מכתב לחולדאי

עיתונות - טורים אישיים

חולדאי ואני מכירים 20 שנה. אף פעם לא היינו חברים. הוא בא מהקיבוץ, הצבא והגימנסיה להיות ראש העיר תל אביב יפו ואני באתי מהעיר, מהגימנסיה, מהספרות והעיתונות והייתי תושב יפו.

ומכיוון שהוא בא אחר כך - ניתן לומר שהעברתי אותו טירונות. באותה תקופה הייתי יו"ר של עמותה בשם: "יפו יפת ימים". יפו הייתה ליוויתן מת. שלד של ליוויתן. עיר הרוסה וריקה, פושעת ומוזנחת שנותקה מתל אביב, עם מדרון זבל שהמדינה והעיריות הקודמות שפכו עליה במשך למעלה מעשרים שנים.

ייצרנו תוכניות איך להפוך את יפו למה שהיא היום ובאנו עם התוכניות לעירייה, צועקים ומושכים באוזניה.

חולדאי חטף מאתנו את מה שהיו צריכים לחטוף קודמיו והתמודד בגבורה. היה לי טור בעיתון "העיר" (אללה ירחמו) וכל שבוע הייתי מרים  (מטאפורית) את חולדאי בצווארו, מטלטל אותו כחתלתול קטן ומשליך על המדרכת. כשפגש אותי ברחוב הוא היה מפטיר "חוליגאן" ועובר מדרכה. בצדק. לא היינו זוג ולא סיפור אהבה. פוצצנו לו ישיבות מועצת עיר, הכתמנו אותו בעיתונות, הפגנו, סגרנו וצעקנו.

ובתמורה קיבלנו ממנו את יפו של היום – עיר תוססת, בנויה וחיה, מערכת חינוך (יש מה לשפר), נמל ששופץ ואת פארק המדרון שעלה 60 מיליון ₪ כדי שתושבי יפו יפסיקו לעשות צרות.

הפסקנו. פארק המדרון הוא אחד המקומות היחידים בארץ שמקום שהושחת במזיד על ידי השלטון שוקם לריווחת תושבי הארץ הזו. מגיעה לחולדאי החיבה. הדגים חזרו לחוף. המתרחצים וכל מי שמבין שְיָם הוא האופק והנשימה שהופכת את תל אביב- יפו לעיר השווה שהיא.

חולדאי הוא ראש העיר הגדול של יפו ושל חוף הים התל-אביבי – הוא חיבר את חופי הים מחוף הצוק ועד בת ים. הוא שיפץ והחליף ובנה ועשה. יש לו גם מגרעות והעיקרית היא שהוא לא דאג לתושביה העתידיים של העיר. לצעירים שהעיר יקרה להם כמו שלא הייתה יקרה מעולם והם עוברים לחיפה. זה לא בגלל  ענת קאליש. זה בגללך.

וחוץ מזה, אי אפשר לזוז בעיר הזאת. התנועה פוקקת כל ניסיון. זה גם אתה. עזוב תירוצים.

אז בוא חולדאי, אחרי 20 שנה, אני מניח ששנינו יודעים שלא יהיו לך עוד המון קדנציות, אבל כראש עיר גדול וראוי, עם עירייה מהטובות והיעילות שיש, ) אני מכיר ומחבב כמה וכמה מאלו שעושים אותה),  אני רוצה לבקש ממך כמה דברים.

אתה לא חייב יותר שומדבר לאף אחד. רק לעצמך. ולנו.

אז הינה רשימה קטנה של דברים שיעשו מהעיר הזאת את הדבר הנפלא הבא:

  1. סע לקשמיר (או לאמסטרדם) ותראה את בתי הסירה.

בירקון, בקטע שבין גשר הירקון לשפך, יכולים לעגון מאות בתי סירה. הנה מפעל יפה שהעירייה יכולה לעשות. שים שם כמה מאות בתי סירה. בכל בית כזה יכול לגור זוג צעיר או נניח 6 סטודנטים. לא בעיה לחבר לתשתיות חשמל ומים וביוב שיש בקרבת מקום, ובמכה אחת נוצרו אלפי מקומות מגורים לזוגות צעירים וסטודנטים – אי אפשר לקנות, אפשר לשכור. 3-5 שנים. המים לא שייכים לאף אחד, השמחה תהיה גדולה ותל אביב תרוויח את אחת משכונות בתי הסירה הנפלאות בעולם.

  1. קח וחבר את רמת החייל עם יפו בקו הכחול – טראם תיירותי (ומעשי) שייסע לאורך הירקון מאזור התעשייה וההייטק של רמת החייל ועד ליפו על הים. כמה יפה הוא יהיה? כמה יעיל? גם עבודה וגם תיירות וגם תחבורה נקייה ושווה. לא צריך זכויות דרך ולא השקעות ענק. מסילה קטנה, על פארק הירקון וחוף הים, תחנות כל 500 מ' ונגמרו כל הפקקים בדרך הלוך וחזור.
  2. בזמנו דרש ברוורמן (והצליח) להביא תחנת רכבת לאוניברסיטת בן גוריון – תחנת הרכבת של אוניברסיטת תל אביב היא לא באוניברסיטה. צריך לבנות תחנה חדשה בתל ברוך – מתחת לקק"ל, וכך ירוויחו תל ברוך,  אפיקה, מעוז אביב, צהלה, האוניברסיטה ואפילו רמת אביב ג' תחנה נגישה. והסטודנטים יוכלו לצעוד ישר לאוניברסיטה ולמט"ח ולא להיתקע בתחנה המטופשת של מרכז הירידים.

תחשוב על העתיד, על היום אחרי שתהיה ראש עיר ותצטרך לנסוע ברכבת לבקר את הנכדים.

  1. אבל אם קשה להכריח את הרכבת  - אז למה לא מעלית? מגדל כמו בסאלודור דו-בהייה, מגדל נפלא עם מעלית שקופה שמסתכלת על כל גוש דן וממנה גשר ישר לאוניברסיטה? כמה יפה זה יכול להיות.
  2. וגם ליפו מגיע. הגיע הזמן להכשיר את חוף הים המוזנח שבפארק המדרון. אנחנו צריכים עוד חוף ים ליפו. יש פה לא מעט אנשים ותיירים, והפארק הנפלא מביא אליו המון אנשים מכל הארץ. עכשיו יש שם לכלוך וסלעים והזנחה. אין שום סיבה שלא ננקה ונהפוך אותו לחוף הים היפה ביותר בתל אביב יפו, אח קטן ושווה לחוף גבעת עליה. לא חבל על הפארק היפה שיש בו פצע כזה?
  3. ואתה יודע מזמן, שהגיע הזמן שרחוב יפת יהפוך לדו סטרי בקצהו הצפוני. אין סיבה שלא. יש המון סיבות שכן. הכביש רחב ויפה ליד השעון והסיבוב המיותר והטיפשי דרך שוק הפשפשים שמעכב את התנועה, כדאי שיעלם. מה גם ששדרות ירושלים יילקחו על ידי הרכבת הקלה.

דיברנו על זה בעבר. הגיע הזמן לעשות.

  1. ועכשיו, עם בואה של הרכבת הקלה, שמשום מה מנכסת לעצמה את שדרות ירושלים כי זה יפו ורק אחר כך נכנסת לתוך האדמה, צריך ליצור חיבור בינה לבין תחנת וולפסון של רכבת ישראל. הכי נכון יהיה לבנות מסוע להולכי הרגל בין שדרות ירושלים לתחנת וולפסון. כמו בשדה תעופה, מסוע של 300 מ' עם גג שיצל ויגן משמש וגשם שבו היפואים (והבת ימים) יוכלו לעבור  בין הרכבת הקלה לרכבת ישראל.
  2. ודבר אחרון – הגיע הזמן לטפל בפחי האשפה של תל אביב יפו. זו אחת הקטסטרופות הגדולות של העיר. למצוא פתרון אמיתי שלא משתלט על המדרכות ומטנף את העיר.

סוף מעשה במחשבה תחילה.

ובינינו חולדאי – שנינו כבר לא ילדים, למה לא לסדר את הדברים הקטנים האלו לפני שהולכים?

את הרוב כבר עשית.

 

הוספת תגובה


Security code
רענן