קירגיזיה

מדריכים - מדריך למרכז אסיה ומערב סין


שואן דזנג, נסיך עולי הרגל, הבודהיסט הסיני שנסע דרך מרכז אסיה למרכזי הלמידה של המאהיאנה, המרכבה הגדולה, במאה ה-7, חזר דרך אוש. מלווה במשמר הכבוד של שני מלכים, הרשה ההודי וקומרה מלך אסאם, כשעל גבות הפילים צלמי בודהא וכתבים. כשהגיעו לממלכת אוש, על פסגה קרחת ובודדה לא הרחק מהבירה, הם מצאו סטופה בודהיסטית.

רקע
קירגיזיה היא הקטנה בין הרפובליקות החדשות של מרכז אסיה וחלק מנתיבי דרך המשי (ראה בהמשך) עברו בתחומה לאורך 2000 השנים האחרונות. תרגום שמה הוא ארץ הקירגיזים.

קירגיזיה במקורה היא מדינה קולוניאלית שהוקמה על ידי לנין וסטאלין על מנת לבתר את מה שהיה חאנת בוכרה עד לסופה של מלחמת האזרחים הרוסית ב- 1922. כך גם נראים הגבולות הישרים על המפה שאינם מתחשבים בקבוצות האוכלוסייה השונות.
הקבוצות האתניות המרכיבות את המדינה הן : קירגיזים: 50% אוזבקים (כ- 20%) טג'יקים (10%) רוסים (10%) טאטרים, יהודים וטורקמנים מהווים את האחוזים הנותרים.
חלק מאלו הנקראים קירגיזים אינם קירגיזים למעשה וזאת מכיוון שבמפקד שנערך עם סופה של מלחמת האזרחים, מי שלא הצהיר שהוא קירגיזי, הוגלה למקום בו ישבה הקבוצה האתנית שלו. רבים מתושבי אוש למשל, שהם טג'יקים במוצאם, הצהירו עם תום מלחמת האזרחים שהם קירגיזים כדי שלא יועתקו ממקומם.
בין השנים 1922 ועד 1991 הייתה קירגיזיה חלק מברית המועצות ומאז 1991 הפכה לרפובליקה עצמאית שבירתה בישקק (לשעבר פרונזה).
הערים החשובות בקירגיזיה הן : בישקק, אוש, אוזגנד.
קירגיזיה גובלת במזרח בטורקמניסטאן הסינית, בדרום בטג'יקיסטאן, במערב באוזבקיסטאן ובצפון בקזחסטאן. בתוך גבולותיה,.
מדינה חילונית שבה הפרדה של דת ממדינה. האיסלם מתון ובא לידי ביטוי בעיקר בבקעת פרגנה.

מידע כללי
שטח: 198,500 קמ"ר.
אוכלוסיה: ארבעה מיליון וחצי תושבים, כמחציתם קירגיזים, והשאר רוסים, אוזבקים ובני כ-80 קבוצות אתניות אחרות, בהן קהילה יהודית של כ-2,500 בני אדם. זו קהילה חדשה יחסית, ורבים מבניה באו מבריה"מ ומפולין בימי מלחמת העולם השנייה ומצאו בה מקלט. מקצת היהודים הם בוכרים, והיתר אשכנזים. המשטר החילוני בקירגיזיה, בהנהגת הנשיא אסקר אקאייב, נתקל בהתנגדות גורמים פונדמנטליסטיים איסלאמיים מבית ומחוץ.
שפה: קירגיזית - שייכת לקבוצת השפות הטורקיות, דוברי טורקית יבינו חלק גדול מהטורקית. ידיעת השפה הטורקית עוזרת ברחוב ובשוק - כסף ומספרים. טג'יקית (פרסיסקי) שהיא ניב ממקור פרסי ואוזבקית (מהמקור הטורקי), מדוברות בביקעת פרגנה.
חלקים רחבים מהאוכלוסיה (כל מי שלמד בבית ספר לפני 1991) דוברי רוסית. שווה לקחת שיחון ומילון רוסי. אנגלית מדוברת יותר ויותר.

גיאוגרפיה
קירגיזיה היא מההרריות שברפובליקות המרכז אסיאניות והקטנה שביניהן. היא גובלת בקזחסטאן בצפון, באוזבקיסטאן במערב, בטאג'קיסטאן בדרום ובסין (אויגוריסטאן) במזרח.
היא תחומה במזרח על ידי רכסי הטיאן שן – הרי השמים ומדרום להם ברכס הפמיר- גג העולם.
הנהר הגדול שזורם מהרי השמים ונשפך בסופו של דבר לסיר דריה שבבקעת פרגנה הוא הנארין שמחלק באופן גס את קירגיזיה בין מזרח ומערב.
גם בחלוקה זו אין יותר מאשר גבול פיזי אנושי שכן גם החלק שממערב לנהר הוא הררי אם כי ההרים נמוכים מעט יותר.
בצפון מערב נמצא אגם
– מהאגמים הגדולים של מרכז אסיה ורבים מהמסלולים הרגליים מסתיימים בחופו של הנהר, גם דרכי המעבר העיקריות מזרח מערב ובין אלמא אתא ובישקק עוברות על חופי של האגם.
בחלק הדרומי של המדינה נמצאת בקעת פרגנה, הבקעה הפורייה שבירת החלק המזרחי של העמק היא העיר הקדומה של אוש. אוכלוסייית העיר וכן עמק פרגנה כולו הוא תערובת של טאג'יקים אוזבקים וקירגיזים וכן רוסים שהתיישבו בו מאז החדיה הרוסית לאזור בסוף המאה ה-19.
אם בצפון אופיינית יותר תנועה נוודית של רועים ויחסית מעט חקלאות, הרי שבקעת פרגנה מצטיינת בגידול כותנה וחיטה אינטנסיבי וכן במטעי פרי של אגוזים, תפוחים, אגסים, דובדבנים וכל פרי אחר ממשפחת הוורדניים.
הבקעה הפורייה משמשת גם כגן ירק עצום.
צירי התנועה העיקריים הוא הכביש המרכז אסיאני העובר מטשאוז שעל האמו-דריה בגבול המערבי עם טורקמניסטאן, לבוכרה, סמרקאנד, טשקנט והלאה לאוש שבבקעת פרגנה וממשיך ממנה על הציר המתפתח לסארי-טאש אירקיש טאם ולמערב סין.
במהלך 2004 השקיעו הסינים השקעה גדולה בשיפורו של הכביש, הרחבתו וחציבתו.
במזרח אין הפרדה אמיתית בין קירגיזיה לאוזבקיסטאן והמעבר בין שתי המדינות בגבול שבין פרגנה לאוש הוא דרך בקעה הדומה מאוד באופייה בשני הצדדים. באזור זה ניטשה מלחמת גבול בין שתי הרפובליקות במהלך שנות ה-90.

אקלים
יבשתי. קיץ חם ויבש במקומות הנמוכים והטמפרטורות יכולות להגיע לסביבות 40 מעלות צלזיוס (בבקעת פרגנה בדרום מזרח המדינה)וחורף קר מאד שבו הטמפרטורות יכולות להגיע ל- 10 - 20 מעלות מתחת לאפס. רוב המשקעים יורדים בתקופת החורף כשלגים.
אם כי הנתון מטעה ברוב חודשי האביב עד הסתיו מזג האוויר נוח בחלקה הצפוני של קירגיזיה וןיכול להיות חם ומעיק בחודשי הקיץ בבקעת פרגנה.
עם זאת באזורים ההרריים – בהרי השמים ובפמיר שולט מזג האוויר של ההרים, נתון שנקבע לפי גובה והסעת מערכות מהירה שיכולה להוריד שלג במעברי ההרים ובגבהים שמעל 2500 מטרים בכל יום מימות השנה.
רוב הגשמים יורדים באביב (אפריל- מאי) התקופה הנעימה היא הסתיו ספטמבר-נובמבר.

צמחיה
בחלקים גדולים מהמדבריות גדלה צמחיית מלחות כאשל, פרקרק פרסי וכד'. לאורך מקווי מים ותעלות נמצאות צפצפות וערבות בוכיות ובבוסתנים אפשר למצוא ריחן (בזיליקום) ונענה. בערי בקעת פרגנה אפשר לראות עצי דולב ואגוז . ותותים - שהגיעו על דרך המשי, בכל מקום.

דת
רוב האוכלוסיה מוסלמית סונית (כ- 85%) אם כי הדת נינוחה מאד. יש מיעוט של מוסלמים שיעים (בעיקר טג'יקים) ונוצרים - אוכלוסיה רוסית בעיקרה שהיגרה למרכז אסיה בשל סיבות מסחריות וכן עם הגירה הרוסית גדולה במלחמת העולם ה- 2 כשהרוסים העמיסו את מפעלי התעשייה הגדולים מאזור מוסקבה על רכבות והעבירו אותם למרכז אסיה. באוזבקיסטאן חיו עד לעצמאות מאות אלפי יהודים ממקור מזרח אירופאי שהגיעו לשם בזמן מלחמת העולם השניה והתיישבו ברובם בטשקנט וכן יהודים מהקהילות הקדומות שהיגרו מפרס לבוכרה והגיעו לאורך דרכי המסחר לאוש. קהילת יהודי בוכרה (שם כללי ליהודי מרכז אסיה שחיים באוזבקיסטאן ובטג'יקיסטאן) היא מהקהילות העתיקות של מרכז אסיה והגיע לשם במאות הראשונות לפני הספירה. יש שני בתי כנסת באוש ומספר מצומצם של יהודים

מטבע
סום. 40 סום שווים לדולר יש הרבה אשנבי המרה בכל מקום ברחוב ואין שוק השחור. אין בעיה להמיר כסף בכל חנות ועם כל אחד. הדולר הוא המטבע המועדף.

ממשלה
דמוקרטיה סוציאליסטית כפי שמקובל במרכז אסיה. הנשיא, שולט בחיי תושביו באופן מוחלט ולא ניראה כי יעמיד את עצמו לבחירה עד סוף האלף. כסף הוא ההילך הדמוקרטי העיקרי במדינה.

לבוש
בדרך כלל מודרני אם כי נשים וגברים רבים לובשים את הלבוש המסורתי. שיני זהב (כתרי זהב) הם קישוט נפוץ מגיל צעיר.

מידע שימושי
ויזה:
אפשר לקבל ויזה בשגרירות האוזבקית על ידי הבאת דרכון, 2 תמונות ומילוי טופס. ויזה פרטית עולה 60$. תהליך הוצאת הויזה נמשך כשבוע. ניתן להוציא ויזה דרך משרד נסיעות בדרך כלל זה מכפיל את המחיר. ויזה קבוצתית זולה בהרבה (20$ לאדם) והיא מוצאת על דף שאותו יש להראות בכניסה וביציאה.
הקירגיזים הם הנוחים מבין המדינות המרכז אסיאניות ואפשר להנחות בלי ויזה ולקבל אותה בנחיתה – 70$.
קבוצות היוצרות קשר עם סוכן מקומי בבישקק יכולות לבקש מהסוכן לחכות בשדה אם כי הדבר לא הכרחי. מדברים אנגלית בשדה אם היעילות שלו נמוכה.
קיימות גם ויזות לאנשי עסקים.
הארכת ויזה לאחר פקיעתה אפשרית בבישקק – עדיף עם ויזה אישית, ניתן להאריך גם ויזה ליחיד מתוך ויזה קבוצתית שקבוצתו נסעה

איך להגיע - כרטיסי טיסה, רכבות
טיסות
שדה התעופה הבינלאומי על שם מנאס (ראה בהמשך) נמצא בקרבת בישקק.
אפשר להגיע לבישקק עם נתיבי אוויר טורקים, לופטהנזה, אירופלוט, טראנסאריאו, ק.ל.מ ועם רוב נתיבי האוויר של הרפובליקות שמסביב. הטורקים הם היום הדרך הזולה מתל אביב למרות שהחלפת המטוסים בעייתית שכן צריך לבלות מהבוקר עד הערב באיסטנבול. הטיסה עצמה נמשכת כ-5 שעות
נתיבי אוויר אוזבקים (UZBEKISTAN AIRWAYS) טסים מטאשקנט ומהווים גם הם נתיב טיסה נוח יחסית מישראל.

טיסות פנים:
הטיסות יוצאות וחוזרות לבישקק. הקו הפעיל והמשתלם הוא לאוש שכן טיסה של שעה עד שעה וחצי (תלוי במטוס) עומדת מול נסיעה של כיומיים בדרך שאורכה 713 קילומטרים. הטיסה לא זול (כ-100$) אבל יפה מאוד (וכך גם הדרך הקרקעית).
חברת התעופה הקירגיזית היא חברה ששמה לה למטרה לעשוק כל תייר. היחס בשדות התעופה מחפיר ויש הקפדה על כל גרם בטיסה – חריגה ממשקל מותר שווה הרבה כסף.

רכבת
השירות מאוזבקיסטאן לאוש ומבישקק לאלמה אתא.
אפשר בדרך כלל לבחור בין מחלקה ראשונה (ארבע מיטות בתא ננעל, שירותים בקצה המסדרון חימום סביר) לבין מחלקה שנייה - דרגשים פתוחים והרבה רעש.) אף אחת מהמחלקות או הרכבות לא נקייה במיוחד, יכול להיות שיש טעם לנסוע ברכבת סינית למי שמגיע או חוזר לאורומצ'י - אלו תמיד שמורות יותר. אותו דבר גם ביחס לרכבות הנוסעות למוסקבה - הרוסיות טובות יותר.

אוטובוסים
בין הערים נוסעים אוטובוסים בין עירוניים סבירים. מחיריהם מגוחכים ביחס לתפיסה המערבית.
בתוך הערים יש תחבורה ציבורית. נפוטצים מאוד מיניבוסים שממלאים נוסעים תמורת כמה סומים ומובילים את הנוסעים בבישקק ובאוש וכן לשורה של יעדים ברחבי המדינה

מוניות
יש בכל הערים. הנהגים ינקבו בתחילה סכום גבוה ובסיכומו של דבר יתפשרו על הרבה פחות. נסיעה משדה התעופה של טשקנט למרכז העיר לא צריכה לעלות יותר מדולר. 5 דולר הם סכום מופרז באמת. עדיף להיכנס למונית, לציין את היעד, לצאת ולתת את התשלום לנהג דרך החלון תוך כדי בירכת שלום ידידותית. אפשר לשכור מונית עם נהג ליום, יומיים או יותר וגם לנסיעות ארוכות. מונית לא חייב להיות דבר רישמי. כל בעל רכב הוא נהג מונית בכוח. שכר של 20$ ליום שכירות רכב הוא נאה.

עצות
כסף - המטבע הרשמי הוא הסום שנסחר ב- 40 סום לדולר. יש הרבה דוכני חלפנים רשמיים בבישקק ואוש ואין בעייה להמיר כספים. הרבה ניירות שצריך לספור בשטרות הנעים מחמישה ועד מאה סום.
הכסף שווה הרבה בקניית אוכל וברכישות בשווקים אמיתיים. כשעוברים למזכרות לתיירים (שטיחים, אומנות וכד') ההילך הנפוץ הוא הדולר. לרוב אפשר יהיה גם לקבל עודף בדולרים.
לפני הנסיעה כדי לדאוג שהמטבע אתו נוסעים יהיו דולרים ומהסוג חדש, מבריק, בלי קמטים וקרעים - עדיף דולרים משנות ה- 90 של המאה ה- 20.

פשע ובטחון אישי
דיווחים על פשעים אלימים הם ספורים אם כי היו מקרים בהם נטפלו חבורות לזרים בשוק וגנבו מהם. לרוב יהיו רמאויות או ניסיון לסחיטת כסף על ידי אנשים המתחזים לשוטרים - אין ללכת עם שוטר הצידה. במיוחד אם הכל בסדר.
אם צילמתם ובא שוטר ודורש משהו - כדאי לברך אותו ב"סאלם עליכום" צוהל ולנטרל את התוקפנות. בכל מיקרה יש לזכור כי סכום קטן השווה דולר, עד חמישה במקרה גבולי, יסדר את הבעיה - יש להפריד בין עיקר הכסף לסכום לא גדול הנמצא בכיס וממנו ניתן להפריש על מנת לתקן מצבים עדינים.
אין הרגשה של חוסר ביטחון מרכז אסיה, גם לא בלילות, אם כי יש להקפיד על הכלל היפה לכל ארץ חדשה - ביומיים הראשונים יש להיזהר הרבה יותר.
נשים בודדות - כמו בכל מקום בעולם שאינו קופנהגן או אמסטרדם. יש גברים במרכז אסיה והם לא שונים הורמונאלית מגברים אחרים.
בטחון במלונות - בגדולים ויקרים בדרך כלל בסדר וכן בכפרים, במלונות הביניים לא מומלץ להשאיר דברי ערך בחדרים.


סרטי צילום
כדאי להביא מהבית. גם כשיש - הם יקרים יותר ממה שאפשר לקנות בארץ. יש מקומות בהם אשפר להוריד תמונות מכרטיס זיכרון של מצלימה דיגיטאלית לדיסק.

עונה
העונה המועדפת היא הסתיו (ספטמבר עד נובמבר) מזג האוויר יבש ולא חם והארץ שופעת אבטיחים, מלונים ופירות אחרים.
באביב יכולים לרדת גשמי אביב ושמים אפורים יכולים לסמא את היום. הקיץ חם מידי והחורף קר ובחלקים מסוימים מושלג עד מושלג מאוד.

מלונות
בכל ערי קירגיזיה נמצאים המלונות הישנים של 'אינטוריסט' - הרשת הסוציאליסטית הממשיכה לתפקד. מלונות ממשלתיים שרובם היו מקבלים דירוג של כוכב אחד עד שניים גובים מחירים של 80 עד 100 דולר ללילה לחדר זוגי ולעיתים יותר.
בבישקק ובאוש יש כבר מלונות טובים יותר שמחיריהם דומים.
בישקק מוליכה עם 3 מלונות באיכות טובה מאוד
בכל הערים קמו מוסדות פרטיים המכוונים לתיירות הזולה
אפשר להקים אוהל איפה שרוצים מחוץ לערים או לחפש קרובי משפחה.

ביגוד
לנוסעים בסתיו - בדרך כלל בגדים קלים אלא אם כן יש כוונה לעלות להרים. חמים ונעים בכל שעות היום. בקיץ חם מאוד ובחורף וגם באביב יכול להיות צונן עד קר מאוד - כדי לבוש חם ולהתכונן לגשם ובחורף לשלג.

בריאות
אין מחלות מיוחדות האופייניות למרכז אסיה אם כי כדאי אולי להקפיד לא לשתות מים מברזים - בכל מקום יש מים מינרליים (חלקם מוגזים), אלו בבקבוקי הזכוכית גם זולים מאוד.
כדאי להתייעץ לפני שיוצאים.
כדאי להצטייד במוצרי רפואה מוכרים מהבית כולל תחבושות היגייניות למיניהן.
יש בכל עיר בתי חולים ורופאים סבירים אם כי כדאי למקרה של תקלה להתייעץ עם השגרירות הישראלית בטשקנט לגבי הצוות הרפואי שהם נעזרים בהם.

שגרירות
אין שגרירות בקירגיזיה והאחריות לטיפול בישראלים נופלת על שגרירות ישראל באלמה אתא

אוכל
שמן. המקובל הוא השישליק והקבאב ברחובות ובכל מקום וכן שורפה - מרק עשיר ושמן המכיל בתוכה תפוחי אדמה ובשר כבש. הבורשט הוא מרק כרוב שאינו שונה מהותית מהשורפה, לא חמיצת סלק.
הפילף (פלוף) - האורז השמן עם חתיכות הבשר והירקות בתוכו מקובל גם הוא מאוד במסעדות.
לגמאן – אטריות רחבות מוגשות בקערה עמוקה עם רוטב - פחות שמן מהפילאף.
מנטי – כיסנים ממולאי בשר. מקובל בכל מרכז אסיה.
באזורים הקרובים לבקעת פרגנה אפשר לקבל מעי ובשר סוסים לארוחות מעורבים בגרגירי חומוס. לא רע.
אפשר למצוא בשווקים חמוצים ממוצא קוריאני - החמיצות מקלה על האוכל השמן.
מעדן קוריאני אחר הוא בשר כלבים. בשבוע האחרון נותנים לכלב רק חלב. נחשב כרפואה.
בשווקים אפשר גם למצוא ממתקים מתוקים מאוד. ופרות יבשים – גלעיני מישמש, חמניות פיסטוקים אגוזי מלך וכד'.
חביתיות קטנות, גבינה לבנה-קשה שעליה נמזג לבן.
לחם טורקי עגול טרי וחם בכל מקום, בחלק מהמקומות אפשר לקבל לחם רוסי שחור דחוס וכבד.
גבינות מבקר כבשים עיזים וסוסים.
שפע של פירות בעונה (ענבים, אבטיחים, מילונים, תפוחים, חמניות, אגוזי מלך, חבושים, פירות יער חמצמצים, רימונים) וירקות טובים ובעלי טעם אמיתי.
התה המקובל הוא התה הירוק (זילוני צ'אי) אם כי אפשר לקבל גם תה שחור (צ'ורני צ'אי). לא ממתקים תה והוא מוגש בצ'איניק ונמזג לתוך ספלים עגולים.

סמים, אלכוהול
יש הרבה חשיש וגראס בקירגיזיה (ברוסית: גשיש, אנשה, בקירגיזית קארה דארי – פרסית שחורה) שנחשב על ידי האסיאנים (ולא רק על ידיהם), כחשיש הטוב באסיה - פרחים וזרעי קנבוס. אין פיקוח הדוק על עישון למרות שכדאי להיות זהירים.
קל וזול לשתות וודקה - דבר שהרוסים הכניסו בחום למרכז אסיה. לעיתים אפשר למצוא ברנדי מקומי מאיכות לא רעה. בירות מכל העולם אפשר למצוא בכל מקום. רוב היינות לא משהו.

שווקים, קניות
אם יש דבר נפלא שקרה במרכז אסיה מאז התפרקותה של ברית המועצות, הוא תחייתו של השוק המרכז אסיאני. שווקים כמו באגדות, בכל עיר ראשית ובכל ערי המשנה ובכפרים שסביב הערים. קשה לקבוע מהו השוק הנפלא מכולם . יש שוקים נהדר בבישקק שוק יפה להלל ונפלא באוש.
השווקים הם הדבר בפני עצמו – דברים נחוצים ולא נחוצים, ירקות, פירות, בשר ומסעדות עממיות טעימות וזולות הקרובות אליהם. בסופי שבוע מופיעים בשווקים הראשיים לוליינים ומספרי סיפורים. השוק הוא בהחלט ההתרחשות האנושית הצבעונית והמהנה ביותר שחזרה לחיים במרכז אסיה ובאוזבקיסטאן יותר מאשר במקומות אחרים.
כובעים ובגדים רקומים, בובות תיאטרון, עבודות פפייר מאשי (נייר מוקשה), תכשיטים, כלי קרמיקה, עבודות עץ, הסכינים המרכז אסיאניות שעל להבן סהר וכוכבים שמקורן בצ'וסט . חד. נפחות מספרי ציפורים ומיניאטורות ממוצא פרסי (בוכרה) ושאר מציאות קטנות. האוזבקים, ובעיקר הטג'יקים של בוכרה יקפידו ששום תייר לא יצא מהם מבלי לקנות משהו.

שעשועים
יש בתי קולנוע בכל הערים (קינו טיאטר) ולכל המלונות מועדוני לילה ודיסקוטקים. בבישקק בעיקר פעילות נערות הטלפון והמחירים ברי מיקוח.
לאורך הרחוב הראשי בבישקק עשרות בארים ודיסרקואים פעילים
אפשר, תוך כדי תנועה, לפגוש בברית מילה וחתונות - מסיבות שמחות בהם ישותף נוסע מייד, נישטף בכמויות אוכל ואלכוהול.

מנהגים

החברה בקירגיזיה מסורתית, משפחתית. הנערות מתחתנות בדר כלל בגילאים של 16-22. נערה מעל גיל זה נחשבת לרווקה זקנה שיש לה בעיה כלשהי.
עד למהפיכה הקומוניסטית נהגו נערות להתחתן כששיער הראש הגיע לישבן. בגיל 14 או 15.
חטיפה:
נוהג מקובל בקירגיזיה, גם היום, הוא חטיפת כלה. זהו נוהג עתיק ולאו דווקא נעים שבו מחליטה משפחה מי תהיה כלת בנ לאחר עיקוב אחרי נערה ובירור פרטים על משפחתה. לאחר איסוף הפרטים מגיעה קבוצת חוטפים במכונית רוסית גדולה, עוקבת אחרי הנהערה וחוטפת אותה ברחוב, מתעלמת מצעקותיה ומכניסה אותה ברכב למכונית. כשהם מגיעים לבית החתן, הם מכניסים את הנערה בכוח ושם מחכות לה הנשים המבוגרות של המשפחה שמנסות להרגיע אותה ואומרות לה שגם הן הגיעו ככה למשפחה, הצער והפחד יעברו והיא תחיה חיים מאושרים. אם הנערה מסרבת להירגע ומנסה לברוח מהבית נעמדת בדרכה אחת הנשים הזקנות של הבית עם לחם ומלח ואומרת לה: "קחי מהלחם והמלח וקבלי את גורלך, כי אם תעברי על פני ותחזרי לביתך – תהיי מקוללת לעולם." הלחץ הפסיכולוגי והפיזי , ההפחדה והמניפולציה עושים את שלהם והנערה נשארת בבית החתן והופכת לאחת מנשות הבית

סוכן מקומי ממולץ היא חברת אסיה טורס Asia Tours בהנהלת רג'יב Rajiv. אפשר לעשות איתם כמעט כל דבר מטיולים פרטיים ועד מלכת המדבר שהם הפעילו. אמינים וטובים, לא בהכרח הכי זולים. יש להם סניפים בטאשקנט ובמערב סין. אפשר לסדר דרכם טיולי ג'יפים, סוסים, הליכות, תיירות מלונות, חציית גבולות ושירותים אחרים.
אתרים ומסלולים

בישקק
בישקק (קירגיזית פישקק - מחבצת החמאה) היא בירת קירגיזיה. שמה עד 1991 היה פרונזה על שם הגנרל מיכאל פרונזה, יליד המקום שבימי מלחמת האזרחים הרוסית עמד בראש החיילות של הצבא האדום והוביל לנצחון הצבא האדום ולהשלטת המשטר הקומוניסטי על מרכז אסיה. שמה של העיר שונה לבישקק ב-1992 והיא משמשת כאז כבירת הרפובליקה הצעירה.
בישקק היא עיר נעימה, חדשה יחסית שכן רוב בנייניה הם מראשית המאה ה-20 ויש לה שדירות רחבות ומוצלות, שוק תוסס ונחמד, גינות נאות ואווירה של עיר מתפתחת.
במהלך השנים הראושנות של המאה ה-21 הגיעו לעיר השפעות והשקעות מכיוון טורקיה, אירופה וארצות הברית, יש בה משרדי נסיעות שמארגנים טיולים, מלונות משפחתיים, מלונות חדשים ומסעדות עם השפעה מערבית.
בהיותה הבירה, שדה התעופה הבינלאומי של בישקק נמצא בקרבת העיר ואליו מגיעות טיסות מטרוקיה, גרמניה, רוסיה אוזבקיסטאן, קירגיזיה וסין.
מרכיב נוסף בהתפתחותה של העיר – (וקירגיזיה בכלל) הוא נוכחותו של הצבא האמריקני שמחזיק בטייסת תובלה בשדה התעופה הבינלאומי ומקים לעצמו בסיס קבוע בדרך לבורנה.

קניון אלא-ארצ'ה

ימת איסיקול
ימת איסיקול היא אחת הימות הגדולות בעולם (השנייה בגודלה לאחר הטיטיקקה שבגבול פרו בוליביה בדרום אמריקה) . אורכה ממערב למזרח כ-170 קילומטרים ורוחבה במקום הרחב ביותר מצפון לדרום הוא כ-60, עומקה במקום העמוק ביותר הוא כ660 מ'. זוהי ימה מתוקה שהיא סופם של הנהרות שנשפכים אליה. עד המאה שעברה היא היתה מליאה בדגים אלא שירידה חריפה בכמויות גרמה לשילטונות הנוכחיים לעצור את הדייג ולהפוך את חופי האגם לשמורה ביוספרית שלאורכה אסור להבעיר אש ולפגוע בחי ובצומח. כל זה כמובן יחזיק מעמד עד שיתחילו תוכניות הפיתוח הגדולות שהקירגיזים מייעדים לתיירות ולמלונאות לחופי הימה.
רכס ההרים שמצפון לימה נקרא קונגי אלטאו (הרי שהשמש) והדרומי דרסקי אלטאו (ההרים שממול לשמש)

רדונה
כפר על גדות האגם שבו מעיינות חמים

צ'וק טאל
כפר על גדות האגם ולידו מלון נופש (Royal beach club hotel tel/fax 996-394344345) נעים למדי עם חוף חולי שמשיות ומזחים לקפוצ מהם למים

צ'ולפון אתא

כ-25 קמ מזרחית לצו'ק טאל נמצא צ'ולפון אתא, עיירה גדולה יחסית על גדות האגם עם חופים יפים, אתר פטרוגליפים נאה מצפון לה וערים טבועות מתחת למים. כשני קילומטרים מצפן לה מעגן של יאכטות של שועי מרכז אסיה וסירות טיולים שמסיעות קייטנים מהכא להתם.
בצ'ולפון אתא הוקם ונחנך ב-2007 מרכז שלום עולמי ובו ייצוג לבודהיזם, יהדות, נצרות ואיסלאם. המרכז נמצא בצד המזרחי של העיירה על גדות האגם.

*פטרוגליפים

מעט צפונה מצ'ולפון אתא, למרגלות ההרים ובאפיק נהר קדום ומלא בולדרים נמצא אתר הפטרוגליפים - ציורי הסלע המרשימים. האתר כולל לא רק ציורי סלע אלא גם מעגלי אבנים פולחניים, בלבלים, קברי טומולי ומזבחות.
הציורים המרשימים נמצאים קרוב יחסית לכביש לגדר ולביתן הכרטיסים שבו יש מדריכה דוברת רוסית. ציורי סלע של יעלים עם עגולים בבטנם כשמשני צדדיהם נמרי שלג, זאבים וציידים הקטנים מהם בהרבה.
ייתכן שהציור הוא ציור טוטמי - היעל היתה חית הציד המועדפת של הנוודים (סק? קבוצה טורקית שישבה במרחב ואולי קבוצות קדומות ולא ידועות) כולם צדים את היעלים - גם האדם וגם נמר השלג והזאב שמתחרים איתו על החיה העיקרית שהיא המזון העיקרי ולכן גם כדרך הנוודים המיידים - זכאית ליחס מיוחד. הצייד הוא להשביע רעב והפולחן הוא בקשת סליחה מנשמת החיה ומהטבע. יש בשטח עוד כמה ציורים ברמה גבוהה ובינהם ציוד של אייל עם קרניים ועוד ציוד נפלא של צייד - גבוה וגדול, המחזיק בידו מעין פלצור לציד. הציורים האחרים נחותים ברמתם ומציינים כניראה תקופה מאוחרת יותר- גם מכיוון שבחד מהציורים ניתן לראות רוכבים על סוסים וגמלים ואלו - ככל הידוע לנו, לא בויתו לפני המאה ה-12 לפני הספירה.
דווקא הציורים הטובים יותר שהם אומנות גבוהה, הם כניראה קדומים יותר לפחות באלף שנה ויותר ושייכים כניראה למה שנקרא בתיארוך הארכיאולוגי - תקופת הברונזה הקדומה (אלף חמישי קודם זמנינו)

קראקול
העיר המרכזית של הימה היא קראקול שנמצאת בקצה הדרום מזרחי שלה כ-420 קילומטרים (6-7 שעות נסיעה) מבישקק. זו עיר נעימה מאוד - השלישית בגודלה בקירגיזיה עם כ-200 אלף תושבים שלפחות שליש מהם רוסים. זו עיר חדשה שנוסדה כבסיס הרוסי של האימפריה הצארית על ידי משפחות קוזאקים במאה ה-19 ונקראה פארז'וואלסקי, על שם אחד מחשובי החוקרים והנוסעים הרוסיים של המאה ה-19 שלכותו נזקף זיהויו של האב הקדמון של הסוס המרכז אסיאני - מאובן חי שהיום ניתן למצוא ממנו רק בגני חיות.
העיר משמשת כבסיס יציאה נוח אל מסלולים בהרים שהמיימיים ושתיים מהאטרקציות שלה הן מסגד סיני וכנסיית עץ יפייפיה מהמאה ה-19.

ההרים השמימיים
ההרים השמימייים הם הרכס שתוחם את קירגיזיה מדרום וממזרח ומתחבר בדרומו לפאמיר. חלקים שלו מפוארים ושווים להליכה נמצאים לכל אורך הרכס. מקראקול יש מסלול הליכה שמתחיל ליד ג'טי אוגוז (שבעת הפרים) - אזור של גבעת וולקניות אדומות ומפוארות במרחק של כשעה נסיעה לכיוון מערב על כביש טוב לכל רכב.
המסלול אורך כשבוע ולא עובר גובה של למעלה משלושה וקצת קילומרים באחו אלפיני גבוה שבו יש יורטות, נהרות, רכסי הרים ויורד לאזור מיוער ליד אלטין אראשאן שבה יש מחנה של חוטבי עצים ומעיינות חמים שלצידם אכסניות בסיסיות זולות שמספקות לינה מים חמים ואוכל. כיף גדול. מאלטין ארשאן יורדת דרך של כ-20 קילומטרים (עבירה לרכב שטח גבוה) עד לקראקול.

בורנה Burana
בורנה היא אחד האתרים המרשימים והחידתיים של קירגיזה. היא נמצאת כ-80 קילומטרים דרומית מזרחית מבישקק על הכביש לימת איסיקול ומתפצל דרומה ליד טוקמוק (מקומו של הבסיס האמריקני החדש), בפיתחו של עמק שמשין.
המקום נחפר בשנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי ארכיאולוגים רוסים שהותירו במקום מוזיאון קטן עם תצוגה נאה.
במקום נמצא היום צריח מינראט משוחזר, 3 בסיסים של ממינארטים חרבים, מוזיאון קטן, תל ושדה של מציבות אבן ופסלים דמויי אדם (בלבלים) שכמוהם ניתן למצוא במונגוליה קזאחסטאן וקירגיזיה.
ככל היודע לי, זהו השדה המערבי מסוגו.
בורנה שימשה כבירת הקראחאנידים (ראה אוזגנד) בין המאות ה-10 וה-13 עד שנחרבה על ידי המונגולים, אם כי לפי שדה הקבורה – העוצמה שמצפון לעיר, המתייחס אל ההרים שמדרום לה – המונגולים המשיכו ביישוב בה.

נארין
הכביש היפה לאורך נהר הצ'ו לימת איסיקול מתפצל דרומה ומערבה מעט לפני הימה ומוליך מהצומת לאחר כשעתיים נסיעה לנארין, העיירה המררכזית היושבת על גדתו של נהר בעל אותו שם. יש בעיירה אכסנייה נעימה שבה 13 חדרים זוגיים ומשולשים ועוד כמה יורטות בחצר שמכילות 3 מיטות לאוהל. השירותים והמקלחות משותפים.
הדרך מנארין אל מעבר הגבול בטורגארט נמשכת כ-6 שעות.

עמק הנארין
לאורכו עולה הכביש מבישקק לטורגארט. חלקו נאה מאוד ויש בו כפרים קירגיזים כשהדבר המרשים בהם הוא שדות הקבורה – שניראים כמו מחנות אוהלים או כפרי מתים בין הכפרים של החיים.

טאש רבאט
מבצר האבן הוא חאן שגילו כ-600 שנים אם כי אין מידע מדוייק. החאן המבוצר שבנוי מבטנה של גבעה אל העמק , מכיל בתוכו מספר חדרי אפסון, חדרי לינה וחלל מרכזי. מחלקו המערבי יש מנהרה קטנה שהמקומיים טוענים שהיא מוליכה לאורך 7 קילומטרים וחוצה את הרכס. המקום משמש גם כאתר עליה לרגל בעיקר לנשים קירגיזיות שטוענות לעוצמה מיסטית של המקום ובמרכז החדר המרכזי אפשר לראות מוקד קטן שסביבו הן יושבות כשהן מגיעות למקום.
המבנה יפה וייחודי.
מסדרון הכניסה אליו מדגים יפה את היות המבנה מתוכנן על ידי מישהו שהגיע מהחלקים המערביים של אסיה שכן הוא ניראה לגמרי צלבני  עם כיפת הקשת הגוטית המאורכת שמובילה אל הכיפה הפנימית. מתחת לתוף הכיפה ניתן לראות טיח שבו נישות סלג'וקיות. שער הכניסה והמגדלים ניראים כהשפעה מרכז אסיאנית ומזכירים את חזית המצודה בבוכרה וכן את ארמון היסאר שבקרבת דושנבה שבטאג'יקיסאטן.
לפיכך - בארכיטקטורה שלו משולבים אלמנטים צלבנים, ערבים, פרסיים והודים והוא ניראה כיצירה משולבת של מי שהכיר את האריכטקטורה המערב ומרכז אסיאנית.
יכול להיות, על פי הסגנון האדריכלי המשלב של המקום שניבנה על ידי טימור שכן הוא האיש שהכיר את הסגנונות השונים (כובש את דמשק ומגיע לטורקיה מצד אחד ומגיע לתוך סין לצד השני) והוא גם המרכז אסיאני שפלש לסין בראשית המאה ה-15 במסע המלחמה שבסופו מת.
ההגעה  אל טאש רבאט היא מהדרך הראשית שמחברת את נארין עם מעבר טורגארט - כשעתיים נסיעה לפני המעבר מתפצלת דרך עפר טובה לכל רכב שאורכה כ-15 קמ. יש לחזור את הדרך למי שממשיך למעבר הגבול.
אפשר להגיע במסלול רכיבה והליכה נאה מטאש רבאט אל הגבול וישנן אפשרויות טיול וכרכיבה נוספות באזור שהוא ליבם של ההרים השמימיים.
אפשר ללון בשני מחנות יורטות הנמצאים כקילומטר לפני טאש רבאט ואלו גם דואגים לסוסים והדרכה באזור - אם כדרכה של קירגיזיה  - יש לסגור את הדברים הייטב מראש והלתכונן להפתעות.

מעבר טורגארט
זה המעבר האזרחי מקירגיזיה למערב סין והוא פתוח לתנועה אזרחית מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20. אשפר להגיע אליו עם תחבורה מקומית וכן עם מונית – מיניבוס מבישקק. אפשר בנסיעה ישירה להגיע למעבר ב-8 שעות נסיעה. אפשר גם לןלון בדרך בעמק הנארין במחנה יורטות. צריך להגיע למעבר עם ויזה סינית ועקרונית הסינים היו רוצים שיחכה נציג סיני בצד הסיני של הגבול.
בין שני מעברי הגבול – הקירגיזי והסיני, יש שטח מפורז של אף אחד שנמשך על פני 20 קילומטרים. עקרונית אין תנועה באזור – אבל הרוסים (שמפעילים את מעבר הגבול בתור הצבא שמנהל את חבר העמים של מה שהיה ברית המועצות), מוציא משאית שמעבירה את הנוסעים לצד שני.
כדאי שיחכה רכב סיני בצד השני למרות שאפשר למצוא מקום על משאיות סיניות שמחכות בגבול.
מעבר הגבול הרישמי נמצא כ-3 שעות במורד הכביש שלאורכו אפשר לראות נוודים קירגיזים וגמלים דו דבשתיים.



הדרך בין אוש לבישקק
דרך יפה וארוכה, כ-650 קמ'. אפשר לנסוע אותה ביומיים ולישון לפני מעברי ההרים הגבוהים באוזגן - אזור של גידול דבורים ואצירת דבש. מתוק, הררי ושוצף.
בחלק השני כמה מעברי הרים שהשני מביניהם בגובה של למעלה משלושה וחצי קילומטרים הוא מעבר טאלאס  שבו מתנוסס פסל גדול של  מנאס -הגיבור הקירגיזי המיתולוגי שעליו, על בנו ונכדו נכתב אחד האפוסים הארוכים בעולם (הקירגיזים טוענים כי זה האפוס הארוך מכולם -חצי מליון שורות).
אלא שלמעבר טאלאס חשיבות גדולה מכיוון שב-751 נפגשו פה הצבאות הסיניים של הטאנג והצבאות הערביים נושאי דגל האיסלאם - הסינים רצו בשליטה במרכז אסיה והערבים רצו לחדור לסין. הקרב נמשך כמעט כל היום. הערבים הגיעו על דרכי המשי מכיוון אוש, והסינים מדרך המשי שעלתה מכיוון קשגר. מעבר טלאס היה הדלת לשני היכוונים. לקראת סוף היום ערקו שני שבטים טורקיים שהיו בצד הסיני והכריעו את הכף לטובת הערבים. כך נפתחה הדרך לאיסלאם למערב סין ולאיסלום השבטים הטורקיים. השבטים הטורקיים לא נשארו חייבים ובהמלך של כאלף שנים הצליו להגיע עד לוינה במערב, לכבוש את הערבים שהביאו את האיסלאם ולהפוך את מרכז אסיה לנחלה טורקית.

אוזגנד
אוזגנד נמצאת צפון מערבה מאוש בעמק עשיר במפגש נהרות, בקציה המזרחי של בקעת פרגנה ומשקיפה על מורדות ערי השמיים.
האתר הבולט באוזגנד הוא המואזוליאום של סאנג'ר, החאן הקארחנידי שגורש מהחלקים המערביים יותר של מרכז אסיה ומיקם את בירתו החדשה ואת המואוזילאום המשפחתי בקצה בקעת פרגנה.
המואוזילואם יפה מאוד ומזכיר מאוד את הקבר הסמנידי בבוכרה בארכיטקטורת החומר שבה הלבנים משמשות כאלמנט בונה ואיתורי.
ממערב למסגד מינארט עליו ניתן לטפס ולהשקיף על הסביבה. יפה מאוד.
המכלול כולל מינארט גבוה ונאה הניצב בנפרד ובמרחק של כמאה מטרים מערבית למבנה המאוזוליאום המרובע.

קשה להגזים בחשיבות המבנה המרובע הנמצא בחלקה המזרחי של העיר ומביט על נוף גדול אחד מיובלי הסיר דריה.

המבנה עצמו הוא הרכבה של שלושה מאוזוליאומים שכולם בנויים חומר ועיקרם השפעות ערביות ופרסיות. כל העיטורים הם עיטורי חומר ובנויים מרגיסטרים – שבהם מתחלפים עיטורי פרחים, בעיטורים גיאומטריים וערבסקות – פסוקים מהקוראן בערבית.

המבנה המערבי (שמאלי, למביט מהחזית) מעוטר בעיטורים לבנבנים מפותחים יותר.

המבנים חסרי כיפות ואלו נמצאים בתוכם – הפנים חסר משמעות.

חשבות המבנה נובעת קודם כל מהתקופה – הקראחנים – שבטים טורקים שנדחקו מהצד המזרחי של הרי השמים ומנאות מהדבר של הטאקלאמקאן, חצו את ההרים מערבה סביב סוף מאה ה-10 טיצרו לעצמם ממלכה שהקיפה את רוב החלק המרכזי צפוני של מרכז אסיה כמעט עד לימת אראל.

באותה תקופה ממש שולטת השושלת הסאמנידית – שושלת פרסית מרכז אסיאתית במוצאה על השטחים שמפרס ואד חורז (אורגנג'-חיווא) בצפון ולכיוון סמרקאנד ובקעת פרגנה במזרח.

גבול הממלכות נפגש פחות או יותר בבקעת פרגנה.

מה שאומר ששתי הקבוצות המרכזיות של מרכז אסיה – הפרסים הטאג'יקים והטורקים נפגשים בשתי ממלכות גדולות שיהפכו למרכיביה של מרכז אסיה.

יש לזכור כי קבוצה טורקית אחרת – הסלג'וקים, מייסדים לעצמם ממלכה ממערב לסאמנידים במרב (באיראם עלי – טורקמניסטאן המודרנית) ונעים משם מערבה באותה תקופה לכיוון חלקיה המזרחיים של האימפריה הביזאנטית – טורקיה המודרנית של היום)

כל הממלכות יהרסו על ידי הפלישה המונגולית של ג'ינגס חאן בשליש הראשון של המאה ה-13.

חשיבות המבנה היא בכך שזהו אחד המבנים הקדומים והנאים שהטורקים בונים במרכז אסיה ומקדים את רוב מבניה של בוכרה בה רק הקבר של איסמעיל סמאני במערב העיר עתיק ממנו.

המבנים מכילים בתוכם גם את הידע הארכיטקטוני הפרסי – ערבי ומראים בכך שהקרא חאנים הביאו את האדריכלים ממרכז אסיה הפרסית – ערבית.

משום המלחמה וההרים הגבוהים שהפרידו ביניהם לבין האויגורים _שלא לדבר על הסינים של אותה תקופה שהו במרחק של למעלה מ-2000 קמ' מזרחה מהם), שואבים הקראחנים את הידע וההשפעות מהבנק המערבי. הם גם מאמצים את האיסלאם, מה שאינו נכון לגבי האויגורים שממזרח להם מעבר להרי השמים שבאותה תקופה הם בודהיסטים, זר אוסטרים ומניכאים ויעברו את תהליך האיסלמיזציה רק סביב המאות ה-16 וה-17.

ולפיכך יש לראות במבנים היפים האלו את המפגש העיקרי הראשון והתנועה הנאה ל השבטים הטורקים למרכז אסיה שהיתה אזור פרסי במוצאו מזה כמעט 1600 שנים, ומנגד את היוולדותה של אחת הממלכות הפרסיות – טאג'יקיות מרכז אסיאניות הפוריות והמרשימות של אותה תקופה – הסאמנידים שאישים בולטים בהם היו רודוקי המשורר, אבן סינא הרופא והפילוסוף ואל-ג'ברי המתמטיקאי ואל ח'יאם המשורר המתמטיקאי.


כביש אוש – בישקק 636 קמ'. יומיים

צ'י'צקנט

כ-460 קמ' צפונית לאוש, על הכביש הראשי שנוסע דרך אוזגנד, ג'אללאבאד בקעת וסכרי הנארין, בתוך קניון  עם נהר שוצף ויפה מאוד, נמצא העמק של צ'י'צקנט – אחד מהמקומות הנעימים שיש.

בתקופת הקיצ עומדים הכוורנים ומוכרים דבש לכל אורך הדרך

ביערות אפשר למצוא את אוספי פירות היער ובמעלה הוואדי – לכיוון מעברי ההרים הגבוהים מקימים הרועים את יורטות הקיצ והעמק הומה ביורטות, פרות כבשים וסוסים.

לכד כל יורטה חובצים גבינות, מפרידים בין חמאה לשמנת ונהנים מהקיץ.

אוש
בקצה עמק פרגנה נמצאת העיר המזרחית של העמק, המקפצה הגדולה אל ההרים השמיימיים והדרך שמובילה לסארי טאש (220 קמ,) לאירקיש טאם (כ-50 קמ' מסרי טאש) שבו נמצא מעבר הגבול עם סין ולקשגר.
זו עיר לא גדולה שלה אוכלוסיה של כ-230,000. האוכלוסייה מורכבת מקירגיזים ואוזבקים במספרים שווים וכן עוד מספר לא גדול של טאגי'קים וטטארים.
בעיר היתה אוכלוסיה יהודית.
ב-2010 התנפלו הקירגיזים על האוזבקים בפרץ של מהומות שקרה בעיקבות מהפירה שהחליפה את השילטון בבישקק. מאות אנשים נהרגו במהומות שפרצו על רקע של תיסכול קירגיזי רב שנים מהצלחתם הכלכלית של האוזבקים שנחשבים לאנשי המסחר הטובים והחרוצים של העמק. אלפים נפצעו, רכוש נשרף ונהרס ו-100,000 אוזבקים חצו את הגבול לאוזבקיסטאן שנמצאת כ-5 קילומטרים מאוש.
הממשל האוזבקי סירב לקבל אותם בטענה שהם אזרחים קירגיזים והמהומות הן עניין קירגיזי פנימי ולא מאורע של מלחמה או סיכסוך בין מדינות שמצדיק את קבלת הפליטים.
הפליטים האוזבקים חזרו לאו שוב-2011 נראתה העיר כמעט נורמאלית חוץ ממתח ובניינים שרופים שמזכירים את אירועי 2011
מלון ברק אתא – barak-ata@mail-ru  טל: 03222-55532, 0772-294941
מלון קטן ונעים החלק הדרומי של אוש, מרחק של כ-20 דקות הליכה מהמהרכז אבל בקרבה לכמה מסעדות על הכביש הראשי. נמצא באזור של שגרירויות. חדרים קטנים ונחמדים, חצר מתוקה, אין מיזוג אוויר טלפון או אינטרנט אבל חביב על קבוצות הלכנים ונוסעים.
אפשר לאכול במקום ארוחות בוקר וערב.

אוש היתה העיר הראשונה אליה הגיעו השיירות מקשגר בדרכן אל עמק פרגנה ואל קוקאנד, טשקנט, סמרקאנד ובוכרה. שבועים או שלושה שבועות לחצות את הפמיר. בתים נמוכים מצידי הכביש, נהר החוצה בין שתי צלעות הגבעות עליהן בנויים הבתים. הר המתנשא במרכז העיר ועליו צומח יער ירוק. ובמרחק, מעבר לאד העננים, ההרים המתגבהים של הפמיר. גג העולם. מפרידים בין ברית המועצות, אפגניסטאן וסין

אתרים:
הר סולימאן
הר סולימאן הוא גבעה שמתרוממת מעל אוש. אפשר להגיע במכונית עד לשני השערים התחתונים משני ידי ההר. שני הצדדים טובים לעליה ולירידה באותה מידה. בצד הצפוני יש שער מוסלמי בתחתיתו של שביל בטון שמפס אל ההר. מתחת, בתוך סבך המבנים אפשר לאות מסגד חומר.
הטיפוס להר לא נמשך יותר מ-20 דקות בקצב סביר ועל ההר יש קבר לבנים קטן. שהוא: מואזולאון חדרתי א-שוב אבן בלקיאח סולימן.
נשים וגברים באים לפה להתרפא.
המואוזלאון נמצא המזרחי של ההר, מביט אל ההרים הרחוקים. לכיוון סין קשגר שמעבר להם. עץ צומח כניסה. לפי האגדה סולימן הערבי הגיע לפה רכוב על שטיח מעופף, הוא עצר על ההר וראה שהכל ישימון. אבל מכאן, מההר, הוא ראה שבפמיר יש מים ואז הוא התפלל והמים הגיעו לכאן. מאז נקרא ההר הר סולימן. לאחר מכן הוא חזר על שטיחו המעופף ונקבר באחד ההרים, אף אחד לא יודע היכן. לפני כמה שנים באו ארכיאולוגים האתאיסטים לחפור כאן. הם חפרו והוציאו את העצמות, וכל לילה, העצמות חוזרות למקומן. איש קדוש.
ומאז אנשים באים להתרפא באבן סולימן, אללה נותן לעקרות פרי בטן. שיכורים באים הנה אחרי שתיה רבה, אם הם מניחים את הראש על הסלע-השיכרות נפוגה .
מתחת למוזולאום יש מקום מיוחד בסלעים ליד, לברך, לרגל ולכאבי גב. אם שוכבים במגלשה מסויימת על הסלעים החלקים, איפה שסולימן שכב והסלע קיבל את צורת הגב שלו - הכאבים עוברים

האגדה הקדומה של הר סולימאן:
שואן דזנג, נסיך עולי הרגל, הבודהיסט הסיני שנסע דרך מרכז אסיה למרכזי הלמידה של המאהיאנה, המרכבה הגדולה, במאה ה-7, חזר דרך אוש. מלווה במשמר הכבוד של שני מלכים, הרשה ההודי וקומרה מלך אסאם, כשעל גבות הפילים צלמי בודהא וכתבים. כשהגיעו לממלכת אוש, על פסגה קרחת ובודדה לא הרחק מהבירה, הם מצאו סטופה בודהיסטית. לפי האגדה המקומית, כמה מאות שנים לפני כן, הרעידה סופה אדירה את ההר וגילתה מסתגף ענק מימדים ששערו הארוך כיסה את פניו וכתפיו והוא יושב על ההר, עיניו עצומות שנים לאין מספר. החדשות התפשטו במהירות ואנשים החלו להביא מתנות מכל רחבי הארץ. במהרה נערם תל גדול והמלך נועץ באחד הנזירים לדעת מיהו המסתגף. הוא קדוש שהגיע למצב של מעבר לחידלון ולכן גדל שערו לאורך כזה. אמר הנזיר. האם יש דרך להוציא אותו מהטראנס? שאל המלך. צריך לרסס את עורו בחלב, מכיוון שאם מעירים אדם הנמצא בטראנס בבת אחת, נשמתו החיה על בשמי השמים ממריאה וגופו מתפורר באחת. צריך חלב שיחלחל לתאים היבשים להחיות את הגוף. שפכו חלב אמר המלך והשמיעו את הגונג. הסגפן בן האלף פקח את עיניו. איזה מין אנשים אתם לובשים את בגדי הקודש? נזירים. ואיפה אדוני ומורי בודהא קסיפה? נכנס בשערי הנירוונה לפני זמן רב, ענו הנזירים ברוך. האם השיג בודהא סקיאמוני את האיזון המוחלט של ההארה המושלמת? כן. גם הוא הגיע לפני זמן רב למנוחה שבאין. כששמע הקדוש את המילים האלו, הוא עצם את עיניו, הרים את ידו לשיער, הסיט אותו מפניו, ועלה ישר לשמים, גופו מעוכל בלהבות שמימיות. האפר שנשר מעצמותיו נאסף על ידי המלך ונתיניו, נקבר באותו המקום שעליו נבנתה הסטופה גדולה.

שביל יורד מההר לדרום מזרחה.

שוק.
השוק נמצא על גדת הנהר, במקום הנמוך של העיר. אנשים משחקים שאח בצ'איחנה ועשן עולה מדוכני הקבאב. קירגיזים לוגמים מרק עם נקנקיות בשר סוסים. לחם טורקמני עגול וחם, מנוקב חום בהיר נערם על עגלות ליד הפירות והירקות הבהירים. מעבר להם נערמו אבטיחים ומלונים. קירגיזים חבושים בכובעים קירגיזים-טירולים מעשנים סיגריות בקריסת רגלים. שוק נחמד.

מלונות:
מלון אוש אינטוריסט –זהו אחד המלונות הגרועים בעולם שאירח בין כתליו את סיר אדמונד הילארי כובש האוורסט ואותי במסעי ב-1991 על דרך המשי. מוטב להימנע.
מים חמים במלון אינטוריסט באוש הם מצרך חצי נדיר אבל לעומת זאת יש בירות סיניות. הגבול כאן פתוח ומשאיות עוברות ומביאות סחורה במלון יש מסעדה ותזמורת שמנגנת מוסיקה לריקודים. אנשים צעירים עם כתרי זהב רקדו בנים עם בנים ונשים עם נשים ברחבה.


סארי טאש
אחד הכפרים השווים ביותר שיש. הדרך אליו מאוש נמשכת 7-8 שעות בכביש יפה להלל עם תצפיות נאות.
המראה מסארי טאש אל כל הפמיר וההרים השמימיים הוא אחד המראות הנפלאים שיש של רכס הימלאי באזשהו מקום. שווה עד מאד.
אפשר ללון במקום ביורטות (אוהלי לבד) או בבתי אנשים. שווה לצאת לטיולים מהמקום, להשתמש בו כבסיס יציאה להרים השמייים, לפמיר ולערבה הסמוכה אליו. אחד המקומות הטובים שיש במרכז אסיה למי שרוצה נוודות, הרים גדולים ומקום רחוק באמת.
מסארי טאש ממשיכה דרך רכב קשה ועבירה רק לרכב שטח עד למחנה הבסיס הראשון לטיפוס לפיק לנינה - 4.5 שעות. משם אפשר לצאת למסלול רגלי של שבוע עד שבועיים בין הבסיסים ובחזרה. יפה מאוד. ולא חם.
אירקיש טאם
לעומת סארי טאש, אירקיש טאם הוא מקום שיש בו את כל החסרונות של עיירת גבול. דרך לא סלולה וקשה בת כ-8 שעות מובילה לאירקיש טאם מסארי טאש. הדרך יפה ושווה. המעבר עצמו יש בו המולה של מעבר מסחרי, מבריחי, גנבי בין קירגיזיה לסין.
הסינים סוללים בימים אלו -(סוף 2007) את הכביש וארבעים הקילומטרים המזרחיים של הכביש בצד הקירגיזי קיימים. יש סיכוי שעד 2009 יושלם כל הכביש עד סארי טאש מה שיהפוך את הנסיעה לפשוטה מאוד.
לאורך הדרך שמטפסת על שלוחות יפות להפליא אפשר לראות לא מעט מרמיטות.
בין הגבול הקירגיזי למעבר הגבול הסיני יש כקילומטר (עליה) של שטח מפורז והשיטה היא ששומרי הגבול הקירגיזים מעמיסים 2-3 מטיילים על המשאיות הסיניות שמסיעות ללא תשלום את המטיילים על פני שטח ההפקר עד למעבר הגבול הסיני. אין אפשרות (לפחות לא היתה ב-2004) לחצות את המעבר מבלי שיחכה סוכן מהצד הסיני של הגבול, אם כי אפשר לנסות.
השוטרים במעבר הסיני קשוחים מאוד ואם המעבר סגור – יהיה הנוסע תקוע בשטח ההפקר שבין הישות המרכז אסיאנית לסין.
אחד המעברים היפים באסיה.
מהמעבר לקאשגר 4-5 שעות נסיעה בכביש יפה.


הוספת תגובה


Security code
רענן