קפריסין

מדריכים - מסלולים

קפריסין- חלק טורקי:

כסף: לירה טורקית. אפשר להסתדר בקלות עם דולרים ולירות שטרלינג. מכבדים גם את הלירה הקפריסאית.

שפה: טורקית. כולם מדברים אנגלית וגם הגרמנית נפוצה.

הגעה: מי שרוצה להגיע לצפון קפריסין ולא להיות מושפע מהתעמולה היוונית – יכול להגיע בטיסה מאנטליה או במשך הקיץ במעברות או רחפת יומית מאלניה (50 קילומטרים מזרחה מאנטליה 2-4 ש' הפלגה).

אפשר גם לטוס לצד היווני (לרנקה) ולחצות מפמגוסטה - בשנה האחרונה חלה התקרבות בין שני החלקים והיוונים לא מאיימים על מי שרוצה לישון בצד הטורקי שלא יוכל לחזור - אפשר להיכנס דרך החלק היווני ולבלות חופשה בצד הטורקי. יש מעבר לא רחוק מאיה נאפה, דרומית לפמוגוסטה - מה שמייתר את הנסיעה לניקוסיה - אם כי כדאי לבדוק בלרנקה למי שמגיע לשם עם מעבורת או בטיסה.

יש מלונות בקירניה (גירנה) על החוף הצפוני וממערב לה ובקרבת פמגוסטה וכמובן גם בניקוסיה – הבירה המחולקת בדייקנות באמצע, חמישה מגדלים וונציינים לטורקים וחמישה ליוונים.

צפון קפריסין היא החלק היפה. בגלל החרם היווני מגיעים אליה חמישית ממספר התיירים שמגיעים לחלק היווני והאין פיתוח מסיבי והרסני תיירותי כמו בדרום. האוכל, טורקי קפריסאי, שווה מאוד.

ומה עושים? קודם כל קירניה שבה נמל עתיק עם מסעדות ומעגן דייגים ויכטות, מבצר נחמד שמשמש גם כמוזיאון ועיר מתוקה. וכמה בתי קזינו שמושכים אליהם את אלו שרולטה, בלק ג'ק 21 ומכונות הימורים עושים להם את זה.

מעל העיר (מדרום) נמצא מבצר סנט הילריון הלואיזייני שאפשר להגיע אליו בנסיעה קצרה. הנוף שווה והאזור יפה.

ממזרח לעיר נמצא כפר בשם בלאפאיס. בכפר יש שרידים של מנזר יפה (אבי) להלל כמה מסעדות נחמדות וביתו של הסופר לורנס דארל שגר בקפריסין בראשית שנות החמישים ושירת בתור פקיד בריטי, כותב ספר שמתאר את ניצני המחלוקת שיפוצץ ויחלק את האי בין יוונים לטורקים.

מערבה מקירניה מטפס כביש החוף הצפוני על מצוק וכל תעייה לתוך הכבישים הצדדיים היא תענוג ענק של כפרים מבודדים, כנסיות ישנות ונטושות , מטעי זיתים, עדרי עיזים וכבשים וחופי ים נטושים.

פמגוסטה גם היא עיר מוקפת חומה והנמל העיקרי של צפון קפריסין. קתדרלה ענקית בכיכר, המגדל של אותלו, אריות ונציאנים, ומן מתיקות נעימה באוויר. לא רחוק ממנה נמצאים חורבותיה של העיר סלמיס שהיתה מקום מושב לפניקים, יוונים רומאים וביזנטים, וכשנמאס לאנשיה מהפשיטות הערביות היגרו ובנו את פמגוסטה. פמגוסטה נשארה נוצרית עד כמעט סוף המאה ה- 16 כשנכבש האי מידי הוונציאנים והעות'מנים הפכו את הקתדרלות הגדולות של פמגוסטה וניקוסיה למסגדים.

קפריסין
nicosia market1.jpg

טיפה הלאה משם נמצא קברו של ברנבאס, יהודי מסלאמיס שנסע לירושלים, נפגש בנצרות וחזר נוצרי ומטיף נלהב. יהודי סלאמיס רצחו אותו ורק לאחר מאות שנים התגלה מקום קברו בחלום לבישוף ביזנטי. קברו הוא היום מוזיאון איקונאות (ציורי קדושים) שנאספו מכנסיות הסביבה.

ואולי היפה מהכל הוא הזרוע הארוכה של קפריסין שמשתרבבת מזרחה. זהו הקרפאס. צבים מקננים על חופי החול ובעיקר זוהי שמורת טבע אחת גדולה עם מלא חופים מבודדים ופראיים שאף אחד לא יגיד לשום נופש לא לשים בהם אוהל ולהישאר שם כמה ימים. ואפילו נקודה שנראית כמו יהודית יש באיוס פילון שקרובה לקצה האצבע הארוכה, כנסייה חרבה ולידה פסיפס של אבנים גדולות היוצרות מגן דוויד.

וגם הצד הטורקי של ניקוסיה נחמד מאוד. גם כאן קתדרלות שהפכו למסגדים ושוק מקורה ונעים מאוד עם חלק של עיר עתיקה ומרוצפת ודווקא זה שהחלק הזה של העיר לא דרוס תיירים כמו הדרומי, הופך את החלק הזה למשהו שווה.צפון קפריסין היא מקום מצוין לשבוע עד עשרה ימים. מקום קרוב ושווה.

אתר התיירות של צפון קפריסין איך להגיע ומה לעשות מפורט ולא רע

צד יווני

מטבע: לירה קפריסאית (חזקה יותר מהלירה שטרלינג)

שפה: יוונית, אנגלית בכל מקום וכך גם גרמנית.

לא לפה ולא לפה צריך ויזה אם כי אי אפשר לחצות מהצד הטורקי ליווני משום שהיוונים לא מכירים בריבונות העצמאית הטורקית של צפון האי וטוענים כי חלק האי הצפוני כבוש על ידי הטורקים.

הגעה: טיסות. המעבורת שהיתה בין חיפה קפריסין והאיים היוונים הושעתה. וחבל.

תשתית המלונות בחלק היווני רחבה מאוד ושתי אסופות בתי מלון נמצאות אחת צפונה מלרנקה באזור איה נפה והשנייה בחוף הדרומי סביב לעיירה פאפוס. אם מחפשים מקום אחד לשבת בו – פאפוס שווה יותר. משום שבפאפוס יש מוזיאוקות שוות מאוד בוילה דיוניסוס שעל שפת הים, מכיוון שהנמל שלה נחמד, מכיוון שבמרחק קטן ממנה נמצא חוף הים של פטרה טו רומיאו שבו לפי המסורת נולדה אפרודיטה מאשכיו הכרותים של כרונוס (זיאוס עשה את זה במלחמה בין הטיטנים לבין האלים) ולכן עד היום מי הים לבנים במקום בו קרה המקרה שממימיו נולדה, מקצף הגלים הלבן היפה שבנשים. וגם כי מפאפוס אפשר לעלות צפונה עם הכביש לפוליס שלידה חופי ים נחמדים ואולי החוף היפה של קפריסין היוונית שנמצא צמוד לפונטנה אמורסה (מעיין הנאהבים). ממערב לכביש שמחבר בין פאפוס לפוליס נמצא חצי האי אקאמס – האזור היותר פראי והפחות מפותח של קפריסין היוונית ומשום כך יש בו חן מסוים.

מפאפוס אפשר גם לעלות לתוך הטרודוס – המסיב ההררי של קפריסין שמגיע בפסגתו לכמעט 2 קילומטרים מעל הים התיכון (לפסגה קוראים אולימפוס ויש עליה אנטנות מאכזבות). אפשר ללכת קצת ברגל דרך אורנים שחורים וקצת ארזים ומכיוון שהשנה היה החורף הגשום מזה 15 שנים באי – הפריחה והמים הזורמים לא מזכירים שום דבר שאנשים שהיו מכירים בקפריסין.

בטרודוס נמצא גם הלב הדתי של קפריסין במנזר קיקוס. שם יושבת הנזורה הגבוהה של החלק היווני.

הדרך לקיקוס יפה להלל ובעיקר כדאי לרדת בדרכי היער לכיוון צפון ששם השבילים יותר בודדים ומעניינים. דרכי הרכב של הצד הדרומי משומשות מעט.

אפשר בקלות לשכור רכב בקפריסין, המחירים נוחים מאוד' ורוב הדרכים טובות ומעלה. ג'יפי הסוזוקי והיפנים האחרים נהוגים מאוד בשני חלקי האי (שנוסעים בו כדרך האנגלים בשמאל הכביש) אבל יש מעט מאוד צורך בג'יפים, גם בדרכי הטרודוס. הדרכים משולטות להפליא והאוכל בינוני מינוס.

הדרך שבין פאפוס ללימסול נחמדה כשהיא נוסעת על החוף הדרומי ומחברת בין שתי העתיקות החשובות של האי – וילה דיוניסוס בפאפוס וקוריון – האתר הקפריסאי שנמצא לא רחוק מלימסול על גבעה. ייחודו של קוריון, חוץ מהנוף של הים, הם העמודים שכותרותיהם ניראות כמו שני משולשים שחוברו בקודקודיהם והם המראה האמיתי על ההיסטוריה של האי מכיוון שהם מדמים את מטילי הנחושת שנכרתה באי נוצקה ושווקה בתבנית הזו. גם שמו העתיק של האי: קיפרוס- הוא שמה של הנחושת ביוונית. ואפילו הורדוס הגדול, המלך היהודי בן האלפיים, החזיק מכרות בדרך שיורדת בין מנזר מחראס (יפה להלל ובקרבתו יקבי יין בירידה הצפון מזרחית מהטרודוס) לבין ניקוסיה.

לימסול עצמה היא עיר ככל הרים, לא מעניינת במיוחד ויש בה נמל למעבורות ושורת בתי מלון עירוניים עם חוף ים סביר לגמרי.

המקום הנחמד הקרוב ללימסול, הוא הטירה הקטנה של קולוסי שנבנתה על ידי מסדר צלבני שכן הצלבנים כבשו את קפריסין מידי הביזנטים והחזיקו בה עד שעברה לידי הלואיזיאנים ואז לידי הוונציאנים שהפכו את פמגוסטה וניקוסיה לערים מבוצרות בחומה ומעוטרות קתדרלות וכנסיות קתוליות (שהפכו למסגדים עם הכיבוש הטורקי-עות'מני).

לכיוון השני, לאורך הכביש לכיוון לרנקה, כדאי להיכנס לרגע למקום שנקרא חירוקטיה –כפר ניאוליטי (מתקופת האבן) – ראשית התיישבות בקפריסין ומקום שמעלה את השאלה איך זה שלפני 6000 שנים פתאום החליטו אנשים בכל רחבי היבשת האירופית והמזרח התיכון להתחיל להתיישב באיים. למרות שמי שחידות כאלו לא מטרידות אותו, יחלוף בכביש המהיר ויגיע ללרנקה.

בלרנקה נמצא נמל תעופה בינלאומי וביצות מלח (רטובות באביב, לבנות ויבשות בקיץ) ומעבר להן הלה סולטן טקה ( (HALA SULTAN TEKE – קברה של דודתו של מוחמד שנפלה שם מגב פרדתה ושברה את מפרקתה. יש מוסלמים הטוענים כי זה ולא ירושלים הוא המקום השלישי בחשיבותו לאיסלאם. מה שיפה בזה שהאתר הקדוש למוסלמים (ובכללם לטורקים המוסלמים) נמצא בחלק היווני נוצרי בעוד שקברו של ברנבס ושלל כנסיות ומנזרים קדושים לנוצרים אורטודוקסים וקתולים נמצא דווקא בצד הטורקי מוסלמי. המסגד הקטן והשקט שווה ביקור.

בלרנקה אין עניין מיוחד ורוב התיירים ימשיכו לקומפלקס התיירות הגדול (מלונות, מסעדות מחורבנות, דיסקואים ברי זיון וכד') שנמצא באיה נפה. היה שם פעם, לפני חמש עשרה שנים, כפר מתוק. היום יש בו בעיקר מלונות מסוגים שונים ותעשיית תיירות אינסופית. ג'יפים, אופנועים, קטנועים, חזות חשופים ואנשים שבאו לבלות רגע לפני שהעולם נגמר.

וכאן בעצם נגמרת קפריסין. פפוס ופוליס מצד אחד, טרודוס עם דרכי ההר הנחמדות שלו ניקוסיה עם המוזיאון ורצינותה של עיר בירה שחייבת להוכיח שהיא בירה ואיה נפה עם המופקרות הזנותית.

שווה שבוע הצד היווני? למי שהקסמים האלו עובדים עליו. אני מעדיף את הצד הטורקי.

אוכל:

חלומי הוא המוצר הקפריסאי שאין עליו עוררין. גבינה שמיוצרת מחלב לא מפוסטר (צאן או בקר) מורתחת לאחר מכן ומחולקת לגושים ומוגשת כשהיא צלויה על אש, בתוך הסלט, מעוכה בטוסטר, או מטוגנת בשמן זית. סיבה גדולה לנסוע לאי.

קלפטיקו הוא הגנוב. זכר למסורת של גנבי כבשים שהיו מעלימים טלה ומחביאים אותו בתנור כל הלילה ובבוקר הופכים איתו לגוף אחד.

בצד היווני יש יקבים עם כמה יינות סבירים וסוג אחד או שניים של ברנדי ובשני הצדדים אפשר למצוא רקי או אוזו.

בצד הטורקי יש חומוס, דגים, טחינה, וקבאב מסוגים טובים ומשובחים. המטבח הטורקי קפריסאי לא מבייש את הורתו הטורקית. המטבח הקפריסאי ייוני הוא , נבך, לא משהו.

בצפון קפריסין יש שמן זית מצוין וזול (רבע עד חצי מחיר מאשר בארץ) זיתים שווים (בעיקר הדפוקים אבל גם השחורים וחלקום משובח. ובכלל יותר זול ויותר שווה בצד הטורקי.

ספרים: הבלו גייד של קפריסין (אנגלית וצרפתית) המדריך השווה באמת של האי

הלימונים המרים של קפריסין לורנס דארל (אנגלית פינגווין – יש באי)

קפריסין – יש מדריך בעברית בינוני לגמרי.

מפות : אין צורך לקנות מכיוון שגם היוונים וגם הטורקים מחלקים בחינם מפות עם רשימות מלונות וכל מספר טלפון הכרחי בכניסה לאי – בשדות התעופה ובנמלים ואפשר גם בכל לשכת מידע עירונית.

מהבחינה הזו, קפריסין על שני חלקיה היא האי הידידותי שיש.

הוספת תגובה


Security code
רענן