מסלולים רגליים בפטרה

מדריכים - מסלולים

מסלולי טיול בדרום ירדן


דרום ירדן הוא רצועה הנמשכת לאורך כ- 200 קילומטרים מצפון ים המלח ועד לעקבה ורוחבה, ממערב למזרח, מהערבה והגבול הישראלי ועד לשיא הרכס כ- 8 עד 10 קילומטרים. בכמה מהמקומות הפרש הגבהים מגיע ל- 2000 מטרים וחוצה דרך הרי גיר עם יערות אלונים, דרך אבני חול שעליהם יער ערערים, יורד לסלעים מותמרים ושכבות של סלעים סחופים, עצי שיטה ואשל במורדות הרי אדום ובערבה.




פטרה

מסלולים רגליים בפטרה
מפת פטרה


כניסה וסיורים באתר:

אפשר לרכוב לתוך פטרה על גב סוס או גמל עד לסכר. הדרך משם עד לח`זנה ארוכה ומאובקת, עוברת בסיק (נקיק סלע צר ויבש), זוהי דרך הגישה המקובלת לרוב המבקרים אם כי קיימות מספר כניסות נוספות לאתר ממסלולי הליכה שונים. בהמות הרכיבה נמצאות בסביבת המשרד המוכר כרטיסי כניסה לאתר. את המחירים העדכניים יש לברר קודם במלון או במשרד המידע לתיירים. אפשר לשכור מדריך בפטרה אם כי שימוש במדריך כתוב הייטב עדיף בדרך כלל על שמיעת הסברים במסלול המקובל והשימוש במדריך אנושי יכול לחסוך זמן בהגעה לאתרים הנמצאים מחוץ למסלול השגור שיפורט בהמשך ויש שהוא חיוני במסלולים 3-5.

מסלולים כללי:

1. המסלול לתיירי היום שזמנם מוגבל יכלול הליכה לאורך ציר הבקעה וחזרה באותה דרך. ולפיכך: קברי הג`ין, קבר האובליסקים, הסיק, הח`זאנה, התיאטרון, הפסאדות, מערות גלריית סערות החול, קברי המלכים, הקארדו, הנימפאון, מקדש דושרא ועד למסעדת בית ההארחה בשער המערבי של קניון ואדי מוסא. (מסלול זה נמשך 4-6 שעות לממהרים).
2. למסלול זה ניתן למי שיש בידו עוד זמן להוסיף את העליה לג`בל א-דיר (תוספת של שעתיים) מים בקטר א-דיר ובקיוסקים שבבקעה ועל ההר.
3. מסלול יום נאה שבו עורכים מסלול מעגלי (7-9 שעות) עולה דרך אל מדראס, זיב א-טוף, תצפית הכד (א-ג`ארה) ג`בל מד`בח, ואדי נומר, ואדי פראסה וחוזר דרך הקארדו, קברי המלאכים, התיאטרון, הפסאדות, גלריות סערות החול, קוביות השד, הסיק, קבר האובליסקים וחזרה לשער. (המסלול מתואר בפרוטרוט בהמשך). אין מקורות מים חיים חינם לאורך המסלול, אלא בקיוסקים- שתייה קרה וחמה בשפע.
4. מג`בל ביידא וסיק אל בריד דרך ואדי אבו מרוואן לג`בל א-דיר וחזרה דרך הקארדו (מתואר בהמשך- 7-9 שעות) מים רק בקטר א-דיר לאחר ההגעה לג`בל א-דיר.
5. מסלול יום לג`בל הרון, אין ממש זמן לעצור באתרים לאורך המסלול (8-10 שעות). מיטיבי לכת, כולל עליה להר. מים בבאר מתחת לפסל הנחש ומתחת לפסגת ג`בל הרון.
6. מואדי סברה לפטרה (8-10 שעות) הגעה לפטרה מדרום והצטרפות למסלול ג`בל הרון באנדרטת הנחש. (מתואר בהמשך).


פטרה אינה עיר קברים למרות שקברים הם הדבר הניראה לעין. מציאותם, האמנות הגבוהה שהם מייצגים, והרושם שהם יוצרים היווה מקור לפרשנות מוטעית של האתר. פטרה היא בראש וראשונה עיר גדולה מאוד (משתרעת על 35 קמ"ר) בעלת תיאטראות, מקדשים, בתי מגורים, שוק, בתי יין ומשתאות (בי-קלינריומים וטרי-קלינריומים) ובנייה פרטית רבה. אלא שמכל המיכלול שהוזכר לעיל שרדו באתרם כמעט רק הקברים, או שמא מקדשי הקבר, כששאר המבנים, פרט למבנה המקדש החרב בחלקו של דושרא (האל מהרי שרא), לא שרד מהבנייה החופשית דבר.
בנייה חופשית היא בנייה העומדת בפני עצמה, כל בית מודרני הוא בית חופשי, זאת אומרת, אינו חצוב בסלע, אלא יש לו יסודות משלו וקירותיו (בבניה העתיקה) נושאים את התיקרה או שלד הבטון שלו (בנייה מודרנית). לעומת בנייה זו, הרי שמקדשי הקבר של פטרה הם חצובים בסלע. אין בהם בנייה, אלא גילוף פני הסלע וריקון החומר הקיים. לא עטיפת החלל במבנה, אלא יצירת חלל קבר או טרי-קלינריום (חלל אירוח) וקישוט פניו על ידי חציבה. המבנים החצובים עמידים הרבה יותר בפני רעידות אדמה ופגעי מזג האוויר.

פטרה הניראית לעין היום היא פטרה העמידה לפגעי הזמן - הקברים החצובים, הטרי-קלינריומים והרחוב המרוצף. מה שנבנה בבנייה חופשית, נהרס במספר רעידות אדמה. מבנה שגגו קרס, מחדיר מים והתפוררותו בלתי נמנעת. בתיה של פטרה פזורים על פני הגבעות שבתוך הבקעה ומסביב לה, הם מופיעים כשפוכת אבנים, ורק חפירות אינטנסיביות יחשפו את העיר.
בשנים האחרונות מתקדמים שיחזורי מקדשים ובתי מגורים ויותר ויותר אפשר לזהות את העיר החיה שמעל הרחוב הראשי של העיר.

הקברים, כמו ברוב הערים ההלניסטיות-רומאיות, נמצאים מחוץ לעיר - על מצוקי הסלע המביטים לתוכה, ולא בתוך העיר עצמה. שכן קברים תמיד היו מחוץ לעיר ההליסנטית-רומאית וישבו על מוצא הקארדו (למשל אום-קייס כמקרה בולט) יתרה מכך, הם נמצאים על מדרגה וקבועים מעל למפלס העיר, מתפקדים כקברי מקדש. חלקם הגדול של הקברים המלכותיים (כולל זה הנמצא בג`בל א-דיר) נבנה תחת ההשפעה של פולחן המתים המצרי - הם מביטים מערבה, אל השמש השוקעת, פרט לשני יוצאים מהכלל: הקבר המפורסם בפטרה, הח`זנה- קברו של ארטס השלישי המקבל את הנכנסים לאתר, והשני- קברו של המושל הרומאי סיקסטוס פלורנטינוס המביט דרומה.

מיקומו של התיאטרון המזרחי, הנמצא מייד לאחר שמסתיימים הקברים, הפסאדות והקוביות הרבועות-אטומות המזכירות את יד אבשלום, גם הוא מצביע כי זה היה גבולה של העיר, מכיוון שתיאטראות מוקמו בדרך כלל בקצה של עיר (ראה ג`רש שבה תיאטרון אחד בצמוד למקדש זיאוס אפולו בקצה הדרומי של העיר ותיאטרון בקירבת הקצה הצפוני של הקרדו בתוך החומות). התיאטרון מסמן את תחילתו של החלק המיושב של העיר, החלק החי. לפיכך הקברים הסמוכים למקום אינם צריכים להפתיע- משום שזה היה אופייה של העיר, יש גם לזכור כי למרות שבפטרה השפעה הלניסטת-רומאית-אלכסנדרונית חזקה, הרי שבכל זאת נבדלו הנבטים מהערים ההלניסטיות הרומאיות. למרות שמקדשיהם, כרבים מהמקדשים היווניים נמצאים על במות גבהות, ומהרחוב המרכזי של העיר (הקארדו, רחוב העמודים). בג`רש, הדגם דומה, הפרשנות שונה, משום אופי המקום וסוג המסלע. לכל מקום פתרונות משלו וכמו שאין להתפלא, אלא להתפעל מפתרונות אדריכלי ג`רש בסיבוב הקארדו על ידי הכיכר האוואלית (עיין ג`רש), כך אין להסיק מסקנות נמהרות לגבי תוכנית העיר וייעודה של פטרה.

אתרים ומקומות

קברי הג`ין (גושי השד)

במרחק קצר לאחר משרד הכרטיסים, מתחיל אפיקו של ואדי מוסא להתחתר. כאן הוא עדיין רחב. מימין ניצבים שלושה גושי אבן רבועים ואטומים הדומים בצורתם ליד אבשלום שבירושלים. גושים דומים נמצאים בצמוד לפסאדות (ראו בהמשך). הקוביות נמצאות כ- 300 מטר ממערב לשער הכניסה על הצד הצפוני (ימני) של הדרך. גושים אלו הם כנראה מהשלב הקדום והראשוני של העיר (סוף המאה ה- 2 לפנה"ס) והם מקבילים בצורתם הרעיונית לבנבנים ולאובליסקים המצריים - מבנים שעל הגג שלהם אמורה לזרוח או לשקוע השמש, והם משמשים כמקום שילוח לקע- לנפש.

קבר האובליסקים

מול קוביות השד, בצד הדרומי של דרך העפר, נמצא קבר האובליסקים, המשמש כמבוא לפטרה. מעליו מתנשאים ארבעה אובליסקים חצובים. החזית השחוקה שמתחת שייכת לטריקלינריום, מקום שבו התנהל הפולחן. לא רחוק משם, בחדר קבורה מאחורי כניסה לא בולטת, אפשר לראות תבליט נחש וסוס חצובים על קירות הקבר.
אובליסק מסמל לפי האמונה המצרית הקדומה מקום ממנו ממריאה הנפש ומצד שני, קצה מחודד אליו תרד השמש, בדומה לקודקודי האובליסקים בעיר כרנך (במצרים), הפרמידות או הבנבנים. המקום נקרא גם קבר אל מסלאת (קבר הנפש). מתחת לאובליסקים, בתוך הקבר, טרי-קלינריומים ששימשו לסעודות הבראה.

מוטיב האובליסק הוא מהראשונים שנכנסו לפטרה ובקיברו של ארטאס ה-3 (הח`זנה) הם עדיין באים לידי ביטוי. יתכן כי הטרי-קלנריומים מאוחרים לקבר ומשמשים כשימוש משני, בדומה לחדר האסיפות של הפטרה רסט -האוז המצוי בתוך אולם קבר נבטי. בקבר כתובת דו-לשונית נבטית-יוונית "זה מקום הקבורה שנבחר על ידי עכיו (דבש טהור) בן שולי, בן עותי, בלויית הקבר בעיטורו בעבור יורשיו ויורשי יורשיו לנצח נצחים, הוא עשה את הקבר בעודו בחיים, בשנת למלכו".

מפעל המים (מנהרת אל מותלים)

לפני הכניסה לסיק, נקבת הערוץ הצר בין הסלעים, יש סכר משוחזר, המסיט את מימי השטפונות למנהרה חצובה. אפשר ללכת במנהרת מפעל המים שנוקתה, הסכר ומפעל הטיית ואדי מוסא דומים באופיים למפעל שבגדרא (אום קייס). מפעלי הטייה ותעלות מים להנמכת הטמפרטורה בעיר (ראה בהמשך) אופייניים לערי התקופה. המפעל (על פי כתובת) נבנה במאה ה-1 לפנה"ס. המים מגיעים מהמנהרה לבקעה של פטרה ובעבר אפשר היה בצורה זו לנצל אותם להשקיה ובה בעת למנוע את הצפתה של הכניסה לעיר. הסכר והמנהרה שוחזרו לאחר ששיטפון פתאומי בחורף 1963 הטביע 23 תיירים. בקרבת מקום אפשר לראות את הכתובות החצובות בסלע. אפשר ללכת דרך מפעל המים ולעקוף את ג`בל חובתא מצפון. בתקופת האביב יש גבים בנחל, המעבר לא קל אבל משעשע.

הסיק

מעבר לסכר יורדת הדרך לתוך הסיק, הנקרה המובילה לעיר ההולכת ומצטופפת בסלע החול הקשה. הסיק הוא מעוק (קניון צר) באבן החול הקשה. הוא מתעקל מערבה לאורך כ-2 ק"מ תוך ירידה מתונה. אפשר להגיע לעיר רק דרך הערוץ הזה והוא הוא שהעניק לעיר ביטחון והגנה. בעבר היה בכניסה לסיק שער בצורת קשת. עדיין אפשר להבחין בקירותיו בשרידים של מערכת הובלת מים ודיוקנאות של אלים (דושרא ואל-עוזה). וכן בחציבות פאליות (אברי מין זכריים) בקיר הדרומי. שרידי הריצוף של הדרך עדיין קיימים. הצורות וצבעי הסלעים מציעים מראות.
לצד הדרך אפשר להבחין בשרידי הדרך הסלולה הנמצאת כמטר וחצי מעל האפיק, שכן בשנים בהם היה סכר ההטיה הרוס והמנהרה סתומה, זרמו מי ואדי מוסא לתוך העיר, חוצבים בתוך הדרך, ומובילים סחף רב לפתחו של הח`זנה ומבני העיר. מימין ומשמאל לדרך אפשר להבחין בגומחות בסלע ששימשו להצבת אנדרטאות אלים, נוהג עתיק שבו אלי העיר משגיחים על הבאים ומברכים את היוצאים לשלום. עוצמתו של הסיק עומדת בפני עצמה ומשמשת גם היא בפולחן הדתי המתייחס לסלעים גדולים, מצוקי סלע, ראשי הרים וקניונים אדירים.

החז`נה (א-ג`רה/ הכד)

בקצה הסיק, שלקראת סופו מצטופף לרוחב של 3 מטר, וקירותיו מיתמרים לגובה רב, מתגלה לפתע חזית מפוארת, שגובהה 40 מטר. זהו קבר מלכותי- הח`זנה (האוצר). הח`זנה הוא אחד המבנים המרשימים בפטרה ואחד משני הידועים ביותר בה. זהו המבנה המקבל את פני היוצאים מהסיק- קבר מלכותי מתקופת השיא של הנבטים (מאה 1 לספירה) או מעט לאחריה (ראשית המאה ה-2). הקבר פונה מזרחה. דבר זה אולי מסמן את תקופתו של הקבר, מכיוון שקברי מלכי פטרה (ג`בל א-דיר וחזית הקברים המלכותיים שבתוך הבקעה) פונים מערבה. פולחן המתים של הנבטים כוון אל השמש השוקעת. בשלושת המקומות בהם יש קברים חצובים הפונים מזרחה (קברו של סיקסטוס פלורנטינוס הרומאי, קבר החייל הרומאי באפיק ואדי פרסה והחזנ`ה) הם מהתקופה הרומאית, בהתאם לפולחן הרומאי-הלניסטי של התייחסות מזרחה אל השמש הזורחת, ובהפוך מהפולחן הנבטי המתייחס אל השמש השוקעת.

גם אופיו הברוקי - העיטור הכבד של הקבר, מצביע על סטייה מהמסורת הנבטית הקודמת. ולפיכך יתכן שיש לראות בח`זנה, על סמך ניתוח פרטי ההארכיטקטורה וכיוון המבנה, את המאוחר בכל קבריה של פטרה וכלא שייך למשפחת המלוכה הנבטית. תרומה לפירוש זה מעלים הנשרים הרומאים הנמצאים בראש הקבר, האמזונות וכן הפרשים - יתכן כי מי ששלט בפטרה בתחילה היה אדם ממעמד הפרשים הרומאי והוא זה שחצב את הקבר ולא מן הנמנע כי אחד מהקיסרים הרומאים שסובבו במזרח בראשית המאה ה-2 (טריאנוס, הדרינוס) הם שהורו על חציבת הקבר כדוגמאת מעשים שעשה אלכסנדר מוקדון ושליטים הלניסטים (תלמים) ורומאיים אחריו בזמן ששלטו במצרים.

תאור הקבר

אחד הפרטים המעניינים בקבר הוא אחד הפשוטים שבהם. את שני צידי הגמלון העליון, החתוך, זה שבמרכזו מתנוסס הכתר הנבטי, ממשיכים אובלסקים לא גמורים המתחילים מהסלע: קבר רומאי-הלניסטי-נבטי שלא ויתר על המורשת המצרית של האובליסק המקבל את הבאים לתוך פטרה מתוך הסיק (קבר האובליסקים). על הקיר מימין ומשמאל לגמלון הקבר נמצאות פסיעות סיתות של מבנים חצובים ופסלים תמיד נחצבים מלמעלה כלפי מטה על מנת שהפסולת תנשור כלפי מטה ולא תפריע לתהליך העבודה.

על המדרגות שהגביהו את הקבר מהאפיק ומהדרך הסלולה עומדת האכסדרה שגמלונה נישא על 6 עמודים. על הגמלון צמחים כסימן לפוריות, נשרים כסמל לכוח וכהשפעה רומאית ותחריטי אמזונות. 9 אמזונות מקיפות את הכתר הנבטי החוצה את הגמלון העליון ואולי הן משקפות (למרות השוני המספרי) את 4 האלות המצריות שהיו שומרות בקבר המצרי על האיברים הפנימיים. בחלק התחתון יש שני עמודים שנחצבו בשלמותם בסלע. מימין ומשמאל תבליט של פרש. האכסדרה, שגמלונה נישא על עמודים קורינתיים, מובילה אל מדרגה וממנה לאולם המרכזי. כמו לאכסדרה, גם לאולם חדרים קטנים משני צדיו. האולמות פשוטים, שכן עיקר הפאר הארכיטקטוני הושקע בחזית הנראית לעין.

החלק העליון של החזית הוא תופעה מיוחדת לנבטים. במרכז הגמלון נמצא הכתר הנבטי ובראשו האורנה - כד האפר ששימש את אפר הנפטרים בתקופה הרומאית. הכותרות והגמלונים מעוטרים. בין העמודים יש תבליטים נוספים שלא נשמרו היטב. ייתכן שהושמדו על ידי אנשי דת נוצרים או מוסלמים. את הכד, שגובהו הגיע ל-3 מטר, שיברו כנראה ביריות הבדווים שקיוו כי טמון בו אוצר. חזית הח`זנה מוארת באור השמש רק לפני הצהריים, אבל גם אור לא-ישיר חושף את אבן החול האדומה. חלק גדול מהבנייה בוצע על ידי אומני בנייה אלכסנדרונים, שכן שיירות האימפריה הנבטית הגיעו לעיר באופן קבוע והקשרים בין התרבויות ההלניסטית והנבטית היו קרובים ומפרים.

לקבר אולם מרכזי עם אולמות קבורה צדדיים המעידים כי הקבר לא שימש לאדם אחד, אלא למשפחה המלכותית כולה. מימין ומשמאל לפתח המרכזי נמצאים חלונות עגולים שזהו המקום היחיד בקברי הפאר בו אפשר למצוא אותם. זוהי אחת ההופעות המוקדמות של חלון עגול, אלמנט הנפוץ היום מאוד בבנייה במזרח התיכון. הבניה בוצעה על ידי אומני בניה מאלכסנדריה ופה בא לידי ביטוי השיתוף הגדול בין עוצמה כלכלית לרצון להביע אותה באומנות, בדומה למעשיה של משפחת מדיצ`י ברנאסאנס הפלורנטיני.

הערוץ הרחב נמשך צפון-מערבה. משני הצדדים חצובים בסלע חדרי קבורה ולהם חזיתות פשוטות חצובות מסלע. חלקן העליון מקושט בפס או שניים של מדרגות מובלטים מעט. לקברים גדולים יותר יש לעתים קרובות חצאי עמודים או עמודים מרומזים עם כותרות (כותרות קרניים נבטיות) והכניסה מעוטרת.

הפסאדות

בהמשך פונה הואדי צפונה ושוב מזרחה ועובר על פני הפסאדות- חזיתות אבן אדירות על הצלע הדרומית של הואדי. חזיתות אלו הן מהמראות היפים בפטרה, פני הסלע הוחלקו על מנת להבליט את משחק ותנועת/זרימת החול בתוכן. הן מתנשאות לגובה אדיר ויש בהן יופי והשפעה מרובה. ממערב להן נמצאים מבנים - גושי סלע רבוע המשמש כמצבה/יד זיכרון בדומה לאלו הנמצאות בסיק קצת ממערב לקבר האובליסקים (קוביות השד/גושי הג`ין) על הצלע הצפונית. על צלע המבנה גולף מעין גמלון שהבלייה מחקה כמעט, מוסיפה לו חן ותנועה. מיד לאחר החזיתות והקבר המרובע נפתח הואדי, לפני התיאטרון יש עליה שמאלה דרומה לכיוון המזבח העליון וקבוצה של מערות קטנות:
• מערות גלריות סערות החול:
גם זוהי שכיית חמדה מכיוון שמערות קטנות אלו מהוות מעין גלריות של חול צבעוני והחללים הקטנים שבתוכם מוכרות הבדואיות של הבדול את מזכרות התיירים שוות בכניסה וצילום. בקיר המערבי המביט אל המעגל הקטן של המערות ופתחי הטרי-קלינריומים ישנם על הסלע קישוטי סרוק רגל העורב - משולשים המזכירים טביעת רגל של עורב. זהו אחד המאפיינים של הקברים הנבטיים.
• הכניסה לשביל העולה למזבח העליון
משמאל (דרום מזרח) מתחיל שביל מדרגות המסומן בשלט והוא מוליך לאתר העלאת הקורבנות העליון (טיפוס של שעה וחצי) יש שלט המכוון את הבאים אל שביל המדרגות הכמעט נסתר. אפשר למצוא את השביל אם מחפשים אותו ברגע שמתגלה התיאטרון החצוב למגיעים מכיוון הח`זנה. השביל מתפתל סביב הסלעים ומזמן נופים יפים להולך בו. מיד לאחר מכן, במקום שבו פונה הוואדי צפונה, מעבר למערות, נמצא התיאטרון.

התיאטרון

התיאטרון נחצב בסלע האדום במאה ה-2 לספירה, במתכונת הלניסטית (תיאטרון חצוב בצלע ההר), ויש בו מקום ל-4,000 צופים. קברים עתיקים יותר פינו מקום למבנה הזה, כפי שמעידות מערות מעל לשורות המושבים. התיאטרון מסמן את קצה העיר המיושבת והוא מאוחר יחסית, דבר הניכר לפי שהוא חוצה קברים קטנים קודמים. מכיוון שהקברים סימנו את גבול העיר בתקופה קדומה יותר, הרי שמציאתו של התיאטרון יכולה להעיד שנבנה בשלהי התקופה הנבטית או בתקופת השלטון הרומאי של פטרה החל מהמאה ה-2 ואילך. זהו תיאטרון החצוב לתוך ההר כדגם התיאטראות היוונים, אולם הימצאותה של במה מעידה עליו שנבנה על פי הדגם הרומאי.

קברי המלכים

מאחורי התיאטרון נפתחת הבקעה של פטרה. בקיר הסלע המזרחי, על צלעו המערבית של ג`בל אל-ח`ובתה, נמצאת אחת מחזיתות הקברים המרשימות של פטרה. מול התיאטרון, על הצלע הצפונית של הואדי הנפתח כאן לקערה גדולה, מטפס שביל למספר קברים מלכותיים המביטים מערבה, לכיוון השמש השוקעת. הקברים חצובים על צלעו של ג`בל חובתה, שעל ראשו אתר הקרבת קורבנות ואליו מוליך שביל חצוב. כדאי לבקר בקברים אלו בשעה מוקדמת כשהשמש מאירה מהגב או בשעה מאוחרת כשהשמש כמעט שוקעת. מטיילים רבים הנוגעים רק במסלול "הקלאסי" של פטרה, שומטים קברים אלו משום חוסר זמן ומפסידים מראה מרשים. מגובה בסיסי הקברים ניתן לזהות את האורנה, כד האפר, שעל גג הקבר המלכותי בג`בל א-דיר.

קבר הכד:

קבר הכד הוא הראשון לכיוון דרום לעולים מהוואדי. חזיתו הגבוהה והמשוקעת מוגדרת על ידי ארבעה חצאי עמודים, הנושאים גמלון מעוטר בכד. החצר הקדמית היתה מוקפת בעבר בעמודים מונוליתיים וחלקה הקדמי-התחתון היה מוקף בחומה. פנים הקבר הוא אולם מרשים של מאות מטרים רבועים. עבודת האבן מדויקת ושלמה. במאה ה-5 השתמשו באולם הקבורה לכנסייה, כפי שמעידה כתובת ביוונית. לפני הקבר בנויות קשתות יישור שיצרו את משטח הרחבה המוביל אל הקבר. הקשתות הנושאות הן הסימן המאפיין את הקבר. סגנון בנייתו דומה לקשתות משטחי היישור של קצר בינת פרעון-מבנה המקדש הגדול של דושרא ויתכן שזהו קברו של חרתת, אם כי זהו ניחוש בלבד הנסמך על הסגנון ועל עוצמת הקבר. מדרגות מוליכות מהרחבה שמתחת לקבר אל הרחבה העליונה שממנה תצפית מוצלחת לכיוון מערב אל הבקעה של העיר.

מהרחבה העליונה אפשר לראות את האורנה (כד האפר) של ראש הקבר המלכותי בג`בל א-דיר ויש להניח שהכד נחצב שם ומתייחס לקברים הקדומים יותר. הרחבה מוקפת בעמודים אולם המראה המרשים ביותר הוא אולם הקבורה האדיר שדווקא ריקנותו מרשימה יותר מכל. נאה להיכנס לאולם בזמן שהשמש מאירה בשעת אחר צהריים. לאולם הענק שני פתחים סימטריים בשתי פינותיו ובקיר המזרח שלו נחצבו בתקופות מאוחרות יותר גומחות (אפסיסים) כששימש ככנסיה במאה ה- 5.

קבר המשי:

הבא אחריו לכיוון צפון הוא קבר המשי, הנקרא כך בשל מכלול הצבעים שבו הוא חצוב. קברים אלה מתגמדים מול החזיתות המרשימות של שלושת קברי המלכים.

הקבר הקורינתי:
החזית הגדולה הבאה היא של הקבר הקורינתי והיא דומה לח`זנה. לקבר הקורינתי אין אורנה. הוא קדום יותר. לעמודי הקבר כותרות קורינתיות ומכאן שמה. כאן, לעומת הח`זנה, חלקו התחתון של המבנה מתרחב והוא חצוב בסלע בלי אכסדרה פתוחה מלפנים. החזית אינה במצב טוב ובכל זאת אפשר לזהות את המבנה שלה. הפרטים נעלמו משום הבליה החריפה.

קבר הארמון:

ליד חזית הקבר הקורינתי מתרוממת חזית קבר הארמון. לקבר שלוש קומות המדמות ארמון רומאי. זהו הקבר הגדול בפטרה. שתי הקומות העליונות מחולקות באמצעות חצאי עמודים. מאחורי כל אחד מארבעת השערים בחלק התחתון של החזית יש חדר קבורה. חלקים גדולים מקבר הארמון שמורים היטב, אבל החלק העליון סבל מפגיעת הזמן והוא הרוס בחלקו. עבודות שחזור ושימור הסתיימו לפני זמן לא רב. כותרות העמודים הנבטיות טיפוסיות ופשוטות וראויות לתשומת לב.

סאד אל עג`אן:
הדרך המוליכה לקברו של סיקסטוס פלורנטינוס הנמצא בחלק הצפוני של קדרת ההרים המקיפה את פטרה, ושמעליו בנוי היום כפר הבדול, מתפצלת לשביל הפונה לאורך ואדי על צלעו הצפונית של ג`בל אל חובתה ועולה דרך סאד אל עג`אן. גם למי שאינו מטפס לראש ג`בל חובתה, כדאי ללכת את מספר הדקות לתוך מדרגות השביל הבנוי המתחיל מעט לאחר קבר הארמון. מדרגות חצובות עולות מזרחה ועוברות דרך צלע ההר שנחצבה לקניון אבן מרשים ומצל בימי שמש חמים. שביל המדרגות העולה משם אל ההר קשה לטיפוס בחלקו משום בליית המדרגות שנחצבו באבן החול.

קבר סיקסטוס פלורנטינוס:

אפשר להמשיך ללכת צפונה לאורך קיר הסלע ולחצות את הבקעה עד לפתח קברו של מושל העיר הרומאי, סיקסטוס פלורנטינוס, שנבנה במאה ה-2 לספירה. החזית מרשימה למרות הבליה הרבה, ונראית כשייכת לנוף.

חומות העיר:

העיר סגורה על ידי הרים במזרח ובמערב וקווי החומות מצפון ומדרום השלימו את ביצורה. הקו הצפוני נמצא בקרבת קברו של סקסטוס פלורנטינוס (מתחת לכפר הבדול).

על מנת לצלם את המכלול המרשים כדאי לטפס בשעת אחר צהריים מאוחרת לראש גבעת אל חביס (*) (המבצר הצלבני- סלע הגמל הנקרא כך משום שכשמסתכלים לכיוונו מכיוון מזרח הוא ניראה כגמל דו-דבשתי).

מהקברים אפשר לחזור מערבה לאפיק ואדי מוסא המשמש כדרך הראשית של פטרה ומוביל למרכז העיר. משמאל מונחים שרידי הנימפאון מבנה מעל באר. במקום שבו עמד ניצב עץ בוטנה (אלה אמיתית) בודד.

כאן מתחיל הרחוב הראשי המרוצף של העיר העתיקה ומשני צדיו שורות עמודים. לצידיהם מונחים השרידים הלא-חפורים עדיין של פטרה. הקארדו מקסימוס מסתיים במבנה שער רומאי ומאחוריו היה בעבר התחום המקודש (טמנוס). כדאי לשים לב שהרחוב המרוצף המוליך עד השער ממזרח עשוי גיר בעוד רחבת הטמנוס - המתחם המקודש - מרוצפת אבן חול. יתכן משום שוני בתקופות ויתכן מכיוון שמרכבות נעו על הגיר בעוד שלמתחם המקודש נכנסו רק הולכי רגל.

רובע המגורים (א-זנטור)

נמצא בין הקברים המלכותיים למרכז העיר. חפירתו החלה ב-1987 ואפשר להבחין בו בעיקר משום ערימות השפוכת של האבנים במקום. נראה שהרובע נחרב ברעידת האדמה של 363 לספירה. אפשרות נוספת לבאים מקברי המלכים היא להשאר על גדתו הצפונית של הואדי ולבקר בכנסייה הביזנטית ובמקדש האריות המכונפים:

מקדש האריות המכונפים

מצפון לדרך מרכז העיר המוליכה למקדש דושרא ממערב לכנסיה הביזנטית, מימין (מצפון) לשער העיר ולמתחם המקודש נמצא מקדש האריות המכונפים. משני צדי הכניסה, שלא נשתמרה היטב, יש תבליטי אריות מכונפים שפיארו את מקדשה של אל-עוזה אטרגטיס, אלת הפוריות שהיתה בת זוגו של דושרא. ממצאים נוספים הם פסלי איזיס ואוזיריס המצריים החפירות במקום החלו ב-1975. חלק מהממצאים מוצגים במוזיאון הקטן.

מקדש דושרא - קצר אל בינת פרעון

המקדש נבנה בסוף המאה ה-2 לספירה על פי דגם המקדשים הכנעני-ישראלי: אולם רחב, היכל רחב ודביר משולש. המקום נקרא קצר אל-בינת (קצר בינת-פרעון- מצודת בת פרעה). בבניין היחיד שאינו חצוב בסלע ונשמר, סגדו לדושרא ולאל-עוזה. לתשומת לב ראויים העיטורים בחלק העליון של החזית וכן החלק הקדמי של החומות. במעלה הגבעה מדרום ניצב עמוד בודד השייך לבניין. המקדש אינו במצב השתמרות טוב. לפני המקדש בנוי מזבח-במה. החצר מנקזת את מי השטפונות לבור הנמצא מחוץ למקדש.

קירות המקדש צופו בשיש ועל כך יעידו הגומחות אליהן חוברו לוחות השיש. קומת הגג הוחזקה על ידי קשתות יישור ועמודים הפרידו בין חלל לחלל. רעפי חרס נמצאו במקום מה שמעיד על קירוי המקדש. בחזית המקדש נמצא מזבח קרניים האופייני למקדשי התקופה הנבטית-הלניסטית. המקדש עמד גבוה יותר מעל רחבת הטמנוס (המתחם המקודש) ומדרגותיו כוסו בסחף. המקדש עצמו נבנה על במה רחבה וחזקה מה שכניראה בודד אותו ממהלומות רעדות האדמה והותיר אותו כמבנה היחיד שאינו חצוב שנשאר לעמוד בעיר. המקדש מתייחס לרכס שמאחוריו ונמצא במקום הרחוק ביותר (בקצה המרוחק של העיר) מהקברים.

מוזיאונים

המוזיאון הקטן נמצא במערת מגורים מעל בית תה בקיר הסלע המערבי בקרבת מקום. צפונים בו ממצאים קטנים רבים מפטרה. כדאי לשים לב לצורות ולדוגמאות באבן שממנה עשויה תקרת המקום.
המוזיאון הגדול יותר צמוד למסעדה ולשרותים שמעבר לאפיק ואדי מוסא בדרך לעליה לג`בל א-דיר (ראה בהמשך). במוזיאון מפות נאות וממצאי קרמיקה מטבעות ופסלים.

אל חביס - גבעת הגמל הדו-דבשתי

מיד מעל קצר בינת-פרעון מתנשאת הגבעה של אל-חביס (הכלא), ששם נמצאים שרידי המצודה הצלבנית המשמשת תצפית נאה בשעות אחר הצהרים לכיוון מזרח (אל פנים הבקעה של פטרה). אפשר לעלות במדרגות מהמוזיאון, או להקיף מעט מצפון-מערב, מכיוון ואדי מוסא, ולרדת לאחר מכן מכיוון דרום-מזרח. המבנה השטוח והמודרני ממול הוא בית ההארחה הממשלתי. כשעוברים על פניו (כשהוא משמאל) והולכים בדרך שנכבשה וזופתה לא מזמן, צפונה (ימינה), מגיעים כעבור זמן לא רב לקבר תורכמנייה.

קבר תורכמנייה

נמצא בצפון העיר בצידו המערבי של ואדי תורכמניה על הדרך העולה לכפר הבדול. הקבר שייך לטיפוס קברי חג`ר (קברים הנמצאים באתר חגרה/סלע שבסמוך למכה) וחלקו בנוי. הוא מתוארך ל-40-70 לספירה וחשיבותו בכתובת כתובה נבטית, הגדולה והמפורטת שנמצאה בפטרה: "קבר זה והאולם שבו, התא הקטן שבתוכו, מקומות הקבורה שבפנים, העשויים ככוכים, החצר שלפני הקבר, הסטווים ומקומות המשכן שבפנים, הגינות, חדר הסעודות, בורות המים, הברכות, החומות, וכל שאר הדברים שנמצאים כאן, הם קדושים, שצוו בשבועה לדושרא, אלוהי אדונינו למושבו חרישא, ולכל האלים, על ידי מעשי הקדשה כפי שנצטוו. דושרא ומושבו וכן כל האלים המשגיחים על מעשה ההקדשה, הם ישגיחו שלא יהיה בהם כל שינוי, ולא יעשה שינוי בכל מה שנמצא בפנים, ולא ייקבר בקבר זה מלבד מי שיש בידו הרשות להיקבר בקבר, בהתאם לכתב ההקדשה שהוא נצחי".

ג`בל א-דיר

הדרך הראשית של פטרה מובילה ימינה (צפונה) על פני בית ההארחה (אליו חוזר מי שאינו ממשיך באפשרויות האחרות באותה דרך. 45 דקות), ויוצאת אל ערוץ צר ובו שביל מדרגות העולה ימינה (צפונה) לג`בל א-דיר. העלייה לג`בל א-דיר היא במדרגות נוחות. הקבר נמצא בחזית סלע הפונה מערבה אל השמש השוקעת ולכן אולי כדאי להגיע למקום בשעת אחר הצהריים בה התאורה יפה. משמאל (דרום מערב) לקבר, יש קפה בדואי בתוך חלל סלע גדול. שורות ספסלים מוצבות מול פתח הקבר. אפשר לטפס לגג הקבר במדרגות חצובות מצפון.

חזית א-דיר מזכירה את החזנה ופשוטה ממנה, ואולי משום כך נאה יותר. היא חסרה את העיטורים המצועצעים הרומאים-אלכסנדרונים של הח`זנה, דומה יותר לסגנון השולט בסיק אל בריד (פטרה הקטנה). האורנה הנמצאת בראש הקבר מובנת מאליה בסגנון קבר זה ואולי משום כך אפשר לראות את א-דיר כמאוחר יותר וכ"חחזרה למקורות" הנבטיים (וניתן כמובן לקרוא קבר זה בדרך ההפוכה ולראות בו את העדות הקדומה לסגנון הקברים המלכותי הנבטי לפני ההצטעצעות בתקופות השופעות והשחצניות יותר). את האורנה (כד האפר הטקסי של אפר המת) ניתן לראות מהבמה הגבוהה במזבח העליון ויתכן שנבנתה במקום שישמש כנקודת התייחסות.
300 מטר לכיוון צפון מערב מהקבר, נמצא מזבח שצירו מזרח מערב ולא צפון-דרום כמו המזבח העליון שבראש ג`בל מד`בח. המקום נמצא בקשר עין עם הקבר ועם ג`בל הרון. בקרבה, מצפון, נמצאים קברים, מבני שרותים ושרידי תיאטרון קטן המעידים על מכלול גדול שהיה במקום.

נראה כי פטרה הייתה מתוחה בין שני מקדשי הקבר שלה- א-דיר בצפון מערב והחז`נה בדרום מזרח וכי קבר הארמון בא-דיר הוא הראשון ובניית הח`זנה על ידי חיזדורק. רבים מן מהקברים והמבנים המקודשים בפטרה "מתייחסים" לאורנה שבראש ג`בל א-דיר וכן לסיגנונו הפשוט של הקבר.

מערבה לספסלי הקפה המקומי, אפשר להמשיך בשביל ברור לכיוון מערב ומעט דרומה לרחבת תצפית ממנה תצפית נאה לכיוון ואדי מוסא, ג`בל הרון, ואדי דלייה, מרחבי הערבה במקום בו נשפך אליו ואדי מוסא והרי הנגב הדרומי באזור שמדרום לנחל פארן ובאר מנוחה.

בהמשכו של השביל אפשר לרדת לואדי סיאח בשביל הנקרא סחיר א-דיר הנמשך עד לאפיק ואדי מוסא ולחזור דרך האפיק של ואדי מוסא אל הבקעה של העיר (3-2 שעות).

בירידה (או בעליה) לג`בל א-דיר ישנם שלטים המפנים לאתרים בעלי עניין- טרקלין האריות (בקצה מועראס חמדאן) הוא אחד הנאים שבהם. סדרה של כמה קברים שעל המרכזי תבליטי אריות. מעל הטרקלין יש פיסול נחשים במקומות בהם נמצאות האורנות מעל הקברים. מה שאולי מעיד שמקום אינו קבר, אלא מקום של פולחן מסוג אחר. הטרקלינים נמצאים בתוך עמק קטן החבוי מהשביל המרכזי.

מקום נחמד לעצירה ולשתייה הוא המעיין הנמצא בחצי העליה. שביל מושך צפונה על קו גובה כ-100 מטר עד לנביעה, מקום שהבדואים המקומיים אוהבים לצוד בו ציפורי שיר. מקום טוב למנוחה ביום חם ויבש. זהו מקור המים הטבעי היחיד היום בבקעה של פטרה.

אום אל בייארה (2-3 שעות)

לדעת רוב המדריכים הכתובים זהו מקומה של סלע האדומית, אתר לא מזוהה לדעת המדריך הזה (לפרוט שאלת מקומה של סלע/פטרה לחץ כאן). השביל אליה צר ותלול. על הפסגה יש כמה בורות מים וכן שרידים של יישוב אדומי ושל כמה מבנים נבטיים. בוואדי דרומית להר ולג`בל ברה נמצאת אנדרטת הנחש (ראה בהמשך במסלול ההליכה לג`בל הרון וואדי סברה). הגעה: אפשר להגיע ממרכז העיר (עמוד פרעה ולחצות דרום-מערבה לאפיקו של ואדי ח`רובת אבן ג`ובייר, במקום שבו חוצה אותו ואדי פרסה. במקום זה יש לחפש את השביל היחיד המוליך אל הפסגה.

מסלולים בתחומי ומחוץ לתחומי הבקעה של פטרה


תחומה של פטרה משתרע כעשרה קילומטרים דרומה מהעיר העתיקה והכפר ואדי מוסא, עשרה קילומטרים לכיוון צפון - לשוליו של ג'בל ביידא, במזרח תחום האזור על ידי הקו של ואדי מוסא והמערב על ידי הקו של ג'בל הרון. כ- 20 קילומטרים מצפון לדרום, כחמישה קילומטרים (בקו אוויר) ממזרח למערב. נוף, קניונים, מעיינות, צמחייה, שרידים עתיקים ובדואים. המסלולים במשך מהווים מבוא למרחב שמסביב לפטרה.

1. אל מדרס- המזבח העליון - ואדי א-נומר


מיד לאחר קבר האובליסקים, מדרום מערב לו, מתחיל מסלול רגלי המוביל לאל מדרס (הגורן), לזיב א-טוף, לאמות המים המושכות מכיוון עין ברק ולו כמה אפשרויות סיום שהנאה מהן מגיעה למזבח העליון ויורדת ממנו דרך ואני א-נומר לואדי פרסה וחוזרת לתאטרון ולסיק. יום טיול כזה נמשך כ- 8-9 שעות בנחת. לממהרים 5 - 6 שעות.


השביל הלא מסומן עולה במתינות לכיוון דרום מערב דרך חורשה דלילה, חודר לאזור הסלעי ומטפס ממנו בעקבות סימונים אדומים ורגמי אבנים למדרגות חצובות העולות לאל מדרס. באל מדרס בי-קלינריום, בור מים, משטחי סלע ומערות ששימשו כאסמים. ניראה שהמקום שימש כגורן פולחני לחגיגות הקציר. מעט למעלה ולכיוון צפון (20 מ') נמצאת גת חצובה ועוד מעט למעלה ומערבה, בתוך חלל חצוב שהיה מטויח לפנים, חקוק על הקיר הדרומי זין, יתכן כי הוא מסמל פולחן פוריות. מכאן ניתן לראות את פסגת ג'בל הרון ואת ג'בל א-דיר.


השביל יורד מערבה לואדי תור א-חמיידי, עובר על פני סלע עגול שבראשו שני קברים (?) חצובים מאונכים אחד לשני, ממשיך דרומה ועולה מערבה למערה חצובה שסימני הטיח מעידים שהמקום היה עטור תמשיחי שמן. מדרום מזרח, במעלה המדרון, נמצא עין ברק, מיקומו מסומן בכתם צמחייה ירוק וברושים. זהו מקור המים הנוסף של פטרה חוץ מהמקור בואדי מוסא ומשם הוליכה אמת מים ארוכה בצינורות חרס ואמות אל העיר. האמה חוצה אוכף מדרום בגשר ולאחר מכן עוברת דרך סכר היוצר בריכה נאה וממשיכה על קו הרכס לקצה השלוחה צפונה. מקצה השלוחה אפשר לראות את ג'בל מד'בח.


אפשרות אחרת, היא לפנות ישר צפונה עם הירידה לואדי, לעלות צפונה באפיק עד לאוכף עם ואדי דנגור א-ג'רה. הירידה היא באפיק סבוך היורד צפונה ובסופו פניה מערבה למדף תצפית הנמצא מעל החז'נה. זוהי נקודת תצפית מרשימה אליה ניתן להגיע בשביל העולה דרומה מהחז'נה (חלקו חצוב מדרגות). מנקודת התצפית יש לעלות באפיק המערבי של ואדי ג'רה כ- 300 מ' דרום מערבה ואחר כך לטפס מערבה ללא שביל מוגדר על גדת הנחל עד לרמה שמפרידה בין ההר שמעל החז'נה לג'בל מד'בח. מהרמה ניראה ג'בל מד'בח ואין בעיה ללכת צפון מערבה עד למרגלות המדרגות המוליכות אל שני האובליסקים והפסגה.


אל ג'בל מד'בח- אתר העלאת הקורבנות העליון, הובילו שבילים מכיוונים רבים. שניים שוחזרו. האחד הוא ואדי מחפור שבו שביל חצוב מאות מדרגות העולה ממזרח לתיאטרון שבכניסה לעיר. השביל השני עולה בואדי פרסה לצידו המערבי של ג'בל מד'בח. בשני הצירים הוכשרו הדרכים במאמץ אדריכלי וביצועי ניכר ומרשים.


אל הבמה עולות מדרגות מדרום, בכניסה עומדים שני אובליסקים גבוהים (6.5 מ') המיוחסים לדושרא ולאל-עוזה. מעליהם אפשר להבחין בקירות המקדש העליון שחרב. השביל ממשיך אל הפסגה שפולסה על מנת ליצור מרחב למזבח-במה ומאחוריה נחצב בור מים. במרכז השקע המלבני נמצא מזבח. מול המזבח מוליכות מדרגות למזבח עליון הצופה מערבה אל פסגת ג'בל הרון וממנו קשר עין לאזור המקדשים שמתחת. משמאל למזבח נמצא שקע עגול לאסוף דם הקורבנות ומתחת לו בור מים.


מהמד'בח יורדים מספר שבילים, אחד לכיוון צפון מזרח אל התיאטרון. השני יורד בשביל חצוב מדרגות מערבה לואדי פרסה (נחל הסוס) והשלישי יורד דרומה ואחר כך מערבה לתוך הבקעה העליונה של ואדי א-נומר, וממשיך דרך סבך צמחיה לבקעה קטנה שבה מקדש ושפע כתובות נבטיות. ואדי א-נומר מתחתר באבן החול ונשפך לואדי פרסה. אין ללכת באפיק הואדי, אלא מהמקום בו משתטח הואדי לטפס לצלע המזרחית ולחצות (השביל לא ברור) על קירות הסלע העגולים לאפיק ואדי פרסה הנמצא ממזרח. הירידה אל ואדי פרסה היא אל מול קבר הרנסאנס וכדאי לעלות כ- 50 מ' במעלה הואדי לקבר החייל הרומאי הפונה מזרחה, ועליו תבליטים סחופים מאוד של חיילים. ממול לקבר החייל הרומאי נמצא טריקלינריום- אולי המרשים מכל אלו של פטרה.


השביל עולה מואדי פרסה על הצלע המזרחית ואפשר לחצות איתו צפונה לתוך הרחוב הראשי של פטרה או לפנות מזרחה וללכת עד מעל לתאטרון ולרדת בואדיון מעט דרומה מנקודת התצפית מזרחה, לתוכו.



2. א-דיר

הדרך הראשית של פטרה מובילה ימינה (צפונה) על פני בית ההארחה, ויוצאת אל ערוץ צר ובו שביל מדרגות העולה ימינה (צפונה) לג'בל א-דיר.

חזית א-דיר מזכירה את החז'נה ופשוטה ממנה. את האורנה ניתן לראות מהבמה הגבוהה במזבח העליון. 300 מ' לכיוון צפון מערב מהקבר, נמצא מזבח. בקרבה, מצפון, נמצאים קברים, מבני שירותים ושרידי תיאטרון קטן.

מערבה לספסלי הקפה המקומי, אפשר להמשיך בשביל ברור לכיוון מערב ומעט דרומה לתצפית לכיוון ואדי מוסא, ג'בל הרון, ואדי דלייה, מרחבי הערבה במקום בו נשפך אליו ואדי מוסא והרי הנגב הדרומי באזור שמדרום לנחל פארן ובאר מנוחה.

בהמשכו של השביל אפשר לרדת לואדי סייח בשביל הנקרא סחיר א-דיר הנמשך עד לאפיק ואדי מוסא ולחזור דרך האפיק אל הבקעה של העיר ( -3 2 שעות)

Click to enlarge
ג'בל א-דיר


3. ג'בל הרון (הר ההר)


ההר נמצא 10 ק'מ דרום-מערבה מפטרה, כ- 3-4 ש' הליכה לכל כיוון. בתוספת הדרך משער הכניסה - עד 10 שעות הליכה. יש מים בבאר הנמצאת מתחת לפסל הנחש (ראה בהמשך) ומתחת לפסגת ההר.


הדרך יוצאת דרום מזרחה מקצר אל בינת, מטפסת על שלוחה נמוכה ואז פונה דרומה בדרך ג'יפים בואדי א-תוג'אר ומטפסת מערבה. ניתן לקצר את פיתולי דרך הרכב בעלייה בדרך חצובה מדרגות. לאורך הדרך ישוב של בדואים החיים במערות ואוהלים. בואדי תוג'רה, שמדרום לו נמצא ג'בל א-נומר, נמצא בור מים חצוב וגדול ומולו, מדרום לו, נמצאת אנדרטת הנחש - נחש חצוב באבן החול הלבנה. מאנדרטת הנחש מוביל שביל הנמשך לכיוון ואדי סברה (ראה מסלול 10).


מהנחש עולה השביל לרמה נמוכה מתחת לג'בל ברה, חוצה למרגלות ג'בל הרון ומטפס מצידו הדרומי בשביל גמלים בנוי.


מתחת לפסגה, בצידו המערבי, גר שומר ההר בבית הבנוי על פי מערה. בעליה לפסגה נמצא בור מים נבטי גדול ומלא במים כל השנה. מהבור מוליכות מדרגות אל הפסגה (1332 מ') עליה בנוי וואלי (קבר קדוש) המזוהה עם קברו של אהרון.


בתוך מבנה הקבר, נמצא קבר שעל קירותיו חרוטות כתובות ערביות וכן כתובות בעברית. על הקירות כתובות בלטינית. על הקיר הצפוני נמצאת חתיכה מהאבן השחורה (הכעבה) שבמכה. מתחת למבנה, נמצאת מערה אטומה שאפשר להקיש על קירותיה ולשמוע הד חלול. מגג המבנה תצפית נאה.



ג'בל ביידא


10 ק'מ צפונית לפטרה נמצא ג'בל אל ביידא -כביש טוב מוליך למקום וחוצה בדרכו את כפר הבדול. מעט אחרי הכפר, ממערב, נמצא לצד הכביש סלע חול שהבליה גילפה אותו לדוגמאת פיל.


הכביש מגיע קרוב לבית הספר של העמרין הנמצא ממזרח לסיק אל בריד ופונה מערבה אל הנקיק. המשך הכביש מוליך לסימן הדרך הנבטי (3 קמ' עיין ג'בל גרון) ולנקב נמלה (עיין מסלול 12). סימני דרך אלו (דמויי אובליסק חצוב בסלע) ממשיכים משני צידי כביש האספלט שבין כפר הבדול לכפר העמרין.



ביר אל א-רעיס - כ- 400 מ' צפון מזרחה מהכניסה לסיק אל בריד, מעבר למפתח ואדי רחב, נמצא על הצלע הצפונית של העמק בור מים נבטי עצום החצוב לתוך הסלע. אל הבור מוליכות תעלות איסוף מהחלק העליון של ההר. ניתן לעלות אל הבור במדרגות בטון ולרדת פנימה במדרגות חצובות. הבור מחולק לשני חדרים. שמה של הבאר נגזר מ- 7 כלות שבאו לרחוץ בבור טרם חתונתן. הראשונה החליקה למים ואחזה בידה של השנייה וזו ניסתה להיאחז בשלישית עד שכולן נפלו לבור וטבעו.


4. סיק אל בריד (הנקיק הקר, פטרה הקטנה) - הנקיק הקר נמצא בקצה עמק גדול ופתוח ששימש כשוק השיירות הגדול של פטרה. הקניון קטן ושמור, ובשל קוטנו אפשר להתרכז בפרטים שקשה לעמוד עליהם בפטרה.


חלק מהמקומות בעיר שימשו כטרקלינים - אולמות משתאות. האולם החצוב הנאה בנקיק הוא מערת אל ע'אסם - מערת הרישום שבה נותרו שרידי תמשיחי השמן שכיסו את התיקרה וניזוקו במשך שנים רבות של מדורות רועים שחיפשו מסתור בבי-קליניום - מקום בו יש שני דרגשי ההסבה. המערה נמצאת על הצלע הדרומית ועולים אליה במדרגות. בקרבה נמצא בור מים ענק החצוב בצלע הנקיק.


מקצהו המערבי של הנקיק עולות מדרגות היורדות לאחר מכן לסיק אבו רוגעה ואפשר לחזור דרכן לאתר הניאוליטי (ראה מסלולון 7), או לעלות מערבה דרך ואדי עג'לת לכיוון פארש גרון.


5. בקצה הצפוני של הבקעה הגדולה הנמצאת מייד מערבה לדופן ההר בה חצובה ביר אל א-רעיס, עולה נקב לרמה שמעל הבקעה, מקצה הנקב אפשר לפנות מערבה על שיפולי ג'בל ביידא וללכת עד לפארש גרון וממנו לתצפית מפסגת ג'בל גרון. המשכו של המסלול יכול להיות לכיוון ואדי עג'לת וסיק אל בריד מערבה דרך נקב א-סומיר לסיל ואדי מוסא או לכיוון ביר מדכור והערבה.


אפשר לקצר ולא להגיע לתצפית אל ג'בל גרון- לפנות בחורשת האלונים הקטנה שמעל ואדי עג'לת ולרדת ביובלים עד שפוגשים רוג'ום העולה לתוך סיק אל בריד.


6. מסלול אחר נכנס דרך סיק אל בריד, עולה במדרגות היוצאות לסיק אבו רוגעה, עולה לפארש גרון דרך ואדי עג'לת, משם לתצפית יפה מאוד לכיוון הערבה והנגב הישראלי מראש ג'בל גרון ולאחר מכן ירידה דרומה ומזרחה ליובל ואדי א-טחונה וחזרה לפתח סיק אל בריד.


7. מסלולון- מסיק אל בריד לכפר הניאוליטי. - יש לעלות בתוך סיק אל בריד עד לקציהו במדרגות, לרדת לאפיק ואדי עג'לת ולפנות בו דרומה (שמאלה) עד למעוק הנעקף דרך צלע הסלע שמימין (ממערב) ולחזור לאפיק דרומה לסדק בסלע המוליך לאחר כעשרה מטרים לאמת מים המובילה לאתר הניאוליטי שבואדי א- טחונה. המעבר על אמת המים קשה - אבל אפשרי. הכפר הניאוליטי הוא יישוב מתקופת האבן שנחפר על ידי כרסטין בנט, נמצא בפתחו של סיק אבו רוגעה הנשפך לואדי א-טחונה, הואדי הרחב החוצה במזרחו ובדרומו של ג'בל ביידא. בקרבת הישוב בדואים של שבט העמרין החיים במערות ובאוהלים.


8. מסלול מומלץ, מסיק אל בריד אל ג'בל א-דיר ( 3-5 שעות )


אפשר להתחיל מסלול זה בסיק אל בריד וללכת מחניון אוהלי המשקאות שבכניסה דרומה ואחר כך מערבה לאורך הצלע הדרומית של ג'בל ביידא לתוך יובלי ואדי א-טחונה, לאחר כקילומטר מגיעים לאתר הניאוליטי. לאחר כקילומטר עולה דרך רכב דרומה ויש ללכת בה ולפנות בהתפצלותה מערבה, לחצות את אחד מהיובלים המשניים של ואדי טחונה, לעלות לקו פרשת מים שבינה לבין ואדי מרוואן ולהמשיך דרומה לצלעו של ג'בל מאסרה. מג'בל מאסרה עולים מערבה לאוכף עם ואדי מרוואן שמתחת לג'בל א-דיר וממשיכים על צלעו הצפונית והמערבית של ההר מעל יובלי ואדי מרוואן באחד השבילים היפים בהרי אדום עד שמגיעים מעל לג'בל א-דיר. המסלול מסומן ברוגומי אבנים ובטיפטופי צבע אדום קטנים על סלעי החול.


9. מסלול זה יכול להפוך למסלול יום (8-9 שעות) אם יוצאים מסיק אל בריד בשביל המדרגות וממשיכים צפון מזרחה (ימינה) לתוך אפיק ואדי עג'לת העולה לפארש גרון וממנו עולים לתצפית מג'בל גרון. מהפסגה ירידה לכיוון דרום מזרח לאפיק ואדי א-טחונה. אפשר לחזור באפיק דרך האתר הניאוליטי ומגורי הבדול לסיק אל בריד (סיבוב בין 4-3 ש') או להמשיך מואדי א-טחונה דרומה לראש ואדי מאסרה (ראה מסלול 1).

10. מואדי סברה לפטרה


ראשית המסלול כ- 3 ק'מ צפונית לטייבה. משם יש ירידה ליובל מזרחי של ואדי סברה. והליכה דרום מערבה באפיק הנחל עד לתאטרון הקטן וההרוס .באפיק הנחל שורה של נביעות בין קנים צפופים ודקל. אחת מהנביעות טובה לשתייה. מכאן אפשר להמשיך ולרדת דרך ואדי אבו חשייבה לכיוון הערבה או להמשיך דרומה לכיוון ואדי ראם.


הדרך צפונה לפטרה עולה ביובל מערבי (שמאלי לצועד צפונה) ומטפסת לכיוון ואדי פרסה. אפשר לפנות צפון-מערב לכיוון ג'בל הרון ולפסל הנחש או ישר צפונה לואדי פרסה ולהגיע לעמוד הרומאי ממנו ממשיך השביל לקצר אל בינת. אפשרות אחרת היא לפנות מזרחה לכיוון הסיק.


טיולי גמלים בהרי אדום


גמלים אפשר לשכור בכפר הבדול ליד ואדי מוסא או בתוך האתר עצמו, בקצהו המערבי ליד קצר אל בינת. לרוב יושבים גמלים עם מגמלים ומחכים. אם הם אינם שם, אפשר לשאול את יושבי בתי הקפה. הם יזעיקו גמלים או מגמלים לצורך שיחה וסיכום תנאים. מחיר גמל ליום הוא יקר יחסית (20-25 ד'י).

11. המעגל הצפוני מסביב לפטרה


יום 1. פטרה, ג'בל הרון לינה בג'בל הרון. (ראה מסלול 3).


יום 2. ירידה בנקב בנוי מערבה לחיבור בין סלעי הגיר והחול, מעבר דרומה דרך מזרעות שבהן טרסות נבטיות. ממצד נבטי ומקדש קטן יש ירידה צפונה לתוך ואדי דלייה ואדי קניוני המתחתר במעין מכתש. הירידה תלולה בהתחלה ומתאזנת. הגמלים יורדים לערבה בנקב גמלים. הירידה לואדי דלייה היא לאנשים בלבד! 3 שעות של הליכה עד למפגש עם סיל ואדי מוסא. לינה בסיל ואדי מוסא.


יום 3. אפשרות א': עלייה באפיק ואדי מוסא בחזרה לפטרה (טיול יום בקניון ואדי מוסא הזורם בפלג בין הרדופים ואשלים וקירות מצוק זקופים, 5-4 ש')


אפשרות ב': עליה בנקב מע'רה היוצא מעט מערבה ממפגש ואדי דליה וואדי מוסא ועולה צפונה בנוף של גיר קשה הדומה לקניוני מזרח הנגב. השביל פונה מזרחה למדרונות ג'בל גרון ומטפס בנקב א-סומר לג'בל גרון ולפארש הנמצא בין פסגות ג'בל ביידא וג'בל גרון. בעמק הגבוה מקור מים הטובים לשתייה עד ראשית הקיץ. אפשר ללון בעמק עצמו אליו יכולים להגיע ג'יפים וטנדרים או להמשיך ולרדת מג'בל גרון דרום-מזרחה. השביל עובר על פני ביר אום סלימן, בור מים ולידו חווה עתיקה עם כתובות הנמצאת בחלק הדרום מזרחי של ההר. מהחווה יורד השביל לאפיק ואדי עג'לת בשביל הטוב רק להולכי רגל. השביל עובר בבקעות שבהן עצי ערער ולאחר כ- 2 קמ' מגיע לעלייה לתוך סיק אל בריד מצידה המערבי. לינה ביציאה מסיק אל בריד.


יום 4. הליכה רגלית לג'בל א-דיר (3-4 שעות - ראה מסלול 8) וסיום בואדי מוסא.

מסלולים רגליים בפטרה
העיר האדומה

12. מדנא דרך מכרות פינאן לפטרה


יום 1. הגעה לדנא, ירידה ברגל (17 קמ') למכרות פינאן. דרך הרכב שמתחת לדנא סגורה. רשות שמורות הטבע הירדנית סגרה את הדרך לכלי רכב. כדאי למלא מים במעיין בדנא. יש נביעה במרכז הכפר. מעל הכפר, מעט צפונה ממנו יש מעיין עם בוסתנים. אם מלווה ג'יפ את הטיול, אפשר לשלוח אותו לפינאן דרך טפילה וכביש הערבה, או דרך ואדי מוסא, ונקב נמלה לערבה. אפשר לערוך מסלול שונה ובו לצעוד מדנא על קו גובה (3-4 ש') עד לחניון דנא ולרדת בשביל משם (2-3 ש') לפינאן.


יום 2. פינאן - ואדי אבו סככין. פינאן הוא אתר התכה ועיבוד נחושת. משם קיבלה כנראה ערד של תקופות הברונזה את הנחושת. הנחושת נחצבה כ- 8-10 קמ' מהמקום באזור אל עמוד הנמצא מתחת לשובך והובלה לאתר ההתכה והעיבוד של פינאן. המקום מרשים בהיקפו גם אם לא נותר ממנו הרבה. הטרסות החקלאיות של העיר הנבטית-רומאית ניכרות לעין וגבעות הסיגים האדירות נמצאות מצפון ומדרום לנחל. על הואדי שממזרח נמצאים שרידיה של אמת מים. האמה הוליכה לבור מים עצום מידות הנמצא כ- 300 מ' מערבה על גדות הואדי. אמת מים ממשיכה כמה מאות מטרים מערבה לארובה המפילה את המים לבאר תת קרקעית ממנה זרמו המים לחלקות .


השביל מפינאן לואדי אבו סככין (15 קמ'), עובר בנחלת הבדואים של העזזמה, חוצה דרך החמדות שמעל אפיק נחל הערבה.


ואדי אבו סככין (אבי הסכין, הנקרא כך על שום רכס פסגות סכינים שמצפון לו) מוליך מים כל השנה. הירידה אליו היא בנקב גמלים על גדתו הצפונית. אפשר להתקדם בלי קשיים מיוחדים עוד 10-15 דק' למפל נאה שתחתיו בריכה. מעל המפל נעשה הערוץ קשה להליכה. כדאי לתאם עם רכב שיחכה במוצא הנחל, רכב יכול להגיע בדרך רכב (4X4) כ- 2 קמ' דרומית מזרחית לאפיק הנחל. על מנת לקצר את החמדות למחרת היום כדאי למשוך דרומה עד לאפיק נחל רחב ועמוס בשיטות כ- 5 קמ' דרומה.


יום 3. ואדי אבו סככין - נקב נמלה , סיל אל נקב כדאי לנסוע את קטע הדרך הזה, ורק אם אין ברירה ללכת ישר עד נקב נמלה (5 קמ') ולהמתין למכוניות. טנדרים בדואים נוסעים בציר ויעלו נוסעים תמורת דינר או שניים. כדאי לרדת בראש הנקב וממנו לרדת לאפיק ואדי גנאי (יורד ישר לביר מדכור 5 ש' הליכה) לחצות את האפיק ולעלות ממנו לכיוון ראס פידרה, במקום יער ערערים ונופים של הר גבוה. המפגש עם הכביש/ דרך ההוא מתחת ראס ג'בל עדיה ומשם יש ללכת צפונה עד אום חמד'ה. הדרך מתפתלת דרך שדות. באחת הנקודות חוצה הכביש גשר קטן שקניון צר מימינו (מדרום) כדאי להיכנס לקניון הצר ולעלות איתו עד שהוא נפגש שוב עם הכביש. מקום זה הוא בשיפולי ג'בל ביידא ואפשר ללון באחד הקניונים.


יום 4. ג'בל ביידא, סיק אל בריד במקום בו נכנסת דרך הרכב העולה לפארש גרון אפשר לעלות עם הדרך אל הפארש וממנו לתצפית מג'בל גרון. מתצפית ג'בל גרון יורדים מזרחה עד לאפיק ואדי עג'לת (ע'ע) וממנו עולים דרך נקב לסיק אל בריד (פטרה הקטנה)


יום 5. סיק אל בריד - ג'בל א-דיר (ע'ע מסלול 8)




הוספת תגובה


Security code
רענן