צ'לו פקיסטאן. מקרה גבול

עיתונות - כתבות מהעולם

כמה נחמדה המלחמה היומיומית הזו במעבר הגבול של הודו ופקיסטאן שבין אמריצר ולאהור. קצת מזכירה את מה שהיה נהוג פעם בין דוידים וגוליתים. המוסיקה והדגלים מחליפים הכל.

גבול הודו פקיסטאן באמריצאר

כשהגענו לגבול היתה המלחמה בשיאה ושוטרי הגבול עמדו והביטו חסרי אונים באנשים שרצו משולהבים ממקום למקום. קריאות אללה הוא אקבר! התערבלו בקריאות הקרב ההודיות: ג'אי מטה ג'אי! מהצד ההודי.
הכביש היה פקוק. פקוק רק בדרך שדברים יכולים להיות פקוקים נזילים ורועשים בתת היבשת ההודית. ישבנו בתוך סוזוקי מרוטי שמצאנו ליד מקדש הזהב. סוזוקי מרוטי היא קופסא שחוברו לה גלגלים, שכחו קפיצים ולכן על כביש הודי הנסיעה בה היא אוסף תענוגות של ניעור, טילטול וריסוק. 


גבול הודו פקיסטאן באמריצאר

זה בסך הכל עשרים וכמה קילומטרים מאמריצר לגבול הפקיסטאני שליד לאהור. אמריצר היא מקדשי זהב, סיקהים עם זקן, פגיון, מסרק, זקן ותחתונים מוזרים ועוד כמה מליוני נהגים מוטרפים שמצפצפים, עוקפים וממהרים לאנשהו. בארבע אחרי הצהריים כולם זורקים הכל ונוסעים לגבול. זה הגבול שהיה הגבול הנורא שבין הודו ופקיסטאן באוגוסט 1947, רכבות מלאות גופות טבוחים חוצות אותו מצד לצד. זה גם הססמוגראף ביחסים בין שני החלקים של הודו. פתוח או סגור אומר מה מצב הכמעט שלום כמעט מלחמה בין החלק ההינדואי לחלק המוסלמי של תת היבשת.
המעבר פתוח בין 10 בבוקר לארבע אחרי הצהריים. ובחמש מתקיים טקס הורדת הדגל. המכוניות, האוטובוסים והריקשות מיהרו לטקס הורדת הדגל. ארוע המלחמה היומי שבין פקיסטאן להודו.
שני הצדדים, שעמדו על פוטנציאל החיכוך התיירותי של הגבול, הקימו אצטדיונים קטנים מעל הכביש המוליך בין הגבולות. מסעדות וחנויות ודוכנים לידן. נמלים אנושיות התנהלו בנחילים צבעוניים במעלה המדרגות, למטה אל השורות התחתונות. הרמקולים הרעימו שירים הודים מבוליווד. למטה, על הכביש, הסתדרו זוגות זוגות של ילדים, ילדות, נערים ומבוגרים כדי לרוץ עם הדגל ההודי עד לגבול הפקיסטאני ולחזור  כדי להעביר את הדגל לזוג הבא.
עוד קרנבל הינדואי חשבתי לעצמי, מביט בשמחה הגדולה של ההודים.
בארבע וחצי התחממו הרוחות כשהרמקולים בצד ההודי התחילו לצעוק ג'אי מטא ג'י ג'אי! – ניצחון לאמא הודו ניצחון!
הצד הפקיסטאני נענה לאתגר ומהצד השני התנופפו הדגלים הירוקים ושאגת אללה הוא אכבר! שטפה את היציאים.  השאגות מתערבלות מעל שערי הגבול. איזו מלחמה!

גבול הודו פקיסטאן באמריצאר

הרצים והמצטופפים פצחו בריקוד הודי קצבי ועליז על פי בוליווד,   נערים ונערות, ילדים וילדות, נשים וגברים שרקדו בשמחה המשתוללת של הודים, מטביעים את קולות החוגגים המוסלמים מהצד השני.
בחמש פינו השוטרים את המחוללים והאצנים. שוטרי הגבול, לבושים במדים חאקי,  חבושים בכרבולות אדומות הניפו רגליים בחותלות לבנות עד לגובה האף ופסעו בצעדי ענק מוגזמים לכיוון השער. סמל עם שפם שהוא לבדו יכול לחסום כל גבול,  שואג פקודות שהטביעו את שאר הרעש. מהצד השני התקדמה במהירות קבוצת שומרי גבול פקיסטאנים לבושים בירוק, מצנפות ירוקות, חותלות לבנות וסמל עם שפם לא פחות מההודי. הם ניראו דומים מאוד ושונים לגמרי.
ג'אי- מטה-גאי'! אללאהואקבאר! שאגו הודים ופקיסטאנים כשהסמלים הצדיעו, החיילים הניפו רגלים והדגלים קופלו. השמש התגלגלה מערבה והעבירה את היום לדימדומים.
לא היה ספק מי ניצח במלחמה. ההודים.

גבול הודו פקיסטאן באמריצאר

כמה נחמדה המלחמה היומיומית הזו במעבר הגבול של הודו ופקיסטאן שבין אמריצר ולאהור. קצת מזכירה את מה שהיה נהוג פעם בין דוידים וגוליתים. המוסיקה והדגלים מחליפים הכל.
הרוכלים עוד נסיו למכור משהו לקהל שנמוג בדרכו אל הריקשות המאוטובוסים, המשאיות והמוניות שחיכו לקחת אותו לאמריצר, אבל זה היה ניסיון בלי לב, לא משתדל אולי מתוך דיעה שהגבול יהיה פה גם מחר וכוחות חדשים יגיעו לעודד את שומרי הגבול הוותיקים במלחמת הדגלים של סוף המחרת.


גבול הודו פקיסטאן באמריצאר


הוספת תגובה


Security code
רענן