12. ערי נמל

מדריכים - ספר ים

לא סתם החליט יונסקו להפוך את עכו לאתר מורשת עולם. היא נפלאה. מדהימה. כל תואר שיתאר אותה יהיה רק חלק ממה שיש בה וכמה יפה שאנחנו מזניחים אותה כל כך למרות יופיה ואדריכולתה האצילית, ובזים לתושביה ולתשתיותיה. בעכו, יותר מכל ערי הנמל האחרות שלנו, מתפרנסת האוכלוסיה שגרה בעיר העתיקה באופן ישיר מהנמל גם אם הוא צנוע.

החיפוש אחר עיר נמל

"אתה יודע שבבבילוס הם אומרים שהם עיר הנמל העתיקה ביותר בעולם?" אמר מיץ', עיתונאי קרבות אמריקני איתו חילקתי חודש חדר במלון שרתון בבגדד לפני כמה שנים ועכשיו הוא גר בביירות. הוא בא לבקר ביפו ואני לקחתי אותו למה שמוחזק בגאווה בין תושבי העיר כנמל העתיק בים התיכון. גבל אכן נחשבת לאחת מערי הנמל העתיקות בעולם.
"ויכוח ישן," אמרתי כשירדנו דרך סימטת מדרגות מהשכונה המרונית אל פתח הנמל שהוא העתיק, או כמעט הכי עתיק באגן המזרחי של הים התיכון מה שהופך אותו לנמל העתיק או כמעט הכי עתיק בים התיכון בכלל ואולי –
ביפו זה פשוט הקשר בין נמל לעיר. אתה יוצא מהבית ויורד לנמל. ולכן שלחתי את מיץ' לעזה ונסעתי לחפש את ערי הנמל של מדינת ישראל. את המקומות שבהם אמורה להיות הנקודה שקושרת עיר לים. המוצא שבו עיר נזקקת לים ודרכה חודרת הדרך הימית, פירות הים, ההרפתקאה והרקבוביות המושחתת שנאצרת בין סיפוני האוניות ומבקיעה אל העיר שמחכה לה אל החוף. שהרכבת מוליכה אל פנים הארץ, שיש בה ריח של מים, ומלחים וזונות וברים. יש ערי נמל בארץ?
יש. מצאתי לפחות שלוש אמיתיות ועוד אחת שהיתה יכולה להיות.

12. ערי נמל
נמל יפו
יפו – העתיק מכולם. המיתולוגי.

ביפו סגרו את הנמל ב- 1964 ומאז הוא פתוח כרגיל. את שני הנמלים – את זה של תל אביב ואת זה של יפו סגרו בבת אחת כשפתחו את נמל אשדוד. יפו נולדה במקום שבו נולדה כי שם עושה החוף הישראלי סיבוב קטן מזרחה ויצר מעין מפרץ ושרידיו של רכס הכורכר ששקע יצרו בדיוק שם, בחיבור של גבעת כורכר גבוהה מעל הים והסיבוב, סלעים וכפים שהם מעגן ומחסה טבעי. ככה נולדה עיר הנמל העתיקה. אומנם היה רגע (לפני 2000 שנה) שהורדוס בנה נמל נפלא בקיסריה אבל הוא שקע מתחת לגלים. היהודים בנו את נמל תל אביב ב-1936 כדי לשלוח תיבות תפוזים ולא להסתכן במריבה עם הערבים, אבל זה היה נמל מגוחך שנבנה בחופזה ובחוסר מחשבה ודווקא היום, הוא ממצה את ייעודו האמיתי – טיילת, פרקט וים.
אבל יפו, גם היום, 40 שנה אחרי ועם כל חדלונה של עריית תל אביב, הוא עדיין נמל. אומנם של דייגים וכמה יאכטות, אבל יש לו את זה. כי העיר מחוברת אליו, כי יפו העתיקה יורדת ממש עד למים ואפשר לרדת דרך סימטה ומדרגות ישר אל המזח, כי מהשכונה המרונית שממנה נשקף הנמל (כמו גם מהעיר העתיקה) יש רחוב מדרגות שיורדת אל השער שלו, כי ההאנגרים היפים שבנו הבריטים לתפארת בשנות השערים עדיין מחזיקים מעמד בגרמיותם המכובדת ויש בו רבדים של מחסנים ומחסני מחסנים שאתה חודר אליהם ונכנס לעולם פלאות. נמל הוא לא רק ים ורציף, הוא גם מחסן ואווירה וריח של דג וסיפורים ישנים על אנדרומידה וקפאוס ומוסא שיבלי הדייג ומפעיל המגדלור הארמני ושלדי ספינות טרופות שנשברו על הסלעים מתחת לסלע אנדרומידה ופתחי הנמל והשירטונות שאיתם נאבקים הדייגים של היום וטיפשותם של הפקידים אנשי היבשה שלא מבינים שיש כאן עיר נמל עתיקה ונפלאה שאי אפשר להרוג. כן, יפו היא עיר נמל. בהחלט. ולו רק בגלל שורות ספינות הדייגים בנמל, שתים וחצי מסעדות הדגים על המזח, רחוב יהודה הימית שהאנגלים עשו ישר לתוך הנמל, בית המכס שיש בו את צופי ים וזובולון ותחנת האלחוט החופית 4XT , שורת חנויות הדגים שעל יפת שיש בהן כל דג והמלח שמצטבר וחודר בקלות אל תוך אבני הכורכר של העיר העתיקה.
ויפו היא כל זה אבל גם הרבה יותר מזה. כי יפו, למרות שהיא לא תעשייתית כמו אשדוד ולא חזקה כמו חיפה או בנויה לתפארת כמו עכו, היא הלבנטינית מכולן. עיר שהיא פה כל כך הרבה שנים שברור שתשמע בה עברית וערבית ואנגלית וצרפתית ויוונית וטורקית והאוכל והשתייה ושמות הדגים וזכרונות הספינות והאגדות מתערבבים בה יותר מאשר בכל מקום אחר. וזה לא קשור לארכיטקטורה ולגודל ולשימור. זה שייך למשהו אחר, חמקמק, שאו שיש אותו או שאין אותו (ויש אותו קצת בחיפה) ההרגשה של הים התיכון כמחבר תרבויות, כמערבב גדול, כסוג של שייקר איטי שבו יכולות כל האוכלוסיות להתחלף אבל העיר תישאר עיר והנמל יהיה המקום שבו יכנסו ויזרמו החוצה השפעות. זה כוחה שליפו, שמהרבה בחינות היא השונה והעתיקה מכולן, שמחכה לימאיה מאז ומתמיד ותמיד, כמעט לא משנה מה נעשה, תחכה. ולכן אולי אוהבים אותה כל כך התיירים מכל העולם מבלי לדעת בעצם למה. ירושלים היא השער לשמים. יפו לחוף ולים.

12. ערי נמל
נמל יפו
אשדוד – נמל ישראלי

ושכנעצרה פעילותו של נמל יפו ב-1964 והוא נסגר כנמל מסחרי, ואוניות הפסיקו לעגון, וסירות הפסיקו ללכת בין האוניות שעגנו קילומטר מהחוף אל המזחים שמהם נזרקו תיבות ואנשים אל הרציף (כי יפו היתה נמלה של ירושלים) התחכמו הישראלים והחליטו לבנות את הנמל הגדול של מדינת ישראל באשדוד.
שם, כמעט 30 קילומטרים דרומה, במקום שאף אחד לא היה בונה נמל (ואכן אם פותחים ספרות קוראים שהקמת הנמל לוותה בקשיים רבים), כי יש שם רק חול לבן ונפלא לכל מלוא העין, מעט צפונה מהמקום בו נישפך נחל לכיש, החליטו המתכננים לבנות את הנמל הגדול מכולם.
ובנו.

12. ערי נמל
אשדוד גבעת יונה

הם לקחו את הסלוניקאים שעבדו בנמלי תל אביב וביפו, הבטיחו להם בתים נחמדי ם בשכונה ו' שנבנתה קילומטרים מהנמל.
"שכונה ו' היו הסלבריטי בגלל שהם באו מתל אביב. " אמר מוישה שבתאי מזר שבא מירושלים לאשדוד ב-1958. "ב-1958 היה פירסום לירושלמים שבו אמרו להם שזה הפתח שלהם לים." הוא גיחך.
רכבת שתשרת את הנמל עמוק המים. כבר היתה כי לפני קום המדינה היתה שם עיירה של כמה אלפי תושבים שקראו לה איסדוד והבריטים בנו שם תחנה על הקו שחיבר את מצרים וטריפולי, רכבת ישראל הוסיפה ב-1961, כשהחלו לבנות את הנמל, שלוחה מהקו אל המזח שעלי הוצבו עגורנים , תעשייה כבדה ותחנת כוח מצפון לו. וליד הנמל, דרומה ומאחוריו, בנו עיר.. הנמל נחנך בנובמבר 1963 ובנובמבר 1965 הופעל לראשונה לפריקה וטעינה עם בואה של האונייה השבדית "וינגאלגד".
נסעתי לאשדוד ובקשתי מיוסי כוהן שגר בה כמעט מהראשיתה, שייקח אותי לראות אם אשדוד היא עיר נמל ואיפה מתחברת העיר לנמל שלה. כי עד אז כל מה שהכרתי באשדוד היה מזח הדייגים שממנו הפלגתי על ספינה לפני שנים ואת מסעדת הדגים של אידי באזור התעשייה קילומטרים מזרחה מקו המים. אלו היו שני החיבורים שלי. אבל הם לא ממש נגעו בעיר.
יוסי לקח אותי לפגוש את מוישה שבתאי מזר "נמל אשדוד נבנה מכיוון שהוא היה קרוב לפרדסי האזור." אמר מוישה שבא לעיר ב-1958 מירושלים. "ב-1958 היה פירסום לירושלמים שבו אמרו להם שזה הפתח שלהם לים. בנו אותו שם בגלל שהפרדסים החלו לרדת דרומה" אין פרדסים סביב אשדוד. הם המשיכו במסעם דרומה והיום הם נמצאים בנגב המערבי. נמל אשדוד התפרסם בגלל השביתה הגדולה של ועד עובדי הנמל שבה ניסגר הנמל בשיא תקופת ההדרים, גורם לנזקים גדולים ולצמיחתם של הוועדים הגדולים שלמדו מאז שיש להם כוח כמעט לא מוגבל והם יכולים לדרוש כמעט כל דבר נכון ולא נכון. בנמל אשדוד זה התחיל.
נסענו להביט בנמל מתל יונה שנמצא מול הקצה הדרומי של הנמל, עד לפני כמה שנים היו ספינות הנוסעים עוצרות באשדוד אבל הן הפסיקו משום מה לעצור שם. מנתקות קשר רופף בין העיר לנמלה. נחל לכיש הוא קו הגבול בין העיר לבין הנמל. אין קשר בין אשדוד לנמל הגדול של ישראל. לא מספיק שהקימו אותו על החול, גם ניתקו אותו מהעיר. "אין זיקה בין הנמל לעיר!" אמר מוישה חד משמעית.
יוסי היה פחות נחרץ, נוסע לכמה בארים באזור התעשייה שצמוד לירכו הדרומית של הנמל, אזור ברים שבו הוא הבטיח לי שיש פעילות גדולה בערב.
ואשדוד, עד כמה שזה מוזר היא עיר שיש בה לפחות שני נמלים. המרינה של אשדוד נבנתה בדיוק באמצע הדרך שבין הנמל לבין מצודת אשדוד ים. אשדוד היא באמת הצלחה ישראלית בכל קנה מידה, באמצע אחד החופים היפים ביותר בארץ, מדרום לנמל הגדול המכוער והמוזר שנבנה באמצע שום מקום, החליטו פרנסי העיר, מסיבות נדל"ניסטיות, לבנות נמל ליכטות. הם לא חיברו אותו חס וחלילה לצלע הדרומית של הנמל הקיים. אלא הקימו מזח בטוני מכוער באמצע החוף. ולצידו, איזו הפתעה – שכונת מגורים לא יפה במיוחד. אז יש לעיר אשדוד נמל מקומי. אי אפשר ללכת על החוף שמדרום לנמל ככה סתם. אם ניתוק הנמל המודרני מהעיר החדשה שהוקמה לידו יכול להיות שהיה משום אידואולגיה תיכנונית, די ברור למה תקעו את המרינה היכן שתקעו.

12. ערי נמל
אשדוד
חיפה-נמל אנגלי

נסעתי לחיפה. אם יש מקום בו הנמל נוכח בכל מקום ונשקף מכל בית, זה חיפה. חיפה היא אומנם מקום עתיק אבל נמליה הקדומים היו בשיקמונה שמדרום למפרץ ובעכו שבחלקו הצפוני. את הרעיון להקים נמל מודרני, בדיוק במפגש בין הר לים, בקצה הדרומי של המפרץ, הגו האנגלים – אנשי ים גדולים. קצת מוזר שאף אחד לא חשב על זה קודם. זו חידה גדולה למה נמל חשוב קם בחיפה רק בראשית המאה ה-20.
הבריטים היו צריכים בסיס גדול בים התיכון וכיבושה של ארץ ישראל מידי הטורקים נתן להם את האפשרות לבנות בסיס גדול ויבשתי שייצור משולש רב עוצמה עם הבסיסים באלכסנדריה ובלימסול.
הם בנו את הנמל מתחת להר כדי להקשות על התקפות אוויר ובנו מזח שנמשך מבת גלים צפונה. נמל עם מים שקטים מוגן מסערות ובר הגנה. ואכן, להבדיל מנמל אלכסנדריה, כמעט אף פעם לא חדרה אליו אוניית אוייב פרט לפעם בו ניסתה ה"שירה", הצוללת האיטלקית שהיתה ספינת האם של השייטת ה-10 הקלה האיטלקית, לחדור והושמדה מול עכו ובזמן מבצע סיני ב-1956 , כשהופיעה המשחתת המצרית "אברהים אל אוואל" והגיזה את העיר, יצאו ספינות חיל הים ומטוסי חיל האוויר הישראלי, הכניעו אותה לאחר קרב קצר וגייסו אותה לחיל הים הישראלי תחת השם אח"י חיפה.
בנימין זאב הרצל, שביקר בארץ בשנת 1898 כתב ב"אלטנוילנד" שחיפה צריכה להיות עיר נמל חשובה. הוא הקדים את הברטים אם כי עצם זה שהרכבת החיג'אזית הגיעה לחיפה בראשית המאה – מראה שגם הטורקים הבינו שיש פה אפשרויות.
הבריטים החלו בקידוחי ניסיון ב - 1920. בין 1923-1922 סקר המהנדס סר פרדריק פלמר, לפי הזמנת השלטונות המנדטוריים את כל חופי הארץ ומצא שחיפה היא המקום המתאים ביותר לנמל עמוק מים. לא חוכמה גדולה. יש שני מפרצים לאורך החוף הישראלי – בעתלית ובחיפה. ומעל חיפה יש הר. הבריטים נגשו לעבודה ב-1929, וב - 31 באוקטובר 1933 הוכרזה רשמית על פתיחת הנמל הגדול החדיש של ארץ ישראל. ב- 1936 היו בחיפה מעל מאה אלף תושבים .קשר ברור בין נמל להתפתחות עיר.
עצרתי ליד תחנת הרכבת של חיפה מרכז ועליתי אל הגשר המוביל לבית המכס. מכאן יוצאות המעבורות ומכאן הפלגתי בתור ילד עם האוניות "הרצל" ו"ירושלים" לצ'יווטוקיה שבאטליה, למרסי שבצרפת, לאיים היוונים ולפיראוס. ציר ימי חי ונושם. לאורך גדרות הנמל, שנשקף מכל מדרגה בכרמל, יש ברים אפלוליים (העוגן ברחוב פאלמר מאז 1936) ומחסנים וחנויות שהיו של קיבוצים ועבורם. עברתי בפסאז' של "קפה אווה". הריח הניפלא של הקפה. זה מקום שיכל לבוא רק מחו"ל ולהתיישב על הים. חנות הקפה הוותיקה היא סוג של חיבור בין עיר לים. של נמל יעד. יבוא וייצוא. של ניחוחות שמלאים בריח רחוק. כאן מסביב נמצאות החנויות הוותיקות, המקום שבו תמיד אפשר להשיג גבינה שבאה מאיטליה, מהולנד, ג'ינס שבא מאמריקה או מהמזרח. וכאן, למרות שאין שער, יש חיבור ענק בין העיר לנמלה. בשער פאלמר. כאן, בחיבור של שער פלמר ושדרות העצמאות, כשמדרום מתנשא המחסן הענק של ממגורות דגון שבהם נאסמים הגרעינים שמגיעים באוניות, נושם הנמל על העיר. חיפה היא עיר נמל. ללא ספק. גם אם יהיה נמל אשדוד גדול ומיכני ונשורת האשלג והפוספאט תמשיך להרעיל את תושביו המאושרים שהטיילת תקועה להם בגרון – חיפה היא עיר הנמל הנכונה והמחוברת של ישראל. כמה חכמים היו האנגלים. כמה מדוייקים.
בין שפך הקישון (ששם נמל הדייג המזוהם) ובין בתיה הראשונים של שכונת בת גלים ובית החולים רמב"ם משתרע הנמל. ומדרום לו , בבת גלים, היה הקזינו (כמו שהיה בחוף תל אביב) בשני המקומות שימש הקזינו לימאים – צי וסוחרים, למקום שבו יוכלו במהירות להתפרק מכספם ומכל מה שנאגר בהם בזמן הים. כי ככה היא עיר נמל. פורקן ומאגר לתשוקות. וחיפה, למרות אפרוריותה, צברה מספיק שעות ים כדי להישאר עיר נמל.

12. ערי נמל
מגדל הזבובים
עכו- הנמל הצלבני הגדול של הים התיכון

אבל אחרי הכל, יש לנו גם עיר נמל איטלקית מושקעת שבה כל אבן מונחת במקומה והיא שווה במידה כזאת שיש רק מעט ערים שוות ממנה. ולכן אולי אנחנו לא מתייחסים אליה ומזניחים אותה עד כאב.
את מגדל הזבובים שממנו קופצים הילדים אפשר לראות כבר כשמגיעים מדרום. מכיוון המפעלים המרעילים של הכימקאלים. כמה מוכשרים אנחנו.
אבל עכו, שהיתה עיר הנמל העיקרית של ארץ ישראל בממלכת הצלבנים השנייה, בממלכה שהוקמה על ידי ריצ'ארד לב הארי ב-1191, 4 שנים לאחר מפלת קרני חיטין, היתה עיר בירה סוחרית. ירושלים וקדושה לא עניינו את הצלבנים החדשים. החוף עניין אותם. לעשות כסף. לחבר את דרכי המשי, למשוך את העושר מסין ומרכז אסיה ולמכור לאירופה במחירים מופקעים. בערי נמל אין קדושה והאיטלקים היו סוחרים גאונים. מרקו פולו עבר פה ובניימין מטודלה ואבן בטוטא. כל מי שהיה נוסע ששווה משהו עבר בנמל עכו. זה היה ה-נמל במאות ה-13 וה-14 עד שחוסל על ידי הממלוכים. והעיר הזו, שהנמל בשבילה היה צורך אמיתי ואליו היא פנתה כי הארץ עניינה אותה רק במובן ששם עברו הדרכים ומשם הגיעו השיירות המאושרות כדי להעשיר את העיר, נבנתה בכוח ובעוצמה בה לא נבנתה כמעט שום עיר כזו בארץ לפני ואחרי. כל אבן במקום.שלטי אבירים ומגדלי שעונים, מגדל עוז באמצע הים (שנקרא היום מגדל הזבובים והילדים מזנקים ממנו אל הים העמוק והצלול) שממנו נמתחה שרשרת להגן על המעגן הפנימי כדי ששודדי ים לא יחדרו אליו, חומות בצורות, תותחים, חאנים מרווחים לסחורות ושיירות, חללים תת קרקעיים ומנהרות להעביר גייסות להגנה על חומות העיר ששלטה בים. אם יפו היתה יפת ימים, הרי שעכו היתה שליטת הימים.
וזה עדיין שם. בכל אבן וסימטה. בשוק הדגים, במסעדות הדגים, במרינה המגוכחת. היא אולי לא לבנטינית ממש אלא יותר דווקא אמירה ונציאנית –פיזאנית- ג'נוביזית שבנתה איטליה קטנה בצד הלא נכון של הים ואף פעם לא התערבבה למרות אל ג'זאר וד'הר אל עומר ומדינת ישראל.

12. ערי נמל
מגדל שעון איטלקי בעכו


לא סתם החליט יונסקו להפוך את עכו לאתר מורשת עולם. היא נפלאה. מדהימה. כל תואר שיתאר אותה יהיה רק חלק ממה שיש בה וכמה יפה שאנחנו מזניחים אותה כל כך למרות יופיה ואדריכולתה האצילית, ובזים לתושביה ולתשתיותיה. בעכו, יותר מכל ערי הנמל האחרות שלנו, מתפרנסת האוכלוסיה שגרה בעיר העתיקה באופן ישיר מהנמל גם אם הוא צנוע.
באיזה קלות היינו יכולים לעשות ממנה יהלום מלוטש. היא קטנה מספיק ושווה הרבה כדי שזה יקרה.כי יכול להיות שאם היינו מבינים איזה אוצר נפלא הורישו לנו האיטלקים, יכול להיות שהיינו עושים עם זה משהו.
אבל בסופו של המסע הקטן (והשווה מאוד, כי יש ביפו, בחיפה ובעכו התרגשות ותגליות) אולי אנחנו צודקים וכל מה שאנחנו יודעיים זה להקים נמל מנותק מעיר כמו באשדוד ולדחוף עוד מרינה מיותרת לטובת ידידנו הנדלינסטים. כי זאת הארץ שלנו ונעשה מה שאנחנו רוצים איפה שאנחנו רוצים אפילו אם זה ממש לא מוצלח.

12. ערי נמל
שוק דגים בעכו
ארבעה מקומות (מקום לכל עיר) שכדאי לבקר בהם, כאלה שיש בהם אווירה של עיר נמל. מסעדה, בית קפה, שוק דייגים וכו'. כתובת, טלפון, ימים ושעות. הגעה לכל אחד מהנמלים

עכו:
הגעה: אוטובוס או רכבת לתחנה מרכזית ומשם הליכה של כ-20 דקות עד לעיר העתיקה או עם רכב פרטי עד לחניונים הגדולים שבתוך החומות. יש לזכור שעכו סובלת ממכת פריצות וגניבות מכלי רכב – לא להשאיר דברים חשופים וגלויים.

12. ערי נמל
שלט אבירים איטלקי בעכו


דברים שכדאי:
שוק הדגים של העיר – שוק הדגים הטוב ביותר שאפשר למצוא באיזשהו מקום בארץ בתוך סמטאות העיר העתיקה בדרך משער הים אל הנמל הפיזאני פתוח מהבוקר המוקדם ועד ארבע אחה"צ.
אורי בורי – מסעדה שנמצאת בחזית הים המערבית של העיר מול המגדלור ובפתח המערבי של מנהרת האבירים. מסעדה לא זולה אבל עם מנות מוקפדות ואוכל טוב
מנהרת האבירים – שווה מעבר מתחת לעיר
וכמובן סיבוב על החומות מהשער דרך הנמל הפיזאני ועד למגדלור כשמגדל הזבובים ברקע.

12. ערי נמל
מאפיה בשוק של עכו


חיפה:
הגעה: ברכבת, לרדת בתחנת חיפה מרכז. שם שמו הבריטים תחנה שהיא בדיוק במקום.

רחוב העצמאות שבין תחנת רכבת מרכז ליד בית המכס וצפונה על חצי הקילומטר שמסביב לשער פלמר.
חנות הקפה אווה, בפסאז' צפונית לגשר העולה לתוך טרמנינאל הנוסעים של נמל חיפה פתוח בימי חול מהבוקר עד הערב
בר העוגן ברחוב שער פאלמר – פתוח מהלילה עד הבוקר
עליה לתצפית אל הנמל מאזור גן הבהאים ובהמון נקודות בחיפה על הכרמל ובהדר.

12. ערי נמל
חומת הנמל הפיזאני


יפו תל אביב:
הגעה: לאוטובוסים מס' 46 ו-10 יש תחנה ליד השעון וגבוה יותר ליד רחוב לואי פסטר – 5 דקות הליכה מערבה אל הנמל. ברכב פרטי דרך רחוב לואי פסטר או דרך רחוב יהודה הימית עד לפתח הנמל – יש חניה מחוץ לנמל חינם ובפנים בתשלום. ברגל לאורך הטיילת מנמל תל אביב ועד הטיילת.

ביקורים מומלצים:
ירידה מכיכר קדומים ביפו העתיקה אל הנמל דרך רחוב המדרגות – חיבור אמיתי עיר ים.
ללכת בין 8-9 בבוקר לנמל יפו ולקנות דגים ישר מהדייגים שחוזרים מהדייג החופי – יש מציאות על המשקל והדגים טריים ואפשר לחפש עוד דברים במחסן הדייגים שנמצא בצד המערבי של האנגר 2 – מדרום לבריכת מעגן הדייגים. המחירים נוחים בכ-10-20% מאלו של חנויות הדגים (הטובות כשלעצמן9 לאורך רחוב יפת.
לקנות מסבחה אצל אבו חסאן (פתוח מ-8 בבוק ר עד 15) בשכונה המרונית (רחוב הדולפין) ולרדת דרך סמטת המזדרגות הרחבה שיורצאת מרחוב השחף (המקביל מערבה) אל חלק המחסנים הדרומי של נמל יפו ולשבת על המזח הבריטי שהעירייה מפוררת מעל הסלעים של יפו.
ללכת לטיול על פרקט העץ הנפלא שיש בנמל תל אביב – ההצלחה האורבנית הכי גדולה של עיריית תל אביב בקדנציה הנוכחית.

אשדוד:
הגעה:
רק ברכב פרטי או מונית. הרכבת היא בדיחה ואשדוד עיר גדולה ופרושה מידי למי שלא רוצה לרוץ מרתון.
עוד אעיר שלא חשבו כשתכננו אותה.

דברים שכדאי:
תצפית מתל יונה שמעל שפך נחל לכיש. כדי ללמוד למה אין קשר בין אשדוד לים.
חופי הים הצפוניים של אשדוד הם רחבים ונפלאים ויש משהו במנמל הגדול ברקע.
מסעדת הדגים המצויינת של אידי באזור התעשייה המזרחי של אשדוד ויש לו קפה חדש מעל המרינה (המיותרת והמכוערת)
חופי אשדוד הדרומיים אליהם אפשר להגיע דרך כיכר המפרשיות (המעניינת) וליד הערייה והיכל התרבות של אשדוד שהם ציטוט (מצחיק) לפרמידת הזכוכית של הלוברה ולמוזיאון גוגנהיים בבילבאו.
וסעו לראות את תחנת הרכבת של אשדוד – שאינה קרובה לעיר לא משרתת את העיר והיא הטיפשות בהתגלמותה. שיתוף פעולה של ראש עריית אשדוד ורכבת ישראל שבאמת אין מילה טובה להגיד עליו.

הוספת תגובה


Security code
רענן