כרתים

מדריכים - מסלולים

אלא שתיזאוס היה נפלא מראה ואריאדנה, בתו של מינוס, שהיה בעצמו בנו של זיאוס אבי האלים ושל אירופה, התאהבה בו ונתנה לו פתיל אדום כדי שימצא את דרכו החוצה מהמבוך. תזיאוס מצא את המפלצת ישנה, כרת את ראשה וחזר לאורך הפתיל, נמלט עם אריאדנה מכרתים, נוטש אותה על חופי האי נקסוס, לא רחוק מאתונה.

מסלול:
הירקליון, אירקליו, כמו שמבוטא שמה ביוונית, היא הבירה של כרתים, העיר הגדולה. לשם מגיעה המעבורת. למי שאין חשק להפליג יומיים וחצי מחיפה או שאינו מגיע בדילוג מסנטוריני או פיריאוס, ואינו פוחד שיקרה לו מה שקרה איקרוס, ששעוות כנפיו הותכה בזמן שנמלט ממינוס מלך כרתים בעזרת הכנפיים שהמציא אביו - דדלוס, יכול להשתמש בשירותיהן של טיסות השכר או חברת אולימפיק הנוחתות בשדה התעופה הקרוב לעיר.
אירקליו עצמה היא עיר ללא תואר, מליאה בבתי מלון מרמות שונות, מסעדות לא טובות במיוחד, סוכנויות להשכרת כלי רכב מאופניים ועד ג'יפ. וכנסיות. בקיץ צפוף וחם.
אלא שקרוב מאוד לעיר, נמצאת קנוסוס - אחד מפלאי האי.

המזנקים מעל הפר בארמון המינואי בקנוסוס

בקנוסוס ארמונות עם הציורים מינואיים שיד הזמן לא השחיתה. אפשר להגיע לקנוסוס באוטובוס. את הלבירנט - המבוך הענק של קנוסוס שבנה אותו דדלוס שנמלט עם כנפיו מהאי, אי אפשר למצוא, אבל ציורי קיר של משחקי השור - המינוטאור של כרתים, אפשר לראות ליד כדי הענק וכס המלך.
ומול כס המלך אפשר להיזכר בסיפור על תזאוס, בנו של אגיאוס מלך אתונה, שיצא לכרתים על מנת לעצור את הטקס בו היו כל שנה עשר נערות ועשרה נערים, הנאים באתונה, מובאים אל המבוך של מינוס ושם היה טורף אותם המינוטאור- מפלצת שחציה אדם וחציה שור.
אלא שתיזאוס היה נפלא מראה ואריאדנה, בתו של מינוס, שהיה בעצמו בנו של זיאוס אבי האלים ושל אירופה, התאהבה בו ונתנה לו פתיל אדום כדי שימצא את דרכו החוצה מהמבוך. תזיאוס מצא את המפלצת ישנה, כרת את ראשה וחזר לאורך הפתיל, נמלט עם אריאדנה מכרתים, נוטש אותה על חופי האי נקסוס, לא רחוק מאתונה.
כשיצא, הבטיח לאביו אגיאוס כי אם יחזור בשלום, תניף ספינתו מפרש לבן, אם לא - שחור. אלא שבלהט הבריחה, ההתאהבות והזניחה, שכח הכל ואגאוס, שראה מראש הצוק את המפרש השחור - הפיל את עצמו למי הים הנושא עד היום את שמו.
באירקליו עצמה נמצא המוזיאון - מוזיאון נפלא ומלא וגדוש בכל הדברים שנמצאו בקנוסוס - ציורי קיר, פסלי אלות, שוורים וכל מה שקשור במבוכים ומיתולוגיה.
עוד דבר שאפשר לראות באירקליו הוא קיברו של קזנצקיס - האיש שרשם את המשל הפילוסופי על חייו ומותו של זורבאס, האיש שאמר : "יש אנשים שעושים מאוכל עבודה, יש שעושים מאוכל חרא ויש אנשים שעושים מאוכל אלוהים- " אלא שזורבאס, כמו קזנצאקיס, מת, ורק המשל וראש מפוסל נשארו על חומתה הדרומית של אירקליו.
חופי הים הטובים נמצאים מזרח וממערב לעיר היושבת פחות או יותר במרכזו של חצי האי. ואפשר לבחור אם לנסוע מזרחה או מערבה. או לחצות את החוט השדרה של האי - הר אידה שכיפתו מגיעה ליותר מאלפיים ומאתיים מטרים, לכיוון דרום.

רועה מתחת להר אידה

וגם ההר מלא אגדות. אחרי הים וצליית הקיץ החמה, מטפס הכביש דרומה דרך כפרים ההולכים ונעשים יותר כרתיים מתיירותיים, ובכפר הנקרא אנויה- כפר שהושמד על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה משום התנגדותו לכיבוש הנאצי ומשום שהיה בסיס פעיל לחטיפתו של מושל כרתים הנאצי, גנרל קריפ, שנחטף ב- 1944 ולאחר מסע המלטות של שבועים ברחבי האי הועלה על ספינה בריטית והובל למצרים.
מאנויה, שהיא מקום נחמד לבלות בו לילה, לשתות רקי עם מזטים בקפה הכפר בו יושבים גברים בלבד, פונה הכביש ומטפס הלאה, לתוך ממלכת ההר. הכביש צר והעמקים הרריים ושונים מאוד מהחוף שלמטה. מכלאות צאן, רועים כרתיים עם מגפיים גבוהים, מגורי קיץ של רועים מאבנים אפורות ובסוף בקעה הררית שבה מלון ומסעדה בודדים ועוד דרך עפר המטפסת אל המערה שבהר אידה. בעמק המערה הוחבא זיאוס, אבי האלים, כשהיה תינוק. לאביו, הטיטאן קרונוס, נודע כי בנו יהרוג אותו ולכן כל ילד שהיה נולד לו, היה נבלע. על זיאוס השגיחה נימפת העיזים אמלטיאה ונשמר על ידי תשעה קורטים - בני האדמה, שרקדו ושרו והקישו בכלי זינם בכל פעם שהילד בכה. המערה היתה אחד המקדשים הפעילים והחשובים בעולם היווני. והנוף, והאוויר - מקום טוב לגדול בו.
מהצד השני יורדת דרך ג'יפים למנזר איריני. יכול להיות שאפשר לרדת גם עם אוטו שכור (שלו בדרך כלל עבירות יוצאת דופן). במנזר בו מכבדות הנזירות בפירות וקוניאק מקומי (מטקסה) יש שקט גדול ונופים נפלאים.
מאיריני אפשר לחזור לאירקליו או לנסוע דרומה ואחר כך מערבה מסביב למורדות הדרומיים של הר אידה, מהמורדות נשקף הים הלובי - המיצר שבין לוב לכרתים. שכן כרתים הוא הדרומי באיי הים התיכון. בקו אחד עם רטימנו מוקפת החומה ונציאנית שעל החוף הצפוני, נמצא מנזר פיסו פרוולי על החוף הדרומי. כמה יפה, כמה נעים! נקודת תצפית נפלאה, מעיין, בוסתן וכנסייה נאה. ומעבר למנזר, קילומטר, יורד שביל אל אחד החופים הנפלאים שיש - חוף התמרים. שביל היורד אל חוף שהוא לשון חול מתחת לסלעים ונחל מים מתוק הזורם ויוצר שירטון. ואין טוב ביום חם מלשחות במי הים הצלולים ואז לעלות לשירטון החול ולהחליק ממנו לתוך המים המתוקים של הנחל.
החוף מפורץ וכמעט בכל מקום אפשר למצוא פנסיון או מלון או מקום לשים אוהל או להמשיך עם הדרכים הקטנות מערבה לחורה ספקיון דרך הטירה הצלבנית של פרנקו קוסטלו. בחורה ספקיון יש נמל של ממש וצבר של מלונות, מסעדות ומשרדים המשכירים את כל כלי הרכב.
חורה ספקיון היא בסיס, או לפחות נקודת התחלה וסיום, לאחד האזורים השווים של כרתים. מחורה ספקיון מפליגה המעבורת הפלגה קצרה ללוטרו. לוטרו הוא כפר של חמישה עשר בתים שאין אליו דרך מלבד במעבורת המניחה את הכבש על חוף המפרץ של הכפר או בשביל עיזים היורד מההרים. וזה קיסמו של המקום, שכל בית בו, בעונת התיירות, הוא מסעדה ומלון ומספר המקומות בו מוגבל מאוד. אבל איזה יופי וכמה שלווה ורק המעבורת הלוחשת את דרכה אל החוף וממנו שלוש פעמים ביום היא העולם שבחוץ.


קניון סמריה

מלוטרו אפשר להמשיך עם המעבורת גם לפתחו של קניון סמריה. קניון זורם מים היורד משיאו של רכס לפקרוי ונשפך לים הלובי. ביום קיץ הומה שמורת הטבע במאות תיירים המגיעים בקבוצות מחניה ומחורה ספקיון ומאירקליו. למי שמתעצל ללכת את כל הקניון, קיימת תמיד הדרך לבוא עם המעבורת הראשונה ולהיכנס פנימה בשעת בוקר מקודמת, לעלות אל בריכות הקניון שעה או שתיים לפני שמתחיל החום הכבד של הקיץ וזרמי התיירים ואז לחזור עם המעבורת ללוטרו או חורה ספקיון, ואולי להפליג עוד מערבה לפליאוחורה, או פשוט להשאר באיה רומלי - הכפר שבשפך הקניון שגם הוא מחובר אל העולם רק בדרך הים.
מחורה ספקיון עולה הדרך לשוליו של רכס הלפקורי. מתפתלת על ההרים, מתרחקת מהחום, הופכת לדרך עפר לאחר אנפולי שבה מלון פשוט ומסעדה עם בעלת בית נחמדה. הדרך מגיעה עד לגשר התלוי מעל קניון אראדן. מעל הקניון, מעבר לגשר, נמצאים שרידיו של כפר נטוש ובו מספר משפחות וכנסיה לבנה. הקניון שווה הליכה ואפשר לפרוש שק שינה ליד הכנסייה ולנמנם בצל הזית ומציבת הטייס בן הכפר הקבור במקום.
הים הנפלא מתחיל מחניה. חניה היא העיר הגדולה במערב האי. והיפה מכל ערי כרתים. בזהירות אפשר לכתוב כי חניה היא אחד המקומות הטובים בים התיכון. עיר חומה סביב מפרץ נפלא עם שפע מלונות ביתיים, דירות להשכרה, מסעדות וכל דבר שאפשר לחשוק בו. והדבר שאפשר לחשוק בו יותר מהכל הוא סיבוב איטי ברחובות, ארוחת בוקר על שפת המפרץ מוקף החומה, רחצה בים, שוב ארוחה, נמנום צהריים, ארוחת ערב במקום מהמקומות ושיטוט ערבית בסמטאות העיר העתיקה.


חניה

הקצה המערבי של כרתים הוא שתי אצבעות המזדקרות צפונה לתוך הים האגיאי. ואילו אצבעות!
והאצבע השווה ביותר היא הקטנה. שם, בקצה -קצה דרך העפר המתפצלת מכפר הנקרא קליביאני, יוצא שביל הנמשך כשעה לכיוון צפון מערב, חוצה את הרכס ויורד לתוך מפרץ גרמבוזה. אם זו לא היתה כרתים - אפשר היהלחשוב שהמקום הוא נבק בסיני או אולי חוף של אי באוקיאנוס דרומי. איונים, חולות לבנים, לגונות, שפל רדוד ומופלא ומקום שמעט אנשים מגיעים אליו. מזל, כי אין מקום יפה ממנו.
כרתים. אם לנסוע לאי, אז לאי היווני הגדול מכולם שיש בו מספיק מרחב ללכת לאיבוד, הרים גבוהים, חופים נסתרים, קניונים עם מים, ערים עם חומות ונציאניות שיש בהן רומנטיקה כדי למלא שבועיים שלושה, אוכל ששווה יותר ממקומות אחרים ביוון ולשתות לאט בטברנות ראקי ורצינה שיושנה בחביות אורן.


חוף הדקלים דרום מערב כרתים

הוספת תגובה


Security code
רענן