בואו לעזה

עיתונות - טורים אישיים



בואו לעזה. כי עכשיו, אחרי שליברמן הלך כדי לחזור בגלגול אחר, והשאר דבקים בכיסאותיהם כי הם כיסאות יקרים ומזהב, רק  ביבי נשאר לנו. ועזה. רק תופחת והולכת, מתקרבנת ומקרבנת ומחרבנת לנו ולה את החיים. בואו לעזה.
בואו לעזה.  יש לה רצועת חוף נפלאה של כמעט 50 קילומטרים. כמו בין תל אביב לחדירה. חולות זהב שהביוב של עזה ומחנות הפליטים שלה – מועזי, בורג' נוסירת ושאטי ("המחנה החופי)" זורם אליהם כי מתקן הטיהור לא עומד בלחץ.
בואו לעזה. אנחנו בין כה וכה באים לשם כל שנתיים שלוש לבקר. שולחים את מיטב טייסנו, נוער, והטכנולוגיה שלנו  (ונגמ"ש אחד לבדוק אם באמת הם יכולים להרוג אותנו) לשם, כי זה השטח העירוני הכי צפוף בעולם ושם שדה הניסויים החדש ישן שלנו.
בואו לעזה. כי אנחנו צריכים למכור כיפת ברזל לסינגפור, וממציאים אגדות כמה אנחנו מוגנים מפני הטילים היפים שיורים מתוך הפרדסים הנפלאים של עזה, ששרון טיהר כבר בשנות השבעים מטרור, פרדסים  ששתולים על המוואסי – על מי התהום הגבוהים ולכן לא צריך להשקות אותם. והיום לא צריך – כי מפלס המים המתוקים יורד והים המזוהם חודר פנימה והורג את שאריות החקלאות הנהדרת והשווה של עזה. בואו לעזה.
בואו לעזה. לחוף ים חולי ונפלא, שמתחיל בזיקים ונמשך עד רפיח, שהדייגים הלוליינים של עזה, מצליחים לדוג בו דגי לוקוס נפלאים שבאים לביוב שהעזתים עדיין מצליחים לייצר למרות שאנחנו קוצבים להם את האוכל, החשמל, המים ואת חומרי הבניין.
בואו לעזה, כי הקדרים של עזה עדיין מייצרים במצ'נעות- בבתי היוצר התת קרקעיים, את כדי החרס שבהם מכינים את הגידרה (הקדרה) – כדי חרס שבהם כבש ואורז וירקות שנאטמים ומוכנסים לתנור כל הלילה ובצהריים אפשר לקבל אותן בטובות שבמסעדות עזה, מנופצים כדי שהכבש יימוח בפה (הראיס אהב את זה במיוחד. אבל אין ראיס. מת עכשיו החמאס אוכלים את זה ולכן אנחנו שונאים אותם).
בואו לעזה, הכל כל כך זול שם, הפלאפל והפול, הטחינה והחומוס והחיים, אח, כמה החיים זולים בעזה, אתה יכול לקבל חיים של ילד על הגדר, ובחורה צעירה-  לא צריך להיות צלף גדול – הם מתקרבים בעצמם לגדרות. בוא לעזה.
וגם אם אתם לא יכולים לבוא לעזה – עזה תבוא אליכם. את המעט שיש, האנשים המוכשרים האלו הופכים לטילי ברזל שיכולים להגיע לפה ושם. וחופרים מנהרות כדי להזכיר לכם שכדאי לבוא לעזה. כדי שאפשר יהיה לצאת למצרים ולהביא משם משהו לאכול ולשתות.. סיגריה לעשן כשרעבים.
בואו לעזה.
ליברמן הלך, ובנט ושקד ושופטים עליונים חשוכים יהיו וילכו, ואפילו ביב ילך אבל עזה לעולם עומדת.
בואו לעזה.
בואו לעזה למחנות הפליטים שבהם אחד גר על השני. הם לא באמת פליטים מארצם, אתם צודקים, הם פליטי פנים – הם גרו ביפו ובאשדוד ובמג'דל וביבנה ובעקרון וברחו והוברחו לעזה. עזה היא חלק מארץ ישראל. בואו לעזה. תשאלו את סמוטריץ' ואורי אריאל. יש בית כנסת עם פסיפס נפלא בעזה. היה. הבית של הראיס המת משקיף עליו. היו שם שבעים אלף אנשים ב-1948 והיום יש שם 1.7 מיליון על 365 קמ"ר.  כמו שפנים. וזה רק הולך ונעשה יותר צפוף. בואו לעזה.
יש שם חוף ים, ולוקוסים נפלאים, וג'ידרה וקדרים ובית כנסת ומנהרות וקאסמים וחמאס.
בואו לעזה, כי עד שלא נפרק את מחנות הפליטים וניתן לכול אחד ואחד מהם בית בעזה ועבודה וגבולות פתוחים והרגשה שהם בני אדם לא פחות מאתנו –שום דבר טוב לא יצא מעזה.
בואו לעזה. לא לעוטף, בעוטף גרים אנשים ששורפים להם ומאיימים עליהם ושנתם לא קלה ויש שם המון חיילים צעירים שבאים לעזה כל שנה כל השנה. בואו לדבר האמתי שבנינו ועשינו מאז קום המדינה, הנגטיב של העוטף, הנגטיב של כל מה שקורה פה. שיהיה פה עד שנחליט שאנחנו לוקחים את הכסף מהגז שביבי נתן לתשובה, ואת שלוש הצוללות המיותרות שביבי נתן לקרובי משפחתו ולמספנה הלבנונית ולמצרים ומשקיעים אותם כדי לפתור את הבעיה הכי גדולה של מדינת ישראל.  בואו לעזה.
בואו לעזה. אני יודע שאחרי שייבנו הבתים וייפתחו המפעלים בכסף שלנו ובכסף ערבי ובכסף בינלאומי ונדבר עם הגרועים שבאויבנו, כבר לא יהיו לנו אויבים גרועים, או ילדי גדר ונערות חובשות שאפשר לירות בהם ונישאר רק עם הלוקוסים והגידרה וחולות הזהב של עזה ורפיח וחאן יונס, אבל צריך להקריב משהו.
בואו לעזה.

הוספת תגובה


Security code
רענן