סיקים

מדריכים - הודו

המקום יפה להלל ומעניין אם כי שונה מאוד מההימלאיה המערביים. בודהיסטי יפה עם המון דגלים לבנים ליד מקדשים שבהם ציורי קיר משכנעים של אפסרות, שדים מפלצות ובודהיסאטוות, הינדואי. במובן של שריפת מתים במדורות שריפה גדולות במקומות שונים.
יפה, ירוק, גשום, מעושן.

 

סיקים
פמאיינגצה גומפה Pemayangtse gompa

סיקים Sikkim היא המדינה ה-22 בפדרציה ההודית מ-1975. הממלכה הקטנה העדיפה להיות תחת ההשפעה ההודית ולא בתוך הבטן הסינית. הצבא ההודי נוכח בכוחות גדולים באוזרי הגבול עם סין. סיקים נמצאת בין נפאל, טיבט ובוטאן ובדרום היא גובלת בבנגל המערבית.
ב-2006 הכירה סין בהיות סיקים חלק מהודו בתמורה להכרה ההודית שטיבט היא חלק מסין.
בזה, לפחות פורמאלית, נפתרו חלק מהסיכסוכים בין שתי המעצמות האלו על אזורי ההשפעה ביניהן בהימלאיה.
סיקים היא מדינה קטנה – כ-6000 קילומטרים רבועים: 112 קילומטרים ממזרח למערב 64 קילומטרים מצפון לדרום. הקוטן לא משפיע. אין כמעט נסיעות קצרות בגלל התלילות של הנהרות והעמקים שמבתרים את המדינה והדרכים המפותלות והשוות מאוד שמוליכות ממקום למקום. זה לא מקום צפוף מבחינת האוכלוסיה והחלוקה היא בין הטיבטים הבודהיסטים שהתיישבו בה מאז המאה ה-13 לנפאלים ההינדואים שהיגרו אליה במאתיים השנים האחרונות.
המקום יפה להלל ומעניין אם כי שונה מאוד מההימלאיה המערביים. בודהיסטי יפה עם המון דגלים לבנים ליד מקדשים שהם ציורי קיר משכנעים של אפסרות, שדים מפלצות ובודהיסאטוות, הינדואי .במובן של שריפת מתים במדורות שריפה גדולות במקומות שונים.
יפה, ירוק, גשום, מעושן.

מפת סיקים

עונה:

טוב לפניי המונסון: מרץ-אפריל או אחריו: ספטמבר – נובמבר, אם כי סיקים מקום די רטוב וכדאי לקחת בחשבון שיכול לרדת גשם כמעט בכל זמן, יש בוץ, יערות עננים, גשם והמון עלוקות.
מה שאומר שאפשר לנסוע לשם כמעט בכל חודש – אם כי בחורף, ככל שעולים, קר יותר ומכיוון שרוב סיקים נמצאת בגבהים שמעל 2000 מטרים, בין נובמבר למרץ די קר ומושלג, אם כי זה אומר שכמעט ולא יורד גשם ויש ימים צלולים בהם נשקף רכס ההימלאיה הגבוה במלוא הדרו.

הגעה:

הדרך להגיע לסיקים זה להגיע לכלכתה ומשם ברכבת (יתכן שיש רכבת ישירה – כדאי לבדוק במדריך הרכבות ההודי לפי הלינק שיש בקישורים באתר) לסיליגורי ומשם לוקחים ג'יפ לדארג'ילינג (נחמד מאוד - שדות תה, גן חיות משונה, רכבת קיטור קטנה ומדליקה ומוזיאון טיפוס הימלאיה מעניין)
מדארג'ילינג יש ג'יפים לגאנגטוק בירת סיקים (4-6 שעות) בדרך ניפלאה עד מאוד.
יש בגאנגטוק משרד הזמנות של הרכבת ההודית וניתן להזמין בו כרטיסי רכבת מסיליגורי לכלכתה. ניתן לנסוע ישירות מגאנגטוק (או מרוב המקומות האחרים בסיקים) ישירות לסיליגורי לתחנת הרכבת ואין צורך לעבור דרך דארג'ילינג וגאנגטוק (ולהפך).

אישור לקבלת ויזה בכניסה לסיקים:
לפני שיוצאים מדארג'ילינג צריך להוציא אישור אצל ההודים - שעתיים - שלוש עבודה בחלק התחתון של דארג'ילניג - לא בעייה. משרד אחד נמצא לא רחוק מהכנסייה על הכביש שיורד מהרחוב העליון של דארג'ילינג לגיוון הדואר. המשרד השני אליו צריך לרדת נמצא מתחת לכביש התחתון של דארג'ילינג במתחם הפקידותי של הממשל ההודי.
2 תמונות פספורט, ממלאים טפסים שם, עולים להחתים במשרד העליון, חוזרים לתחתון ומקבלים אישור – מעין ויזה ל-15 יום אותה ניתן להאריך ללא בעיה.
כשמגיעים לגבול של סיקים עוצרים לכמה דקות בתחנת הגבול ומקבלים את הויזה לסיקים. בילבול מוח של שעתיים שלוש. לא יותר.

גאנגטוק (Gangtok)

עיר חסרת עניין עם מלונות (זולים ובינוניים) מחורבנים (הפחות רע מהקבוצה הוא מודרן סנטראל לודג') - עדיף לישון ברומטק שנמצאת על רכס ממול כמה קילומטרים מעבר לעמק.
בעיקר בתקופת המונסון העיר מריחה מרטיבות ועליבות ויש בה משהו מדכא.
יש בגאנקטוק כמובן כמה בתי מלון יותר טובים ויקרים – אלו נמצאים במהטמה גהנדי רואד
((MG Road הרחוב התחתון והראשי של העיר.
אחת מאטרקציות העיר היא גן פרחים Deorali Orchid Sanctuary)) שנמצא בחלק העליון (הדרומי) של העיר עם ריכוז סחלבים. הגן נחמד אבל נידמה שהוא לא סיבה מספיק טובה לשהות בגאנקטוק רק בשבילו.
השוק לעומת זאת, בחלק התחתון של העיר ובקצה המזרחי של (ומעט מתחת) ל-MG Road -רחוב המסחר העיקרי של העיר, בהחלט שווה.
מגאנגטוק אפשר לצאת אחר כך לאן שרוצים (גיפים הם התחבורה הפנימית - מגיעים לכל מקום).
טרקים הם סיפור קצת יותר ורכב ועל מנת להסיתובב באזורי ההר הגבוהים של סיקים, בצד המערבי של המדינה על הגבול עם נפאל

סיקים
פמאיינגצה גומפה Pemayangtse gompa

רומטק (Rumtek)

הכפר והמנזר נמצאים מדרום מערב, מעבר לעמק, על רכס מעט נמוך מגנגטוק – מרחק נסיעה קצר בג'יפ, שירות או אוטובוס.
בכפר מנזר בודהיסטי –טיבטי גדול עם תלמידים מכל רחבי סיקים. אפשר לבקר במנזר ובצמוד לו יש כמה בתי מלון לא יקרים ונעימים בהרבה ממה שיש בגנגטוק.
בפברואר חוגגים ברומטק הלאמות בריקודים את הלוסר (Losar ) - ראש השנה הטיבטי.
המזנזר שיך לזרם של שחורי הכיפה – קאגיו – שהוא אחד מזרמי הלמאיזם הטיבטי.
המנזר נבנה בשנות השישים של המאה ה-20 עלי יד נזירים טיבטים שנמלטו מטיבט והביאו איתם את תשמישי הקודש -טאנקות (ציורים על בד ממאורעות חיי הבודהא), תחריטי עץ, מנדלות גלגי תפילה וסוטרות (כתבי הקודש הבודהים).

אגם צ'אנגו (צומגו או Tsongo)

אל האגם ניתן לשכור ג'יפ לסיור יום או להיצטרף לטיול שמציע אחד ממשרדי הנסיעות בגאנגטוק.
בספק אם זה באמת שווה. הדרך היא דרך נוף לא רעה אם כי עמוסה ומטפסת לגובה של יותר מ-4 קילומטרים. האגם נימצא על הדרך ההיסטורית לטיבט ובפתח האגם, שמושלג גם בתקופת המונסון (יוני- אוגוסט), יש ציבור של מסעדות, חנויות טיולי יאקים וסירות שמפליגות עליו.
והרבה נוכחות של צבא הודי.
מעניין למי שרוצה לראות מחוז חפץ של תיירים הודים או אם הנוסע הוא בדרך למעבר הגבול החדש בנאטו לה בדרך לטיבט.

נטו-לה. המעבר לטיבט (סין)

הדרך מסיקים לטיבט עוברת דרך נאטו לה ( Natu la) . המעבר היה סגור במשך תקופות ארוכות מאז הפלישה הסינית לטיבט והתקררות היחסים בין המדינות בין 1959 (בריחת הדלאי למה להודו) ו-1962  (מלחמת ההימלאיה בה חטפה סין להודו חלק ניכר מההמלאיה המערביים באזור לדאק והקראקוראם וסללה מאוחר יותר את הדרך האיסטרטגית של הקארקוראם  שמחברת את קשגר שבמערב סין עם איסלאמאד שבפקיסטאן - ברית שעמדה מול הברית הרוסית - הודית).
ביוני 2006 הודיעו ההודים והסינים על פתיחת נאטו- לה למסחר ומעבר קבוצות בין סיקים ללהסה (טיבט) כחלק מהמדיניות בשנים האחרונות של פתיחת יותר ויותר מעברים יבשתיים בהימלאיה – כמו שכבר קרה בצפון מזרח ההימלאיה המערביים כשהסינים מאפשרים מעבר קבוצות של עולי רגל הודים ואחרים מכיוון עמק ספיטי להר קאיילש שבטיבט.

פתיחת המעבר וההתקרבות בין שתי המעצמות מעידה על ההתרחקות בין רוסיה להודו מצד אחד וניסיון הודי להפריד בין פקיסטאן לסין שכן זו מתקרבת יותר ויותר לארצות הברית שמצידה מנסה גם היא להתקרב להודו.

כדאי לברר את אפשרויות המעבר ודרישותיו בדלהי וכמובן בגנגטוק או בצד הסיני של הגבול. ויזה סינית יש להוציא בארץ, בדלהי או בקטמנדו. אפשר גם ביאנגון או בבנקוק למי שטס לכלכתה משם.
אם לא דרך שם – יש לחזור מגנגטוק (דארג'ילינג) לסיליגורי - לחצות גבול לנפאל, לקחת אוטובוס לילה לקטמנדו ולחצות צפונה לטיבט.

פלינג Peling

מקום נחמד ושווה. כפר שיושב ברובו על רכס מאורך ויש בו כמה רחובות, לא מעט מלונות וכמה מסעדות. אפשר למצוא ממנו תחבורה באוטובוסים לגאנגטוק לפלינג וליוקסום וג'יפים לכל מקום. עניין של מחיר. אפשר גם לקחת לשם ומשם ג'יפ ישיר לסיליגורי (7-8 שעות 2000-2500 רופי)
מלון גרודה, עם חדרים נעימים שירותים ומקלחיות משותפות (חמות) ומרפסת גג שמשקיפה על העמק הוא בחירה לא רעה. יש טובים יותר ופחות.

סיקים
burning the deads

פמאיינגצה גומפה Pemayangtse gompa


פמאיינגצה גומפה (Pemayangtse gompa)
המנזר ("הלוטוס השמיימי המושלם") , נמצא שניים וחצי קילומטרים מפלינג על הכביש היוצא ממנו הליכה נעימה מאוד כמעט על קו גובה וטיפוס קטן בסוף. המנזר נמצא בגובה של 2085 מ' והוא מהקדומים בסיקים. ראשיתו ב-1705 אלא שהוא נפגע ברעידות אדמה ב-1913 וב-1960.
זה המנזר החשוב בסיקים והוא שייך לאדומי הכיפה ניינגמה –פה (Nyingma-pa) שנוסדו על ידי פדמה סמבהאווה (Padmasambhava) במאה ה-8.
החלק המרשים במנזר בן 3 הקומות נמצא בקומה השלישית ששם יש זאדונג פלארי (Zadong Palari) מנדלה בת 7 קומות שבנה ופיסל דונגזין רינפוצ'ה. המקום אירוטי וחי מאוד והוא אחד המקומות המפתיעים והשווים בסיקים.

מנזר סאנגה צ'ואלינג (Sanga Choeling)
הקדום הסיקים עם ציור תיקרה . פה היתה הבירה הקדומה.
על מנת להגיע אליו יש להמשיך בכביש מפמאיינגצה גומפה לכיוון דרום מזרח ולרדת לאותו כיוון מפיתול הדרך (יש שילוט) בשביל מסודר שמוביל לגומפה. השביל יורד לאפיק נחל מיוער ומטפס ממנו במדרגות אל הגומפה הקדומה ושרידי העיר.
מדרום לעתיקות העיר (לא הרבה אבל נעים), יש ירידה דרומה לכיוון הגומפה. זה אזור שריפת הגופות של תושבי האזור וביום טוב אפשר בהלט להראות טקס שריפה שבו יושבים קרובי המשפחה וחברים שותים לשוכרה ואוכלים לשובעה בבקתה פתוחה לא רחוק ממדורת העצים הגדולה כשמהצד השני יושבת להקת נגנים ומנגנת למתים שנפטרים מהחלק הארצי שלהם.

סיקים
burning the deads

פמאיינגצה גומפה Pemayangtse gompa

יוקסום (1630 מ') Yuksom

שעה נסיעה מפלינג בג'יפ ואפשר גם באוטובוס שנוסע לשם כל יום. כפר נחמד שבו יש מנזר עם גג מוזהב.
במקום כמה בתי הארחה פשוטים שכל אחד מהם הוא גם מסעדה. מקום בהחלט נחמד לשבת בשקט כמה ימים עם הליכות קטנות וירוקות.
מיוקסום מתחיל מסלול הליכה לכיוון אגם קצ'אפארי. המסלול חוזר על הדרך המגיעה לכפר לכיוון מערב ויורד משם בשביל תלול של נוף טרופי דשן וירוק לעמק הנהר שמפריד בין הרכס של יוקסום לרכס שבתוכו נמצא האגם.
הטיפוס מעמק הנהר (אחרי החציה על גשר המכוניות שעליו חוצה הדרך) הוא ארוך, מתיש ותלול ועובר רובו בתוך יער עננים לח עם לא מעט עלוקות. בחלקו הראשון עולה השביל לכפר קטן שבנוי על מדרגה עם חלקות מעובדות קטנות.
בחלק המררכזי שלו יש בשביל הבנוי מדרגות גבוהות מידי ולא נוחות לטיפוס והסוף הוא במעין עמק מאורך ופתוח יותר שממנו יש טיפוס אל רכזס שמאחוריו נשקף האגם.
למי שמתכונן ללכת את המסלול יש טעם להתחיל אותו מוקדם בבוקר – גם משום ששהיה של יום ביוקסום היא נחמדה מאוד וגם מכיוון שבדרך כלל הגשמים יורדים אחרי הצהריים ויציאה מוקדמת תהיה לפני שהעננים מטפסים מהשפילות על מדרונות ההימלאיה ומורידים את המשקעים.
אם כי גם כאן אין חוקים קובעים ויכול לרדת, או שלא לרדת גשם כמעט בכל שעה.

סיקים
burning the deads

פמאיינגצה גומפה Pemayangtse gompa

עלוקות: (Hirudo medicinalis)

יש הרבה כאלו ביערות העננים והגשם של סיקים. הן בעיקר מעצבנות אבל לא ממש מזיקות. אפשר לנתק אותן יחסית בקלות וכדאי ללכת עם מכנסיים ארוכים, נעליים וגרביים שמכסות את קצה המכנס או עם חותלות או מכנסי סערה שמכסות את הנעל והמכנס עצמו.
כשמגיעים למקום כלשהו, השיטה הנחמדה היא כמובן בעזרת סיגריה או מלח. עלוקות, בהיותן תולעים שחייבות סביבה מימית לחה, לא אוהבות מלח ונמלטות ממנו.
עלוקות הן תולעים טבעתיות שאורכן בין 1-15 סנטימטר. יש להן פה עם כפתורי הצמדה ויניקה בקצה שהוא הראש ואיתו הן נצמדות לעור החשוף. בעזרת חומרים מונעי קרישה הן יונקות דם של בעלי חיים. בשימוש הרפואי המסורתי הן משמשות להקזת דם, להפקת חומרים מונעי קרישה וכן על מנת להצמיד איברים שנפרדו כתוצאה מחתך או קטיעה.

עלוקות ברפואה:

סיקים
עלוקה: (Hirudo medicinalis)

 

מסלול רגלי (טרק) יוקסום – גואנצ'ה לה

מסלול אחר הוא מיוקסום לדזונגרי (Dzongri) וגואנצ'ה-לה (Goencha-la) מעבר ההרים ממנו יש תצפית שווה לכיוון קנצ'נצ'ונגה (, Kanchenjunga 8540 מ')
יש לארגן את המסדלול מראש בגנגטוק (40-60$ ליום כולל רשיון אוכל אוהלים והדרכה)
המסלול הוא של 7 ימים הלוך חזור ליוקסום ועולה מיוקסום (1630 מ') לגובה של 4,940 במעבר ההררי של גואנצ'ה-לה.

מפת טרקים בסיקים

אגם קצ'אפארי (Khechupari lake)

אגם קדוש שנמצא מהצד השני (המערבי) של הרכס של יוקסום. על גדות האגם נמצאת גומפה באותו שם ולידה שני מלונות לא אפרוריים.
מאגם קצ'אפארי עולה שביל (שעה, הרבה עלוקות אחרי הגשם שיורד בדרך כלל )לבית של פלה (Pela tea shop).
אפשר לישון במקום וזה אחד המקומות המתוקים שיש. בסיסי מאוד וכדאי להביא שק שינה, אבל פלה (שהיה לדבריו הטבח של הדלאי למה) מבשל לא רע והוא איש נחמד מאוד. המקום יושב באחו גבוה, וכמה בתי המשפחה יוצרים כפר הררי באמצע שדות תירס ושעורה עם כמה עצים גדולים, מקדש בודהיסטי שווה עם שורת דגלים לבנים מתנופפים ברוח ושביל שיורד לכפר התחתון שבו כמה חנויות – טיול קטן ונחמד.
מהבית של פלה אפשר לרדת בחזרה לפתח הגומפה (חנות קטנה ומסעדה) ומשם יוצא כל בוקר בין 7 ל-8 אוטובוס בחזרה לפלינג (27 קילומטרים, שעה של נסיעה נעימה מאוד).
אפשר ללכת ברגל מהאגם לפלינג - 5 שעות בשביל שמקצר את פיתולי הדרך ומצד שני יורד ועולה בתלילות כרוב השבילים בסיקים – שבילים שיש בהם מעט היגיון למי שרגיל לשבילי ההליכה של ההימלאיה המרכזית והמערבית.

צפון סיקים:

מנזר פודונג (Rodong)
כ-30 קמ' צפונה לגאנגטקו על הדרך ליומטאנג נמצא מנזר פודונג מהמאה ה-18. גם הוא שייך לשחורי הכיפה (קגיו-פה). לפני העברת המרכז הטיבטי לרומטק ב-1959 (אחרי הבריחה מטיבט עם הכיבוש הסיני) היה פודונג מרכז שחורי הכיפה. מולו יש מנזר לנזירות המסדר.
הגומפה יושבת על רכס גבוה מעל הדרך (אפשר להגיע אליה בדרך ג'יפים) והנוף ממנה רחב וגדול.
2 קמ' מעל המנזר נמצא לבראנג גומפה (Labrang) – המנזר (שנבנה במאה ה-19) שייך לניינגמה – פה (אדומי הכיפה). השביל משופע בעלוקות לאחר הגשם.

לינה ואוכל: בכפר של פודאנג שנמצא על הכביש הראשי קילומטר צפונה מהפנייה לדרך הג'יפים שמוליכה למנזרים.

סיקים
burning the deads

פמאיינגצה גומפה Pemayangtse gompa

עמק יומטאנג (Yumthang)

135 קמ' צפונה מגאנגטוק בגובה של 3750 מ' נמצא העמק שבו פורח הרודודנדרון באפריל מאי ויש בו (כמה דקות אחרי שחוצים את נהר הלצ'ונג) מעיינות חמים מחופים בבקתות עץ. אין צרוך באישור מיוחד ואפשר לשכור ג'יפ לנסיעה לעמק מגנגטוק או מרומטק.
יש במקום כמה מקומות פשוטים מאוד. אבל כמו כל סיקים – יש מעט תיירים והסביבה ירוקה ושווה מאוד.