי צַעַר הָאָרֶץ הַהִיא

וְחוֹתֵךְ בִּבְשָׂרִי. סַבְתָּא, אַל תִּכְעֲסִי.



ד. לְתֻמִּי חָשַׁבְתִּי



לְתֻמִּי חָשַׁבְתִּי

שֶׁיֵּשׁ לַדָּבָר סוֹף, אֲבָל אֲנַחְנוּ

לֹא מַצְלִיחִים לְהַפְסִיק:

דּוֹחֲקִים וְנוֹגְשִׂים עַל מְנָת לְהַחְרִיב וְלַעֲקֹר.


אַךְ הֵסַרְנוּ

מִשְׁטָר צְבָאִי אֶחָד וּכְבָר כָּבַשְׁנוּ

עוֹד חַבְלֵי מוֹלֶדֶת וְכוֹנַנּוּ עוֹד

מִשְׁטָר צְבָאִי, וְשׁוּב הִתְחַלְנוּ לְהִדָּחֵק וְלִדְחֹק.


וְהָעֲרָבִים שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמָם

אִם גַּם בַּסִּיבוּב הַזֶּה

מָה שֶׁמַּתְחִיל בְּהִתְנַחֲלוּת

יִגָּמֵר בְּחֻרְבָּן גָּדוֹל.


כִּי מִי שֶׁלֹּא

שִׁלֵּם וְלֹא נִחַם

עַל פִּשְׁעוֹ הָאֶחָד, וְלֹא

אָמַר תַּם וְנִשְׁלַם, מָה שֶׁהָיָה


לֹא יִהְיֶה עוֹד – עָתִיד

לַחֲזֹר לְסוּרוֹ: לְבַזּוֹת

וְלִשְׁדֹּד

לִבְלִי סוֹף.


וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ מִתְהַפֶּכֶת

עַכְשָׁו בְּקִבְרֵךְ כְּשֵׁם שֶׁהִתְהַפַּכְתְּ בְּחַיַּיִךְ

כַּאֲשֶׁר רַבְנוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת בְּעַרְבֵי שַׁבָּת

וְאִמָּא הָיְתָה מִתְחַנֶּנֶת שֶׁנַּפְסִיק.


אָהַבְנוּ אֶת הַוִּכּוּחִים הָהֵם – אֶת הָאֵשׁ

וְהַגָּפְרִית שֶׁשָּׁפַכְנוּ, הַזַּעַם שֶׁעָלָה עַל גְּדוֹתָיו.

וְעַכְשָׁו כְּשֶׁעָפָר מְמַלֵּא אֶת פִּיךְ

חֲרוֹנֵנוּ נֶחְנָק.



ה. יֵשׁ לָךְ נֶכֶד



כַּמָּה אָהַבְתִּי לִשְׁמֹעַ אוֹתָךְ מְסַפֶּרֶת

אֵיךְ הָאוֹפַנּוֹעַ שֶׁל אַבָּא טִרְטֵר כְּפַעֲמוֹן,

וּבְטֶרֶם הִסְפַּקְתְּ לִפְתֹּחַ לוֹ אֶת הַדֶּלֶת

שָׁמַעְתְּ אוֹתוֹ מֵרִיעַ: "סַבְתָּא, יֵשׁ לָךְ נֶכֶד!"


אֲנִי נֶכְדֵּךְ הָרִאשׁוֹן, סַבְתָּא,

בְּנָהּ הַבְּכוֹר שֶׁל בִּתֵּךְ גִּילִי,

פְּרִי אַהֲבָתֵךְ לְמֹשֶה גִילֶר

שֶׁהָיָה מִי שֶׁנִּבֵּא לוֹ עָתִיד מַזְהִיר.


אֶת עֲתִידוֹ הוּא מָצָא בְּמִשְׂרַד הַחִנּוּךְ

וּמֵחֲלוֹמוֹתָיו הַמַּזְהִירִים לֹא נוֹתַר הַרְבֵּה:

כֶּרֶךְ "מֹשֶה גִּיל" שֶׁהֻדְפַּס לְאַחַר מוֹתוֹ

וְיַלְקוּט שִׁירִים שֶׁעָרַךְ לְדָוִד שִׁמְעוֹנִי.


אֵשׁ הָאַהֲבָה וְגַחֶלֶת מַפַּח הַנֶּפֶשׁ

חָרְכוּ אֶת לִבֵּךְ. הִתְפַּכַּחְתְּ

מִשִּׁכְרוֹן נְעוּרַיִךְ וְהָלַכְתָּ לַעֲבֹד בָּרֶפֶת

כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת אִמִּי, אֶת בִּתֵּךְ.


מֵעוֹלָם לֹא סִפַּרְתְּ לִי עַל הַשָּׁנִים הָהֵן,

שְׁנוֹת נְדוּדַיִךְ עִם אִמָּא בֵּין רֶפֶת לְרֶפֶת.

רַק עַל שְׁנוֹת בַּחְרוּתֵךְ הָרְחוֹקוֹת סִפַּרְתְּ

וּבְעֵינַיִךְ נָצְצוּ אַגָּדוֹת אֶלֶף לַיְלָה וְסוֹדוֹת.


עֶשֶׂר שָׁנִים נָדַדְתְּ עַד שֶׁמָּצָאת אֶת יִשְׂרָאֵל,

שֶׁאִבֵּד בְּאוֹשְׁוִיץ אֶת אֵשֶׁת נְעוּרָיו

וּבְכוֹרוֹ. עִם סַבָּא יִשְׂרָאֵל הַטּוֹב

הֵקַמְתְּ בַּיִת, וְיָלַדְתְּ לוֹ אֶת וִיטָה וְאֶת דֹּב.


כַּמָּה שֶׁאֲנִי גֵּאֶה בָּךְ, סַבְתָּא,

בָּךְ וּבְרוּחֵךְ הַמּוֹרֶדֶת, הַקּוֹרֵאת תִּגָּר.

אַהֲבָתֵךְ זָרְחָה עָלַי כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ גְּדוֹלָה.

גַּאֲוָתֵךְ זוֹרֶמֶת בְּדָמִי.



ו. צִוִּית לִי



סַבְתָּא צִוִּית לִי

רָעָב לְאֶרֶץ מוֹלֶדֶת

וְצָמָא לָאֵשׁ הַמְהַבְהֶבֶת

בִּגְבִיעֵי הַלַּיְלָה הַשְּׁחוֹרִים.


רָעָב לְבַיִת וְצָמָא

לְאוֹרוֹת זוֹהֲרִים מֵאֵלֶּה

לְשָׁמַיִם גְּבוֹהִים מֵאֵלֶּה

לִשְׁמָשׁוֹת הַנֶּחְבָּאוֹת בְּמֶרְחַקָּן.


וּכְשֶׁאֶמְעַד בּוֹדֵד בִּשְׁחוֹר הַלַּיְלָה

אֶשָּׂא עֵינַי אֶל כּוֹכָבֶיהָ הַחִוְּרִים

שֶׁל עִירִי הַמְהַבְהֶבֶת תֵּל אָבִיב

לִמְצֹא בָּהֶם אֶת מְדוּרוֹת נַפְשֵׁךְ.


בְּגַנֵּךְ אֲשֶׁר נָטַעְתְּ בְּעֵדֶן

פָּסַעְתִּי פְּסִיעוֹת רִאשׁוֹנוֹת

בַּעֲרוּגוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְיַלֶּלֶת

כִּזְאֵבָה אֶל שְׁמֵי הַלַּיְלָה הַשְּׁחוֹרִים.


רָצִית לִבְלֹעַ הַכֹּל, סַבְתָּא.

וְכַאֲשֶׁר גִּלִּית שֶׁיָּדֵךְ קְצָרָה

וְרַגְלַיִךְ כְּבֵדוֹת וְלִבֵּךְ נִקְרָע

שִׁלַּחְתְּ אֶת רוּחֵךְ וְקָפַצְתְּ עַל גַּבָּהּ


וְעוֹפַפְתְּ בִּרְקִיעֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ רַבָּה

אֶל מוֹלֶדֶת צִפֳּרֵי הַנּוֹד.

רָאִיתִי אֶת כְּנָפֵךְ הַגְּדוֹלָה נִפְרֶשֶׂת

וְרוּחִי נָסְקָה.


וְעַכְשָׁו אַתְּ מְחַיֶּכֶת

אֵלַי מִשְּׁמֵי הַלַּיְלָה

כַּחֲצִי יָרֵחַ

שֶׁאֵינוֹ מִתְמַלֵּא וְאֵינוֹ נִגְרָע.



ז. זֶה שִׁיר זִכָּרוֹן



זֶה שִׁיר זִכָּרוֹן

לְסָבָתִי צִפּוֹרָה נִיפְקֶר לְבֵית גְרִיצְמָכֶר,

בִּתּוֹ שֶׁל דֹּב וְאִמּוֹ שֶׁל דֹּב, מִמִּשְׁפַּחַת

זְאֵבֵי הַגָּן וּפַרְפְּרֵי הַפֶּרֶא.


וְהַמּוֹלֶדֶת? הַמּוֹלֶדֶת הִיא גַּן עֵדֶן

הַמְבֻתָּר בִּגְדֵרוֹת כְּגַן חַיּוֹת,

וּבִרְקִיעָיו מְטַרְטְרִים מַסּוֹקֵי קְרָב

כְּלַהַק חֲרָבוֹת מִתְהַפְּכוֹת.


זֶה שִׁיר אַהֲבָה

לָאִשָּׁה שֶׁאִלּוּ הָיְתָה קוֹרֵאת

בּוֹ בְּחַיֶּיהָ הָיְתָה נוֹהֶמֶת

כִּלְבִיאָה פְּצוּעָה.


וְהַמּוֹלֶדֶת? הַמּוֹלֶדֶת הִיא גַּן-עֵדֶן

שֶׁנִּצְרַף בָּאֵשׁ וְנִכְרַת בְּגַרְזֶן

כְּאִלּוּ הָיָה יַעַר שֶׁיֵּשׁ לְבָרֵא

עַל מְנָת לְהַרְחִיק אֶת חַיּוֹת הַטֶּרֶף.


וַאֲנִי נִזְכָּר בְּסָבָתִי רֶגִינָה

שֶׁבָּרְחָה מִקֶּנִיגְסְבֶּרְג לְתֵל אָבִיב

חֳדָשִׁים מְעַטִּים לְאַחַר שֶׁסָּבָתִי צִפּוֹרָה

פָּרְשָׂה כְּנָפַיִם גְּדוֹלוֹת וְעוֹפְפָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל


וּמְבַקֵּשׁ מִשְׁתֵּי הַסַּבְתּוֹת שֶׁלִּי,

שְׁתֵּי צִפּוֹרֵי הַנּוֹד, שְׁתֵּי הַנְּסִיכוֹת הַגּוֹלוֹת,

לַחְשֹׁב עָלֵינוּ טוֹבוֹת בְּעוֹלָמָן

וּלְהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ רַחֲמִים וָחֶסֶד.


וּבֶחָצֵר הַמַּקִּיפָה

אֶת הַבַּיִת הַקָּטָן בְּפֶגָ'ה

מְחוֹלְלִים עֲדַיִן שְׁנֵי פַּרְפָּרִים

וְחוֹלְמִים עַל מוֹלֶדֶת.

הוספת תגובה


Security code
רענן