ירושלים

מדריכים - ישראל

ירושלים היא חוצלארץ. על שפת המדבר. כל מה שהיא מדינת ישראל. התערובת. הטעם. הסיכסוך והיופי. טיול קטן ושווה
מסלול הליכה בירושלים מהר הזיתים לשער יפו.

1. נקודת התחלה: תצפית הר הזיתים מהולילנד. אשפר להגיע לשם ברכב דרך ואדי ג'וז ועליה תלולה לא-טור ובצומת בשיא הגבה לפנות דרומה - ימינה. או לבוא דרך האוניברסיטה העברית בהר הצופים ולעצור לפני כן לתצפית על מדבר יהודה מצפון לאוגוסטה ויקטוריה ואז לנסוע על פני אוגוסטה ויקטוריה דרומה דרך א-טור לנקודת התצפית שמתחת להולילנד.
2. ירידה רגלית בכביש המפותל לגת שמנים - מקום הארוחה האחרונה של ישו
3. עליה דרך יד אבשלום לשער האריות
4. הויה דלורוזה, התחנות הראשונות
5. שכונת הצוענים בבאב אל חוטה
6. ההוספיס האוסטרי בפינת רחוב הגיא (אל וואד) וויה דלורוזה- תצפית מגג ההוספיס , קפה ושטרודל בגינה
7. עליה בויה דלורוזה דרך תחנות של שמעון מקירני וורוניקה והגעה לרחוב השוק המרכזי (שוק הצבעים)
8. ימינה- צפונה כמה עשרות מטרים מצד שמאל מקום הכנפה והמתוקים של ג'עפר. חצי מנה כנפה וכוס מים.
9. חזרה על רחוב השוק עד למדרגות העולות לכיוון הפטריארכיה האורטודוקסית (חנות עם האינטרנט המהיר ביותר במזרח התיכון מסמנת את הדרך) והליכה עד לכפר האתיופי שעל גג כנסיית הקבר.
10. ירידה אל כנסיית הקבר דרך הכנסייה אתיופית
11. כנסיית הקבר.  אבן מהשחה, הרוטונדה, האדיקולה, הגולגולתא, אבן אדם הראשון. הכנסייה הארמנית.
12. יציאה דרך השער הראשי, שמאלה לכיכר המוריסטאן וחומוס במסעדה הקטנה מול המיזרקה בסימטה שעולה מערבה.
13. חזרה לרחוב השוק וירידה לרחוב  השלשלת וימינה- דרומה לאורך הקארדו לרובע היהודי
14. כיכר בתי הכנסת וירידה לכותל הערבי.
פתק בכותל.

טיול בירושלים

מוגש כאן טיול מפורט בעיר התיקה שראשיתו בהר הזיתים וסופו בשער יפו-מתחם ממילא.

הסיור המוצע כאן יכול להימשך יום גדוש של 10 שעות הליכה שווה מאוד.

ולהבדיל מחלקים אחרים בירושלים – דווקא העיר העתיקה שומרת על יופיה ועל העניין שבה.

אומנם הרובע היהודי שבלוני וסובל מפגעי היוהרה של סוף שנות השישים והשבעים של המאה ה-20, והביקור במנהרת הכותל הוא מסע לארצם של הלאומנים – אבל חוץ מזה העיר היא העיר הכי שווה ומרתקת בעולם ויודעת פריחה ורוגע של ממש בשנה האחרונה עם כמויות תיירים שמחיות אותה.

תיהנו.

 

1. תצפית הר הזיתים מתחת למלון שבע הקשתות (אינטרקונטיננטל)

זו התצפית  המזרחית היפה שנמצאת בין בית המלון לבית הקברות היהודי שבו קבורים רבים וטובים מאז שהתגבשה מסורת בת אלף על כך שהמשיח יכנס דרך שער הרחמים – השער המזרחי החסום של העיר העתיקה. כאן קבורים אלו שרוצים להיות ביציע ולראות ראשונים את המשיח כשיתעוררו באחרית הימים.

מההר – המרכזי בין שלושת ההרים שחוגרים את ירושלים ממזרח (הר הצופים – הצפוני שעליו האוניברסיטה העברית, בית החולים הדסה ובית החולים אוגוסטה ויקטוריה, הזיתים- המרכזי  שעליו נמצאת א-טור, בית המלון ובתי הקברות, המשחה – משחית הדרומי שעליו בנויה אל עזריה) ושומרים אותה מהמדבר, רואים די הרבה.

מתחת נמצא נחל קדרון וכיפות הבצל המוזהבות של הכנסיה הרוסית (מריה מגדלנה) בולטות, מעבר לנחל חומת העיר העתיקה ושער הרחמים. בצפון אפשר לראות מצפון לחומה ומחוצה לה את המגדל הלבן והמתומן של מוזיאון רוקפלר מערבה ממנו  את בניין  בית החולים האיטלקי עם מגדליו דמויי המצודה שבו משרד החינוך (נבנה על ידי אנטוניו גוצי ב-1912 עם השפעות גוטיות).

על הר המוריה – הר הבית אפשר לראות את הכיפה הזהובה של כיפת הסלע שמגינה על אבן השתייה ושמאלה, דרומה ממנה את מסגד הקצה – "אל אקצה" עם כיפת העופרת שלו.

במרכז ההר ומערבה ממנו נשקפות כיפות כנסיית הקבר ומגדל המוריסטאן שמשמאלה. עוד שמאלה אפשר לראות את הכיפה החדשה של בית הכנסת החורבה שמתנשא מעל הרובע היהודי.

 

2. מהתצפית פונים צפונה על הכביש ואחרי 100 מ' יש כביש שיורד בתלילות מערבה ועובר על פתח בתי הקברות היהודים.

3. ממנו יש כניסה שמאלה לכנסיית מריה מגדלנה.

כיפות הבצל הזהובות של הכנסייה הרוסית נולדו בדמיון הממלוכי לפני כ-800 שנה, נילקחו עם טימור לאנג מדמשק לאחר שכבש והרס אותה ב-1404 והגיעו לקרמלין עם ההשתלטות הרוסית על מרכז אסיה ובדימיונו של האדריכל האיטלקי שבנה את כנסיית הקרמלין. משם השלימו הכיפות סיבוב של 800 שנה וכמה אלפי קילומטרים ועוצבו בסוף המאה ה-19 על מגדלי הכנסיה הרוסית.

4. עוד הלאה, בצד שמאל של הדרך נמצאת הכניסה לכנסיית גת שמנים האיטלקית-קתולית. חזית הכנסייה הצפונית נראית אקלקטית ויש בה אריות וארכיטקטורה מכיוונים שונים

החלק האיטלקי- ניאו-קלאסי הוא החזית המזרחית שעליה פסיפס יפה של סיפורים נוצרים.

כאן לפי המסורת היתה הסעודה האחרונה ופה ברך ישו את יהודה איש קריות שמסר אותו לשילטונות.

זה המקום בו מתחילים עולי הרגל את מסלולו של ישו לאורך ויה דלורוזה על 14 תחנותיה עד לכנסיית הקבר.

5. מימין (כמה מטרים צפונה) ומעבר לכביש הצר שיורד מההר, נמצאת רחבת הכניסה למערה בה נקברה (וממנה נאספה לשמים על ידי בנה) מרים. זהו אחד מהמקומות השווים והמסתוריים של ירושלים – כנסיה שיורדים אליה בעשרות מדרגות רחבות, לאולם דמוי צלב שבו בצידו הימני, נמצאת האדיקולה (מבנה שומר קבר) שבו סרקופג אבן לבן לא גמור ושממנו נלקחה גופתה של גבירתנו האם על ידי הבן.

מקום שווה להפליא.

6. ממערב לכביש בתוך העמק נמצאת יד אבשלום. זו מסורת אם כי הקבר כנראה מאוחר בכמעט 1000 שנה והוא שיך למאה הראשונה לפני או אחרי הספירה הנוצרית.

7. עולים עם הכביש ופונים שמאלה, מערבה לשער האריות עליו נמצאים עיטורי אריות (השער נבנה כחלק משיפוץ חומת העיר העתיקה על ידי מימאר סינאן עבור סולימן המפואר במאה ה-16 והאריות שכנראה עיטרו מבנה שנבנה על ידי הסולטן הממלוכי באיברס במאה ה- 13, משמשים כאן שימוש משני)

דרך השער נכנסה חטיבת צנחני המילואים בפיקוד מוטה גור כשכבשה את העיר העתיקה ב-6.6.1967

8. מיד אחרי שער האריות מצד ימין (צפון) נמצא באב חוטה שממשיך לבורג' לאקלק (מגדל החסידות) ושם נמצאת שכונת הצוענים של ירושלים.

9. כאן, על ויה דולורוזה נמצאים אחד מול השני – מדרום בית הספר עומריה ששם על פי המסורת שפט פונטיוס פילאטוס את ישו ומהצד הצפוני (מימין לבאים משער האריות) התחנה השנייה במסעו של ישוע –

10.  קפלת ההלקאה וכפיית הצלב

ויקיפדיה : תחנה זו מבוססת על הבשורה על פי יוחנן י"ט:

 

אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּ וַיְיַסְּרֵהוּ בַּשּׁוֹטִים, וַיְשָׂרֲגוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא עֲטֶרֶת קֹצִים וַיָּשִׁימוּ עַל רֹאשׁוֹ וַיַּעֲטֻהוּ לְבוּשׁ אַרְגָּמָן. וַיֹּאמְרוּ: 'שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶך הַיְּהוּדִים', וַיַּכֻּהוּ עַל הַלֶּחִי... וַיֹּאמֶר אֶל הַיְּהוּדִים: "הִנֵּה מַלְכְּכֶם", וְהֵם זָעֲקוּ: "צְלֹב אֹתוֹ!"... אָז מְסָרוֹ אֲלֵיהֶם לְהִצָּלֵב וַיִּקְחוּ אֶת יֵשׁוּ וַיּוֹלִיכֻהוּ, וַיִּשָּׂא אֶת צְלָבוֹ וַיֵּצֵא אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא 'מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת' וּבִלְשׁוֹנָם 'גָּלְגָּלְתָּא'

 

– הבשורה על פי יוחנן, פרק י"ט, 17-1

האתר שייך לפרנציסקנים מאז 1838 ונמסר להם על ידי איברהים פחה, השליט המצרי שכבש את ארץ ישראל מידי הטורקים למשך עשור אחד בראשית המאה ה-19. על חומת המתחם כתובת "II Statio" המסמנת את התחנה השנייה בדרך הייסורים. בתוך המתחם שתי כנסיות, מוזיאון ארכאולוגי ובית הספר למקרא של הפרנציסקנים. שתי הכנסיות קיימות לפחות מאז התקופה הצלבנית.

קפלת ההלקאה נמצאת במקום שבו, לפי המסורת הנוצרית, הולקה ישו בידי החיילים הרומאים לאחר שנגזר דינו. על הכנסייה עברו גלגולים רבים מאז שהוקמה: היא שמשה כאורוות סוסים ולאחר מכן כמפעל אריגה.

 

במקום כנסייה קתולית עם ויטראז'ים ובהם , על הקיר הדרומי ציור של פונטיוס פילאטוס נציב יהודה שמושיט את ידיו כדי להגיד שלא הוא שפך את הדם הנקי מכיוון שהוא קרא להמון להחליט מי אשם ואלו הוסתו על ידי הכוהנים תמורת שוחד להגיד שיש לצלוב את ישוע.

11. מחוץ לכניסה ומעל הרחוב נמצאת קשת הנקראת אקה הומו – זהו אדם – הד לאנחת הצער של פילאטוס שהביט אחרי ישוע הנושא את הצלב על גבו והפטיר – זה בנאדם...

12. במקום בו נפגשת דרך הייסורים עם רחוב הגיא, נמצא בפינה הצפון מזרחית ההוספיס האוסטרי. מוסד מכובד שהוקם שם במאה ה-19.

ויקיפדיה: האכסניה נבנתה בין השנים 1857 - 1869 ותוכננה על ידי האדריכל אנטון אנדליכר (Anton     Endlicher).   מטרת האכסניה - לשמש אכסניה לצליינים נוצריים שבאו מאוסטריה והיא הוקמה ביוזמתו של הקונסול של אוסטריה, ונחנכה על ידי הקיסר פרנץ יוזף בעת ביקורו בסוף שנת 1869. ביקורו זה היה חלק מסיורו במזרח התיכון לרגל פתיחת תעלת סואץ. בביקורו זה אף התארח פרנץ יוזף באכסניה והיא שימשה אותו למגוריו בעת שהותו בירושלים. במשך מספר שנים שימשה האכסניה כבית חולים ערבי, ובשנת 1985 שבה לשמש כאכסניה.

שלוש סיבות להיכנס. הראשונה למי שורצה מלון נעים בין חומות העיר העתיקה, השנייה היא בית הקפה והחצר בו אפשר לאכול אפפל שטרודל ולשתות קפה חלש והשלישית שאינה פחותה מהשתיים הראשונות – תצפית נפלאה מגג האכסניה על העיר העתיקה, על הר הבית ומסגדיו.

מהתצפית אפשר להבין את הטופוגרפיה של העיר. את היות הר הבית – הר המוריה, המקום של אבן השתיה (התשתית, עליה נוצר עולם ושם כמעט ונזבח יצחק במסורת של נעשה ונשמע) הרכס הנמוך ובינו ובין העיר העתיקה החדשה שממערב לו נמצא עמק – בו עובר היום רחוב הגיא (אל וואד) שהוא גם התפצלות של הקארדו הנמוך ומחבר בין שער האשפות  שבקצה הדרומי של העיר לשער שכם שבקצה הצפוני של העיר.

 

13. הרחוב בו נימצא ההוספיס הוא רחוב אל וואד – הגיא והוא הרחוב העובר למרגלות הר הבית (הר המוריה) וממנו אפשר לעלות בשערים לביקור בהר הבית – ביקור שווה מאוד.

ניתן לבקר בשטח הר הבית בצורה חופשית וללא תיאום מראש. כדאי להתעדכן לפני העליה אל הר הבית במצב הבטחוני באזור.  יש להגיע בלבוש צנוע.  אין להביא נשק.  אין להביא חפצי קדושה יהודיים אל הר הבית (טלית, מחזור תפילה, שופר וכד').

שעות פתיחה

בקיץ - ימים א'-ה':   07:30-10:30 13:30-14:30

בחורף - ימים א'-ה':  07:30-10:30 12:30-13:30

הכניסה להר חופשית.

 

14. אחרי הקפה בהוספיס האוסטרי הולכים ברחוב הגיא מעט דרומה עד לפינת ויה דולורוזה, עוברים את התחנה בה עזר שמעון מקירניה (לוב) לישוע (תחנה 5) ועולים על פני חנות קרמיקה ארמנית טובה ולא יקרה (מצד שמאל) מתוך הגיא אל עבר שוק העיר העתיקה ובדרך עוברים על פני תחנה 6 שם היטיבה ורוניקה עם ישוע שנגעה בגבו המיוסר הפסיקה שתיתת דם ממנה סבלה 12 שנים.

ממשיכים לעלות בויה דלרוזה למקום שהוא אחד האתרים החשובים של העיר העתיקה אם כי חשיבותו לאו דווקא נוצרית, זו ***מסעדת החומוס של לינה – אחת הטובות מסוגה בארץ. הפסקה. מסבחה, חומוס עם צנובר, חומוס פול וכוס מיץ תפוזים סחוט טרי.

בשישי ושבת יש לצפות להמתנה בתור של עד חצי שעה מחוץ למסעדונת על שתי קומותיה.

קרוב יותר למפגש עם רחוב הגיא יש מקום נוסף שתושבי הרובע (הנוצרי) אוהבים. סימן שהוא לא רע.

15. יורדים חזרה מזרחה לרחוב בית הבד (שוק אל זית) שהוא רחוב השוק המרכזי (צפון דרום – ציר הקארדו של העיר הביזנטית)

***השוק הוא אחד מהשוקים הטובים בעולם ומשתרע בעיקר  על רחוב בית בד אם כי יש המתחילים אותו משער יפו ששם הוא יורד ישר מזרחה ברחוב המלך דויד עד שהוא פוגש ברחוב בית הבד. רגע לפני שהוא פוגש את רחוב בית הבד מתפצל ממנו צפונה רחוב שוק הקצבים (שוק אל לחמין) שבו נמצא הקבאב המשובח של העיר העתיקה

16. ***הקבאב של משפחת שהין, שעושה שם קבאב לפחות מ-1937. הכבש נקצץ במקום בסכין, מעורבב בפררוזיליה וצנובר וטעים מאוד בהחלט.

מקומו של השוק מגדיר גם את העיר בימי בית שני – השוק נמצא בערים העתיקות מחוץ לעיר אם כי בערים היווניות והרומאית הוא נימצא בדרך כלל על ציר הקארדו שהפך להיות רחוב השוק. ייתכן שכאן השוק מסמן את קצה העיר בימי בית שני ובתקופה הביזנטית התפשטה העיר והקיפה גם את החלק הזה.

 

מרחוב השוק (אחרי שיורדים בויה דולורוזה מ"לינה") פונים ימינה – דרומה כמה עשרות מטרים ואז פונים שוב ימינה – מערבה לגרם מדרגות רחבות ששילוט מוליך אותו אל הפטריארכיה האורתודוקסית. עולים עם הרחוב שנכנס מתחת לקשת ומגיע אל התחנה התשיעית שבה נפל ישוע בפעם השלישית.

מייד אחרי התחנה (שלידה מונחים צלבי עץ לטובת עולי רגל שיכולים לקחת אותם משם וללכת להתחלה של דרך הייסורים כדי לחזור עם הצלב על גבם – נוהג שיש לו דורש)

17. נכנסים לשער הדרומי (משמאל) השער מוביל לדיר א סולטן – מנזר המלך, שהוא הכפר האתיופי של החלק האתיופי של כנסיית הקבר. מאחרי כיפה עם חלונות דרכם ניתן להציץ למטה למפלס הקדום ביותר של כנסיית הקבר אפשר להציץ לכפר האתיופי – מגורי הנזירים ואחר כך לרדת דרך דלת בחלק הדרום מערבי של המתחם דרך כמה כנסיות אתיפיות יפות ומוזרות אל החצר שנמצאת מול הכניסה הראשית של כנסיית הקבר.

18. מימין נמצאת התחנה העשירית – המקום בו חולקו בגדיו של ישוע.

19. ואז נכנסים פנימה לכנסיית הקבר. כנסייה עצומה, מבוכית, מרשימה ונפלאה שהשליטה בה נחלקת בין היוונים האורתודוקסים , הארמנים והיוונים, וזה בגלל ההיסטוריה של המקום – הארמנים הם העם הראשון שהתנצר ובשל כך יש להם זכויות ורובע בעיר העתיקה.

היוונים האורתודוקסים הם ממשיכיהם של הביזנטים ששלטו בירושלים למעלה משלוש מאות שנים והפרנציסקנים הם הקתולים שהגיעו עם הצלבנים ששלטו בעיר בזמן ממלכת ירושלים הראשונה בין 1099 ו-1087. לשאר העדות – קופטים, סורים, אתיופיים וכד' אין מה להגיד בכנסיה החושבה של העולם הנוצרי.

מבנה הכנסייה היום מבוסס על השיפוץ הצלבני, והוא כולל את חמש התחנות האחרונות מבין 14 תחנות ויה דולורוזה – תחנה 10: הסרת בגדי ישו, תחנה 11: צליבתו, תחנה 12: מותו על הצלב, תחנה 13: אמו הסובלת, תחנה 14: קבורתו (לאחרונה נוספה בקבר תחנה נוספת מספר 15 המשמרת את זיכרון תחייתו של ישו). כמו כן ניתן למצוא בכנסייה אתרים חשובים כמו אבן המשיחה, שעליה טיהרו את גופתו; מערת גילוי הצלב; מקום קבורת אדם הראשון; וקברים חצובים מימי בית שני. הכנסייה כוללת גם מספר רב של קפלות וחדרים שונים, המוחזקים בידי העדות הנוצריות השונות.

מייד מול הדלת נמצאת אבן המישחה – עליה נמשך גופו של ישוע בשמנים לאחר צליבתו.

מימין מטפסות מדרגות לכנסיית הגולגולתא.

המקום קיבל את שמו מכיוון שהגיבעה – שהיתה כנראה אתר מחצבות ופסולת קבלה עם השנים צורת גולגולת. והשימוש בה כמזבלה  מחוץ לחומות העיר ומקום שצלבו בו את הפושעים – חיבר דבר עם דבר.

מתחת לכנסיית הגולגולתא, במפלס אבן המשחה ומימין (ממזרח לה) נמצאת קפלת אדם הראשון- מקום שבו לפי האמונה קבור אדם הראשון. דמו של ישו שנצלב על הגולגולתא נזל על אדם הראשון ובכך מכפר ישוע על חטאו של אדם הראשון (וגם על חטאותינו כולנו) שבגללם גורשנו מגן עדן.

כפר הפרה, אבל הדרך לגן עדן עדיין לא ידועה למרות הדם שנזל לאורך סדק אבן הגולגולתא.

ממערב לאבן המשיחה נמצאת הרוטונדנה -  מעגל עמודים עם כיפה מעליהם ובמרכזו האדיקולה – מבנה שתחתיו נמצא קברו של ישוע (זה כבר עלה השמימה) וקברו של הגנב הטוב. תור ארוך של מאמינים נמצא במקום כדי להציץ, לגעת ולקבל ברכה מקברו של ישוע.

החלק המעניין של הכנסייה, הקדום והנמוך ביותר הוא המתחם הארמני:

  • קפלת הלנה הקדושה - הקפלה נקראת על שמה של הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס. בפי אנשי הכנסייה הארמנית, המחזיקה בשטח זה, הקפלה קרויה על שמו של הקדוש הארמני גרגוריוס המאיר. בעבר הייתה הקפלה ברשות הכנסייה האתיופית, אולם זו מכרה אותה לכנסייה הארמנית בשל מצוקה כספית.‏‏[26]

הכניסה אל הקפלה היא דרך האמבולטוריום שבין "קפלת חלוקת הבגדים" לבין "קפלת הביזוי", דרך טור של 29 מדרגות אבן מהתקופה הצלבנית השייכות אף הן לארמנים. על קירות מעבר זה מצויים צלבים אותם חרטו עולי רגל בתקופת ימי הביניים כעדות לביקורם ולאמונתם הדתית. הקפלה בנויה בצורה ריבועית. בקיר שממול לכניסה קבועים שני אפסיסים. האפסיס הדרומי מוקדש לגנב שהביע חרטה ואילו הצפוני להלנה עצמה. באפסיס זה ישנו מושב אבן עליו ישבה, על פי המסורת, הלנה בעת גילוי הצלב האמיתי. על רצפת הקפלה מצויה רצפת פסיפס, פרי ידיה של האומנית היהודייה, חוה יופה, ובה תיאור של הכנסיות החשובות ביותר של ארמניה שנבנו במאות הרביעית והחמישית וכן של תיבת נוח המצויה, על פי המסורת הארמנית, בהר אררט. הכתובת בפסיפס מתייחסת לשואה הארמנית בידי הטורקים (1915).[27]

על הקיר הימני מצוי ציור קיר גדול המתאר הלנה ואת מציאת הצלב.

הקיר הצפוני של הקפלה שייך לתקופה הביזנטית והיווה כנראה מסד לכנסייה שמעל. על הקירות תמונות המספרות את האירועים הקשורים לאומה הארמנית. על הקיר הצפוני: גרגוריוס המאיר מוצא מתוך הבור אליו נזרק בעקבות הפצת הנצרות בארמניה ובו חי במשך שנים הודות לחסדי הנסיכה שזרקה לו שאריות של אוכל; המלך הארמני תירידאט השלישי המוטבל בנהר על ידי גרגוריוס המאיר בבגדי בישוף, ומאחוריו כל העם הארמני הממתין להטבלתו (האומה הארמנית התנצרה כולה ב-301 עוד לפני צו הסובלנות כלפי הדת הנוצרית שפורסם על ידי הקיסר קונסטנטינוס ב-313); וישו המצווה על בניית הקתדרלה הארמנית באצ'מיאדזין שנבנתה על ידי גרגוריוס המאיר בשנים 301-302.

על הקיר הדרומי החזרת הצלב הקדוש מהפרסים על ידי הרקליוס דרך ארמניה ב-629; התגלות הצלב בארמניה.

  • קפלת ורטן הקדוש - הקפלה קרויה על שמו של הקדוש הארמני ורטן (St. Vartan), והיא מצויה בחזקת הכנסייה הארמנית. הכניסה אל הקפלה הקטנה היא דרך דלת ב"קפלת הלנה הקדושה". הקפלה נוצרה כתוצאה מחפירה ארכאולוגית שנערכה בין השנים 1970-1971 ובה נחשפו שרידי מבנים המתוארכים למאה ה-2 והרביעית לספירה. יש ויכוח בין החוקרים האם מדובר בטמנוס (מסד) של מקדש אדריאנוס שבנה כאן במאה השנייה אדריאנוס, או האם מדובר במסד לכנסיית הקבר. על גבי אחד מן המבנים הללו נמצא תיאור של ספינה רומית ומתחתיה הטקסט הלטיני DOMINE IVIMUS, "אדוננו הלכנו". (ראו פירוט ותמונה בראש הערך). בקפלה מזבח חדש עליו מתואר ורטן הקדוש הגיבור של העולם הארמני שנלחם בשנת 451 נגד הפרסים.
  • קפלת מציאת הצלב - המקום, על פי המסורת הנוצרית, שבו מצאה וזיהתה הלנה את הצלב האמיתי. הכניסה אליו היא דרך מדרגות היורדות מקפלת הלנה הקדושה. הקפלה שייכת לקתולים. בפינה הדרום מזרחית של הקפלה לוח על הרצפה המתאר את מקום מציאת שלושת הצלבים, בהם צלבו של ישו. משמאל לו מזבח ומאחריו פסל המתאר את הלנה האוחזת את הצלב האמיתי. מתחת לפסל נרשם בלטינית: "פרדיננד מקסימיליאן, ארכידוקס אוסטריה,1857 מזבח זה נבנה. שופץ 1965". הכתובת מתייחסת למקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו.

הקריפטה הייתה מחצבה בתקופת בית שני, ואולי הייתה אף בשימוש בימי בית המקדש הראשון. היא שימשה בור מים בתקופה הביזנטית והצלבנית, והחלה להתקדש כמקום מציאת הצלב רק לאחר התקופה הצלבנית.

 

20. מכנסיית הקבר כדאי לצאת שמאלה (מזרחה)  לכיוון שער המוביל לשוק המורסיטאן האזור קבל את שמו משום שבתקופה הצלבנית שכן במקום זה בית החולים סנט ג'ון, על שם יוחנן הקדוש, של המסדר ההוספיטלרי. לאחר כיבושה מחדש של ירושלים על ידי המוסלמים, אשפזו המוסלמים את פצועיהם בבית חולים זה, והם אלו שהעניקו למתחם את השם "מוריסטאן", שיבוש של המילה הפרסית "בִימָרֶסְטָאן" - בית חולים.

זהו השוק האיטלקי המסודר של העיר העתיקה ומדמה פיאצה אירופאית ימי-בניימית. בצד המזרחי תוחמת את המתחם המוריסטאן כנסיית הגואל הגרמנית לוטרנית ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים עם מגדל הפעמונים הלבן והיפה שלה שנבנתה בסוף המאה ה-19. השטח שממערב לו הוא משולש חנויות שנגמר בגינה קטנה.

21. מול הקצה הדרום מערבי יש סימטה המובילה מערבה ובקציה מקום של חומוס המקובל כאחד משלושת החומוסים הטובים של העיר העתיקה. הישיבה על שרפרפים במעין סמטה מדורגת ומקורה בחלקה.

מהמוריסטן אפשר לצאת לרחוב השוק או בשמו המלא שוק אל זית (בעברית רחוב בית הבד)  ולפנות צפונה לכיוון שער שכם. לאחר כמאה מטרים, מצד שמאל (מערב) נמצאת חנות הממתקים של ג'עפר. כנפה ובקלאווה. הכנפה נחשבת לטובה במזרח התיכון. גבינת עיזים חמה ועליה אטריות קדאיף מתוקות. מלוח מתוק חם ושווה מאוד.

22 . מכאן פתוחות האפשרויות לחזור דרומה ולהתחבר לקארדו שכן רחוב בית הבד הוא הקארדו שמחבר בין שער האשפות לשער שכם וכך לחדור אל הרובע היהודי.

בקצה הקארדו עולים במדרגות  שמאלה – מזרחה ומגיעים לכיכר בתי הכנסת שמעל כולם מתנשא בית הכנסת "החורבה", ממשיכים מזרחה ויורדים אל רחבת הכותל המערבי.

23. לאחר הביקור בכותל אפשר לנסות ולהיכנס לסיור במנהרת הכותל שעוברת תחת הקשתות הממלוכיות שבאו לפלס את עמק עושי הגבינה. הסיור נמשך לאורך כמה מאות מטרים ומסתיים בסופו לא רחוק משער האריות. לסיור שתי נקודות מרתקות – האחת – בהייה באבני הגזית הממותיות שהניח הורדוס- אחת מהן אורכה כ-14 מטרים ומשקלה כ-600 טון והשנייה היא ההליכה בתוך ניקרת מפעל מים קדום אותם גילה הארכיאולוג האמריקני וורן ב-1867- אותו אחד שאהב את מחילותיה של ירושלים ומצא את פיר וורן בסילואן (כפר השילוח).

מהכותל כדאי לחזור צפונה לאורך הקארדו עד למפגשו עם רחוב דויד- השלשלת שהוא הדקומנוס- הרחוב שצולב את הקארדו בעיר הרומאית ולעלות איתו עד לשער יפו וממנו לצאת למתחם ממילא - אחת ההצלחות הירולשמיות הגדולות.

לצער המטיילים אי אפשר לסייר לבד במנהרה שמלווה את הכותל לרוב אורכו וחלק מהמדרכים הם לאומנים חובשי כיפות סרוגות שטון המטיף הצדקני שהם נוקטים בו טרחני למדי. גם שעה וחצי לסיור שהיה יכול להיות מצוין בחצי מהזמן, ארוך מידי.

 

 


אוכל בירושלים:

מסעדות
צ'קרה - מעט מתחת לקינג ג'ורג' לא רחוק מאגרון. נפתחת ב-1700. טובה מאוד ובינונית מבחינת יוקר. בשר פירותים ופסטות
מחנה יהודה - ברחוב בית יעקוב, לא רחוק מראשית רחוב אגריפס. יקרה במידה. הצגה ירושלמית
אסקידוניה - מזרחית בעיר המזרחית.
מסעדת המשפחה (אל איילה) ברחוב שוק הצבעים בעיר העתיקה - הרחוב שמחבר את רחוב דוויד עם שער שכם
המסעדה הארמנית התת-קרקעית ברחוב הפטראירך הארמני  מדרום מזרח לשער יפו וחצי ימינה כשעומדים עם הגב לכניסה למגדל דוויד.
עיר עתיקה
לינה ויה דלרוזה . עד 1500 החומוס הטוב של העיר המזרחית. מיץ תפוזים. בסופי שבוע יש תור.
מעל המוריסטאן. בקצה הדרומי של המוריסטאן יש מזרקה. מולה מערבה, יש סימטה מקורה. לעלות בה עד הסוף יש שם דוכן ירקרק שמוציא חומוס משובח.
עיר מערבית:
פינתי בבן יהודה פינת הילל
מורדוך הגדול ליד שוק מחנה יהודה

קבאב:
הקבאב המפורסם של העיר העתיקה הוא : "שהין" (בז הציידים) נמצא בשוק אל לחמין - שוק הבקצבים בעברית, סימטה מקבילה ממערב לרחוב השוק  (בשמו העברי שוק הצבעים והערבי - שוק אל לון שמחבר את רחוב המלך דויד (הרחוב שיורד מזרחה משער יפו והוא השוק התיירותי של העיר מתחלף אחר כך לרחוב השלשלת שמוביל שלערי הר הבית והמסגדים.
אין טעם להזמין במקום סלטים אלא רק את הקבאב הניפלא שהמשפחה עושה עשרות שנים. צנוברים ופטרוזיליה. שווה כל ביס.

מתוקים
:
ג'עפר - הכנפה הכי נפלאה שיש - גבינת עיזים עם אטריות קדאיף כתומות. מוגש חם. חצי מנה בשישה ש"ח. לא צריך יותר אם כי אפשר גם באקלאווה. לשבת או לקחת.


לינה בירושלים:
יש לא מעט מלונות בירושלים מהקינג דיוויד שהוא בכיר מלונותיה דרך האמרקן קולוני שהוא הסנובי מבינהם ועד לאכסניות זולות בעיר המערבית והמזרחית.
אחת האופציות השוות היא אכסניית אברהם (Abraham Hostel) שנמצאת בכיכר הדווידקא. היא לא יקרה החדרים נעימים, יש בה חדרים משותפים למטיילים צעירים ומשפחות חללים מרכזיים מעוצבים בנעימות, צוות צעיר שמבין ויודע מה רוצה מטייל וזה כניראה מלון המטיילים הכי שווה שיש לנו ואחד המקומות השווים בכל קנה מידה.