עמק האיזמרגד - המהפיכה הירוקה

עיתונות - כתבות מהעולם

בנובמבר 2012 הצביעו תושבי קולרדו, וושינגטון, מסצ'וסט ומונטנה בעד הליגליזציה של גידול ושימוש במריחואנה. מה שנקרא גם קנאביס, המפ, או גראס.

באותו יום הפכה המריחואנה לחוקית ב- 18 מדינות. עוד 14 מדינות שוקלות להפוך את הגידול והשימוש לחוקי.  רוב מדינות ארצות הברית.

קולרדו ואורגון הלכו רחוק עוד יותר – שם לא צריך פתק  מרופא ואפשר לעשן סתם, לתענוג.

במידה רבה, הצהירו אזרחי קולרדו ואורגון על הרעיון שהמריחואנה היא בעצם תענוג של פנאי ולא סם מסוכן שצריך לרדוף אותו או להזהיר מפניו. מותר לך לגדל עד שישה צמחים ולעשן לעצמך את הראש באופן חוקי.

אם כי נותרה הבעיה הקטנה שהמריחואנה חוקית בחלק מהמדינות, אבל הממשל הפדראלי – בתי הקונגרס הסנאט ונשיא ארצות הברית, עדיין לא הוציאו את הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים ועדיין רודפים אותו.

בגל ההצבעות הנוכחי הצביעו גם אזרחי וושינגטון הבירה – אחת הערים העניות בארצות הברית – בעד. אבל משום שהנשיא והקונגרס שולטים בעיר – זה עדיין לא חוקי שם.

הממשל הפדראלי נאבק במדינות. הוא מסג לאיטו תוך כדי לחימה מפני המורדים. מפני המהפיכה שהגיעה כבר לבירה.

היה מרתק לראות את  ברברה וולטרס מרשת ABC, מראיינת את מישל וברק אובמה בראיון משפחתי של טרם חג המולד. אובמה, במעין גמגום מלכותי, אמר שהוא לא רואה שום טעם בלרדוף את המגדלים, המעשנים ושאר המשתמשים במדינות שמתירות לגדל ולהשתמש.

אובמה במבוכתו אמר בעצם שהממשל הפדראלי נאלץ להכיר בכך שברוב ארצות הברית חוקי המדינות השתנו לטובת המגדלים והמשתמשים.

המהפיכה הירוקה הגיעה לבית הלבן. ירוקה בכל הכיוונים ובכל המשמעויות של הירוק. מהצד של הגראס, מהצד של הסביבה, מהצד של הירוקיות הכלכלית של הדולר.

ההגדרה  באנגלית לסוג כזה של מהפיכה היא: Grass rout revolution -  - מהפיכה שמתחילה מלמטה, מתפשטת ומכסה כמעט את כל שטחה של ארצות הברית  במריחואנה.

בנובמבר 2012, זמן קצר לפני ההצבעות האחרונות בעד הלגליזציה, נסעתי למשולש האזמרגד שבצפון מערב קליפורניה, כדי לחסל את עסקיו של אח שלי, שחי שם הרבה שנים והתרסק עם המסוק שלו לתוך היער לפני כשנה וחצי.

הוא הגיע לאמריקה בגיל 23, קנה לעצמו פולקסווגן קוביה של שנות השישים וטייל כמה חודשים עד שנגמר לו הכסף. הוא עצר עם העשרה דולר שנשארו לו על הרציף בסן פרנציסקו, ותלה שלט 'למכירה' על האוטו. הוא רצה אלף דולר. מייד בא מישהו. אלו מכוניות שאוהבים בקליפורניה. אבל הוא לא הסכים למכור כי המנוע היה גמור ואמר למתעניין לקנות חלקים ושהוא יתקן. ההוא הבין מיד שהעיסקה משתלמת ומור עבד כמה שעות ועשה אובר-אול לפולקסווגן.

על הרציף ליד היה עסק של שליחויות – רק שבאמריקה כמו באמריקה – עושים את זה עם אופנועים – לא עם ווספות. והיו שם שני אופנועים אירופאים שלא נסעו-

"אתה יכול לתקן אותם?" שאל בעל העסק.

"תן לי כמה דקות," אמר מור, אופנוען ומכונאי אופנועים שקיבל את הכשרתו אצל גדליה על אופנועי ב.מ.וו,  וסידר את שני הב.מ.וואים שגרגרו בהנאה ורצו להביא פיצות והמבורגרים לרעבי סן פרנציסקו.

למחרת הם פתחו עסק שבו עסק השליחויות היה מביא אופנועים ומור מתקן. אחרי כמה חודשים מור החליט שהוא פותח מוסך לבד.

וכך הוא חי בסן פרנציסקו מאז 1984. מתישהו, אחרי כמה שנים, אלתיאה, שהיתה אופנוענית אחרי ארבעה בעלים, הגיעה למוסך שלו, הוא התאהב בה, היא מצאה בחור צעיר עם ידי זהב מגורזות והם התחתנו, התגרשו, ובדרך קנו חלקת יער בפיינס  בצפון קליפורניה לא רחוק מהגבול של אורגון, אזור של יערות אורן. מחוז נידח שמכונה המערב הפרוע של ארצות הברית.

אחרי שנפרדו, אלתיאה נשארה עם השטח והבית ומור קנה שתי חלקות לידה, ועם השנים, משאית אחרי משאית, הוציא את המוסך שפרנס אותו ממרכז סן פרנציסקו והעביר אותו לפיינס. ליערות. למקום שבו אין עבודה ואין פרנסה. זאת אומרת יש – אם אתה מגדל מריחואנה. אבל מור היה תמיד חמור גדול, והמקסימום שעשה בקשר לגידול מריחואנה, היה לתת שירותי תשתית וסידור חלקות יער כדי שהמגדלים יוכלו לברא אותן, להקים חממות ובתים ולעשות מחזורים של מליון דולר בעונה. הוא בנה שם מוסך אדיר מידות ואסף מחפרונים מכל סוג וגודל, רתכות, גנרטורים ומשאיות. וג'יפ וויליס 42 וטנדר נפלא מ-1953 שכל המגדלים שעשו המון כסף רצו לקנות והוא לא רצה למכור, עני וצדיק.

הם לא היו הראשונים, הספרדים הביאו את הקנאביס, שהיגר ממורדות ההימלאיה עד אירופה לאמריקה, כבר ב-1575. הם הביאו את השיח כדי לייצר חבלים, בגדים ובדים למפרשים. רק במאה ה-19 הוא זחל כמקור לעונג לארצות הברית והפך לתענוג הראשי בתקופת היובש של האלכוהול בין 1920 ל - 1933.

אבל כל זה כאמור לא עניין את מור שלא עישן בחייו טבק או מריחואנה ולא שתה אלכוהול.

מתישהו הוא התאהב בשמים והחליט להיות טייס. את כל מה שהרוויח, שלא היה ממש הרבה, הוא העיף באוויר. וכשהוא קיבל ירושה כשאבא שלנו מת, הוא קנה לעצמו מטוס וזמן קצר אחר כך מסוק, כי הוא אמר שאם תהיה שריפה בפיינס הוא יטוס אל אלתיאה ויחלץ אותה. רומנטיקן.

ואז הוא המריא יום אחד והרוחות הצולבות הטיחו אותו על העצים וכשהמסוק שלו צנח עם האף למטה, הרוטור כרת את הבדים שכיסו אותו כשהוא נחבט בקרקע ולקח עוד יום למצוא אותו שוכב שלו ומת מתחת לעפאים.

אלתיאה התקשרה אלי מהטלפון שהיה עליו כשהתרסק

ולכן, כשבאתי לזהות אותו אצל הקברן ואחר כך עליתי די המום ולא יודע לאן הגעתי לבית של אלתיאה, קיבלו אותי המגדלים כאילו הייתי אחד משלהם.

הפיינס הוא הקודקוד הצפוני של משולש האזמרגד שנמצא בין פורט בראג שעל חוף האוקיאנוס השקט, יערות מנדסינו בדרום ויערות טריניטי פיינס שבצפון קליפורניה, והוא אחד מאזורי הגידול העיקריים של הקנאביס, והמקום בו נולדה מהפיכת המריחואנה במסתור היערות לפני כמעט 40 שנה.הגידול התחיל מתישהו בשנות השבעים של המאה ה-20, עם חזרתם של יוצאי וייטנאם שהביאו את העשב המתוק מדרום מזרח אסיה.

כשהגעתי למכור את החלקות שמור השאיר, הגיעו אלי המונג (Hmong) שבט הררי מהיערות של לאוס שעבדו עם האמריקנים במלחמת וייטנאם, ולאחר שהאמריקנים יצאו משם, הם לקחו את השבט איתם, מפני שהווייטקונג רצו לחסל את כולם. ההמונג התיישבו בחוף המערבי של ארצות הברית (קלינט איסטווד, "גראן טורינו") וכשזיהו את הפונטנציאל, התחילו לקנות חלקות יער במשולש האיזמרגד ולעשות את מה שהם יודעים הכי טוב – לגדל מריחואנה.

אלתיאה בקשה שלא אמכור להם, שהם מבראים את היער הראשוני והופכים אותו למדבר של קנאביס. ואין ספק שהיער פה יפה לאלוהים.

אלתיאה היא אשה אופיינית למערב הפרוע של ארצות הברית, עצמאית, יצירתית ולא פוחדת מכלום. כשהגעתי חילקו את מיטתה שני גברים. יומיים כל אחד. כשחזרתי בפעם השנייה היא בחרה בטים בתור שותף והודיעה לצ'ארלי שהסידור הכפול הסתיים. טים מסוגל לעשות הכל, כמו רוב מי שגר בהרים. גם צ'ארלי, אבל טים יותר. טים ואלתיאה לא מגדלים מריחואנה אבל הם חלק מהקהילה. מה שאומר שמכיוון שהם מכירים את הדרכים ואיך יוצאים ובאים והשריף לא יעצור אותם סתם, הם יכולים לשמש כבלדרים למשלוחים שיוצאים מההרים למדינות אחרות. אף אחד לא היה יכול לשרוד בהרים האלו בלי המריחואנה.

אבל הגידול לא מוגבל רק להרים של קליפורניה. גידול הקנאביס בארצות הברית הוא הגידול החקלאי העיקרי ב-12 מדינות, השלישי בחשיבותו ב-30 מדינות אחרות ואחד מחמשת היבולים העיקריים בעוד 39 מדינות על פי עבודה של הדוקטור ג'ון גטמן מ-2006. גידול המריחואנה גדול יותר מגידול הכותנה באלבמה, מיבול הענבים, הירקות והשחת ביחד בקליפורניה, גדול מיבול הבוטנים בג'ורג'יה וגדול מיבול הטבק בצפון ודרום  קרוליינה.

גידול המריחואנה מניב נכון להיום, 64 מיליארד דולר לשנה עליהם אף אחד לא משלם מס. הגידול החקלאי השני בגודלו הוא התירס והיקפו רק חמישית מגידול המריחואנה -  13 מיליארד דולר בלבד לשנה והוא ענף שמסובסד מכספי הציבור האמריקני.

הריווחיות, העוצמה והנפוצות של הגידול ברוב מדינות ארצות הברית שהתירו את הגידול והשימוש או שהן בדרך לשם, מעלה את השאלה מה גרם לכך שהוא לא חוקי, ולמה ארצות הברית כפתה את איסור הגידול והשימוש ברחבי העולם במערכת של בריתות והסכמים?

ואם יוצאים מנקודת ההנחה של קולרדו ווישנגטון שהקנאביס הוא חוקי כמו שהאלכוהול חוקי ובטח לא מזיק, איך זה שהוא נרדף כל כך – מה הביא לזה?

התשובה, כמו המהפכה, היא באינטרסים ובכסף ואין בה שום דבר תמים או שדאג באמת לבריאות ושל מישהו. להפך.

איסור גידול הקנאביס עבר כמה גלגולים. אחרי שנגמרה תקופת היובש והאלכוהול חזר לשכר את האמריקנים, הצטרכו הצדיקים הטהרנים יעד חדש. הטהרנים מצאו בני ברית מצוינים בחברות הנפט הגדולות שהפכו ליצרניות הסיבים הסינטטיים, ושל מגדלי הכותנה שחברו להוציא את מגדלי הקנאביס משוק האריגים. אבל  מי שזיהה הזדמנות והפך לאייקון מוסרי, דוחף את המהלך באופן המובהק והקטלני נגד מגדלי הקנאביס, היה וויליאם רנדולף הרסט, אייל העיתונות. שכן עד אז, הפיקו 90% מהנייר בארה"ב מקנאביס. להרסט היו יערות רבים והוא רצה לייצר נייר מעץ למרות שהקנאביס, צמח שמתחדש כל שנה, מפיק הרבה יותר נייר שהרבה יותר זול להפיק והוא יכול להגיע לרמת דקות ועדינות גבוהות בהרבה. שילוב הכוחות בין הון, עיתון ושלטון, הצליח להוציא את  גידול הקנאביס מחוץ לחוק.

החוק הפדראלי היה גורף ומוחלט והיה בו רק סייג אחד – שמותר להשתמש בקנאביס כתרופה. אבל ב-1937 הושט עליו מס שימוש אימתני, שהפך את השימוש בו לרופאים ורוקחים ללא משתלם.

הקנאביס הידידותי, זה של המפרשים, הדפים והחלומות, נעלם מאמריקה החוקית. בעקבות החקיקה הפעיל הממשל האמריקני לחץ וחתם הסכמים עם מדינות אחרות על מנת שירדפו גם הן את המגדלים והצרכנים ברחבי העולם. חוק זה חוק.

מהפיכת הנגד התחילה בשנות השישים עם האהבה החופשית והחיילים ההלומים שהביאו איתם את הזרעים מוויטנאם, קמנבודיה ולאוס, מתבסס בחוף המערבי. בקליפורניה. דרימינג.

המהפכה ניצחה בקליפורניה  ב-1996, עשרים שנה לאחר שהחל הגידול ביערות הפיינס,  כשעברה תקנה 215 שמתירה לגדל, להחזיק ולתת מרשם לקנאביס רפואי. המס הדרקוני בוטל כבר לפני.

לא רחוק מאלתיאה, במעלה ההר, נמצאת החווה של ג'ון סמית' ובמורד הדרך נמצא המקום של אחד מחבריה הטובים -  הרולד, גדול מגדלי המריחואנה בפיינס. שני אלו ביחד עם טים ואלתיאה, וצ'ארלי, איש המחשבים שבא לגדל מריחואנה בפיינס והפנה אותי למקורות, היו מורי הדרך שלי בעולם החדש.

לג'ון סמית הגעתי דרך שני מגדלים צעירה – ג'ייזון וקתרין שגרו אצלו ביורטה וטיפחו את השיבוטים הצעירים. את ג'ייזון פגשתי באפריל 2012 , עומד בשלג ומסנן את פרחי הקנאביס עם מכשיר שהביא דיק בנטלי – מהנדס מטוסים מלוס אנג'לס שעזב את המקצוע הקודם שלו ופיתח מסננת למה שהאמריקנים קוראים כיף או קריסטאל. הוא לא לוקח כסף אבל מקבל את חלקו בחומר העדין והממסטל.

באביב היה עדיין קר בהרים שגובהם כ-2000 מ', והשיבוטים הצעירים של צמחי הקנאביס נשמרו בחממות וגודלו בהידרופוניקה. כשהתחמם מזג האוויר, הוציאו אותם ג'יזון וקטרין החוצה כדי שיספגו שמש טבעית וריססו אותם נגד מזיקים בתרסיס נים – נים הוא עץ הודי עם מחטאים רבי עוצמה בעלה ובקליפה. ההודים מצחצחים איתו את השיניים. מגדלי הנאביס במשולש האיזמרגד מרססים איתו את הנקבות הנפלאות שלהן כדי שהנים ידחה את המזיקים. חומרים טבעיים בלבד.

בראשית הקיץ העבירו ג'יזון וקתרין את השיחים הבוגרים לחממות ביער והם הגיעו לפרקם בסתיו. כשחזרתי לפיינס בסוף הסתיו ניראו שיחי הקנאביס יותר כעצים, גובהם הגיע לכשלושה מטרים וריח פרחיהם הענקיים מילא את היער. כשעליתי לבקר את ג'יזון וקתרין,  פגשתי את ג'ון סמית – אחד משני השותפים, שבא לפקח מקרוב על הבציר והעיבוד.

ג'ון סמית' (שם בדוי) לא רצה שאחשוף אותו משום שסוכנים פדראליים חמושים נוהגים לפשוט על המגדלים בסוף העונה, לאיים בנשק, להשמיד צמחים ואמצעי ייצור כדי לגרום כמה שיותר נזק כלכלי.

לפני כשנה פשטו הסוכנים הפדרלים על חווה גדולה באזור משולש האיזמרגד, החווה שייכת לאחד מבניה של המשפחה שמחזיקה ב'ניו יורק טיימס'. בעל החווה הקים את הכל כחוק מול המדינה. כל האישורים, מספר הצמחים המדויק שמותר לגדל, מרכז חלוקה אליו שיווק את התוצר הסופי של הקנאביס, אישורי 215 שהם האישורים הרפואיים שמתירים את הגידול, השימוש ואחזקת המריחואנה.

השריף הוזמן לבדוק שהכל כחוק.

הממשל הפדראלי החליט ללמד אותו לקח. הם הגיעו למשרדו של השריף המקומי, שגם אותו רצו להפחיד, ולקחו אותו איתם ביחד לביתו של בעל החווה. בעל החווה ואשתו התעוררו בשש בבוקר כשקני רובי הסוכנים הפדרלים מכוונים אליהם. הסוכנים הפכו את הבית, שברו דברים (היה להם צו חיפוש פדרלי) לקחו אותו ואת השריף לחווה (זה היה שיא העונה וכולם היו עסוקים), כרתו ושרפו את השיחים והפרחים, החרימו את מה שהיה, שברו והחרימו מכונות, זרעו הרס, הפחידו ועזבו את המקום, משאירים אחריהם נזקים בסרר גודל של מאות אלפי דולרים.

כששאלתי עורך דין מקומי בסן פרנציסקו מדוע לא הגישו הפד'ס כתבי אישום, הוא אמר שבמערכת האמריקנית כתב האישום היה מגיע לבית משפט קליפורני באזור משולש האיזמרגד ושם שום חבר מושבעים מקומי לא היה מרשיע חבר בקהילה שרוב חבריה עסוקים ומתפרנסים מגידול קנאביס. הממשל הפדראלי יודע את זה ולכן הם עסוקים בהפחדה.

בחירת ההפחדה נעשית במדויק ועם זאת, הסוכנים הפדרלים פושטים בעיקר על שטחי היער ששם מגדלים הקרטלים המקסיקנים שטחים גדולים של קנאביס ומשנעים אותם ברחבי ארצות הברית. המגדלים הפרטיים פחות מעניינים אותם.

שאלתי את ג'ון סמית' והרולד אם המקסיקנים קונים שטחים בפיינס, הם אמרו שלא, שהמקסיקנים מבראים חלקות יער של המדינה ומגדלים שם.

לאלתיאה יש את האישור הרפואי מספר 215. גם לטים. הם נותנים אותם להרולד, כמו אחרים, ולהרולד יש לא מעט חלקות יער ועל כל חלקה מגדלים כמה צמחים שאושרו על ידי הרופא. יש כאלו שמגדלים 75 צמחי קנאביס לאישור  ויש כאלו שמגדלים 99. כמה שהרופא רשם. מכל שיח, שמגודל בחיבה ובקפידה, ניתן להפיק עד ארבעה פאונד – קצת פחות משני קילוגרם.

וכמו שאמר ג'ון סמית – מעשן כבד יכול לעשן אולי חצי פאונד (כ-120 גרם) בשנה. רבע שיח.

כל פאונד נמכר בפיינס בין 1800 ל-2000 דולר. בניו יורק הוא יימכר ב-4000. מגדל טוב יכול להגיע מ-99 צמחים לכמעט 400 פאונד, כפול 2000 דולר. 800,000 דולר. וזה מגדל שמגדל רק 99 צמחים, איש כמו הרולד, שיש לו אישורים מעוד אנשים – המחזור שלו גדל בהרבה.

כששאלתי את הרולד כמה כסף יש באמריקה מגידול קנאביס הוא אמר:

"מיליארדים. אני מכיר מרכז חלוקה בסן פרנציסקו שמגלגל מיליארד דולר בשנה."

מרכזי החלוקה הם עוד קריצה – מכיוון שמדובר במריחואנה רפואית, אסור למכור אותה סתם אלא לחלק אותה לנזקקים שיש להם את אישור 215. המגדלים רשאים לקבל החזר על הוצאות הגידול. המחירים בהתאם. יש החזר.

אחרי ארוחת הבוקר המאוחרת עליתי לחלקה של נוח. דלת היורטה היתה סגורה וכשדפקתי עליה פתח לי ג'ייזון, ארוחת בוקר מאוחרת, קיית היתה יחפה ולבשה שימלה לבנה מכותנה. ג'ייזון הביט בשמש שהבהבה בין העננים והחליט להוציא את האימהות. הוא וקתרין השאירו את ארוחת הבוקר על השולחן ומשכו את העציצים הגדולים אל המרפסת כדי שקרני שמש מקריות ילטפו את העלים המאוצבעים של האינדיקה הסאטיווה ובנות הכלאיים. קתרין אמרה שהם נוסעים לסן פרנציסקו לסוף השבוע ושהיא חולמת על שירותים עם מים זורמים ומקלחת שלא צריך לצאת בשבילה מהיורטה עם נעליים ולחזור בקור בחושך.

"אנחנו גם נוסעים להוציא את ה-215 שלנו."

"רופא שאתם מכירים?"

"יש רשימה של רופאים שהקואופרטיב ממליץ עליהם, זה תור של 10 דקות שעולה בין 100 ל-200 דולר. צריך סיבה רפואית כמובן בשביל לקבל אישור לגדל לעשן ולהוביל מריחואנה."

"כמו?"

"סרטן זו הסיבה הטובה ביותר, אבל גם כאבי גב, מיגרנות, מתח נפשי ונדודי שינה."

"והסיבה שלך?"

"בעיות של נשים. אי סדירות במחזור, דימומים. לאישה הרבה יותר קל לקבל אישור."

אם כי לא היה ניראה שלמישהו יש באמת בעיה לקבל אישור ולפי הנתונים בארצות הברית, רוב האוכלוסיה חולה ויש לה אישור ואם עדיין אין לה – יהיה לה בקרוב. בלוף המריחואנה היה כל כך גדול ומקיף, אבל מה הוא העולם האנושי אם לא מערכת הסכמות על דברים שונים שחלק לא קטן ממנו הוא סוג של רמיה? על הרכס הרחוק הלבין השלג בין האורנים והאלונים ואני אמרתי לקתרין שאולי הדרך היחידה לשמור על היער הוא שתהיה ליגליזציה של המריחואנה.

שהמחוז של טריניטי יקבע חוקים מה  מותר לכרות והיכן כדי שהכריתה הפראית והכשרת החלקות לקנאביס תפסיק להרוס את היער. הקנאביס צריך את אור השמש, הוא לא גדל ביערות.

אבל אז חזרתי בי. כי אם תהיה ליגליזציה של החשיש ורגולציה של הגידול והמסחר יקרה מה שקורה תמיד בכל מקום ובארצות הברית באופן משומן הרבה שנים – התאגידים הגדולים ישתלטו על השוק וייקחו אותו מידי המגדלים הקטנים ושוב נישאר עם חברות ענק שמשתלטות על השוק.

"כן," אמר ג'ייזון, "אתה מכיר את הסיפור של מונסנטו-"

"לא."

"הם חברה שמפתחת זרעים לירקות ודגנים, אבל אלו זרעים חד פעמיים שמייצרים פירות וירקות לא פוריים שאתה לא יכול להשתמש בזרעים שלהם בשביל היבול הבא. ואם במקרה הרוח או ציפור נושאת זרעים שלהם לחלקה שלך, הם יכולים לתבוע אותך ולהחרים את השטח שלך."

פיתוח של ירקות עקרים הוא פיתוח ישראלי, זרעים לאבטיחים ומלונים שלא יכולים להתרבות. שליטה במאגר הזרעים.

"אם הם יצליחו להשתלט על גידול הקנאביס, כל האזור הזה יהפוך לחוות קנאביס של תאגידים. הם מנסים עכשיו להילחם במגדלים הקטנים. גידול המזון העצמאי עולה כל הזמן באמריקה- איכרים קטנים כמו אלתיאה וג'והן שמוכרים ירקות וביצים לחניות האורגאניות. הרשתות מנסות להעביר כל שנה מחדש חוק בקונגרס שאם אתה מוכר ביצים לשכן תצטרך לדווח על זה ולרשום בדיוק כמה מכרת ומתי. עד עכשיו זה לא עבר בקונגרס, הם ממשיכים לנסות."

בקליפורניה, כמו גם במדינות אחרות הפך הגידול החקלאי המוקפד שקם במחתרת בגלל האיום הפדראלי, לחוקי דה-פאקטו, משלב סמים וחיים בטבע, מהווה גורם משיכה לצעירים מקליפורניה ומכל מדינות ארצות הברית שמגיעים בעונת הקיץ לעבוד אצל המגדלים.

ארוחות משותפות, בנים ובנות צעירים, סטודנטים, אקולוגים, מלאי רעיונות רוחנים באים לעבוד, להתמסטל ולחיות בריא. ילדי הפרחים.

שאלתי את ג'ון סמית מאיפה מגיעים העובדים – הוא אמר שזה מפה לאוזן, שצריכים להכיר, כדי שלא יהיו גנבות. החבורה בחווה שלו היתה נחמדה להפליא.

קליפורניה היא מדינה ענייה. יש בגידול הקנאביס הרבה כסף שמציל את הכלכלה המדשדשת. אלפי אנשים מתפרנסים מגידול הקנאביס שאם לא היה קיים– היו מובטלים. מה גם שחקלאות היא חלק מהאתוס האמריקני וכמו שאומר הרולד: "אחרי שלקחו מאיתנו את כריתת היערות לעץ, את המכרות ואת רוב התעשייה במחוז טריניטי פיינס, בלי גידול המריחואנה, לא היו פה 20% אבטלה אלא 80%."

זו התעשייה של צפון קליפורניה והיא שווה לא פחות מעמק הסיליקון ובטח שיותר מתעשיית היין של הנהר הרוסי ונאפה שמצפון לסן פרנציסקו.

יש מעט צמחים בעולם שמגודלים בצורה מוגנת ואוהבת כל כך. והם מחזירים אהבה. המגדלים נותנים להם שמות יש את הבלו דרים, ואת המנדסינו מדנס ואת גידולי הבית של הרולד. המגדלים מקפידים על האורגניות. שיחה תוך כדי עישון, היא אירוע שלא שונה מאוד מחובבי יין שפותחים בקבוק אהוב ומשווים את היינות שהם מכירים ביניהם.

באחד הערבים, כשסיפרתם להם על עצי החשיש שראיתי על דרך המשי המרכז אסיאנית, אמר לי ג'ייזון שאני חייב לנסות את הסאטיווה, שהיא הרבה יותר רוחנית מהאינדיקה. אני לא חובב גדול של קנאביס, זאת אומרת לא איכפת לי, אבל אני מתמסטל יותר יפה מיין.

אבל אמרתי לעצמי – סאטיווה ורוחניות? אולי סוף סוף אבין משהו על העולם. עישנתי מהסאטיווה ותוך כמה דקות הפכתי לזומבי שכל מה שהוא רוצה זה לשים את הראש ולישון.

הרולד סיפר לי בהזדמנות אחרת שיש קנאביס יום וקנאביס ללילה. זה כניראה קנאביס מצוין ללילה כי כשהתגלגלתי דרך היער בחזרה לבקתה שלי הייתי מפוהק כמו דוב כשמגיע החורף. פיהקתי ונרדמתי.

הלגליזציה נראית בלתי נמנעת – הכסף הגדול, היקף הגידול, התרומה לכלכלה. הביטוי האנגלי אומר: איף יו קאנט ביט דם – ג'וין דם.

רוב הציבור האמריקני כבר החליט שהוא רוצה מריחואנה חוקית. לממשל הפדראלי קשה להסיר את הקנאביס מפקודת הסמים למרות שהוא מפסיד 7.7 מיליארד דולר על אכיפה ועוד 8 מיליארד דולר- מס שהמגדלים לא משלמים. וחשוב מזה, בימים של מצוקה כלכלית, הקנאביס הוא שמחזיק חלקים גדולים מארצות הברית בחיים. מריחואנה רפואית.

אבל באמריקה כמו באמריקה - אם יהפוך הגידול לחוקי - הוא יעבור לידיהם של התאגידים הגדולים, אלפי מגדלים קטנים יאבדו את מחייתם ואזורים כמו הפיינס, שמחזיקים מעמד היום למרות המיתון בגלל גידול המריחואנה, יתמוטטו ויאבדו את מקור ההכנסה העיקרי. טים ואלתיאה חשבו שהליגליזציה תהרוס את הפיינס. הרולד וכריס – המגדלים, היו פחות סקפטים, הם הניחו שיוכלו להתמודד עם חברות הענק בגלל האיכות. אבל שניהם ידעו שהרווחים ירדו.

או אולי לא. התאגידים הגדולים קודם כל הורגים את המתחרים הקטנים ואז יוצרים מונופול ומעלים מחירים. כמו סיגריות. כמו אלכוהול. אם כי מאוד ייתכן שבארץ שבה יש שוק חופשי ואזרחים שמסוגלים תוך כמה עשרות שנים לבצע מהפיכת נגד עממית נגד קרטלים – יישאר גידול הקנאביס עסק פרטי וחקלאי וכל מי שרוצה יוכל לעשן להנאתו. גם שם, גם פה.

הרולד - מלך המגדלים של הפיינס

ובישראל?

בישראל עישון הקנאביס הוא עבירה קטנה. איסור הגידול לעומת  נאכף בקפידה ורוב הקנאביס מוברח מהמדינות השכנות .

יש בישראל  כ-  6500 חולים שמקבלים מריחואנה רפואית חוקית וכמה חוות גידול שתלויות ברישיונות משרד הבריאות.

מה היקף עישון המריחואנה בישראל? אין שום נתון רשמי אם כי לפי הריח הוא נפוץ למדי.

ישראל ידועה ביכולות החקלאיות הגבוהות שלה ודונם של קנאביס יכול להניב יבול של כ50,000 ₪ מגידול קצר של חצי שנה. אין שום ענף חקלאי שמתחרה בו בריווחיות. מה גם שישראל תוכל להפוך גם למגדלת קנאביס לבד ולנייר ולהשתחרר מייבוא עץ לנייר.

ייתכן שעם המהפכה האמריקנית העממית– תרוויח גם מדינת ישראל מהכלכלה החדשה ושדות הקנאביס יצטרפו לבוננזת הגז.

 

 

 

 

 

הוספת תגובה


Security code
רענן