image image image image image image image image
היעלמות בערבה

פרשנו את המזרונים ואת שקי השינה על משטח סלע. המשטח היה בפיתול קניוני של הנחל, מצוקים ירדו עשרות מטרים אל האפיק. הבטתי במורד הוואדי, עיניים ירוקות של בעל חיים הביטו בי. נמר? צבוע? שועל? דורבן? העיניים הביטו בי והמשיכו במעלה. לא אכלנו. לגמנו לגימה קטנה מהבקבוק ורוח קרירה וחרישית נכנסה מתחת לשקי השינה והמתיקה את שנתנו.
פטמטה

הוא הזמין אותי בפרץ של ידידות, של בדידות, אולי כדי להתגונן מפניה של פטמטה היפה שטרפה את ימיו ואת לילותיו. ג'ואל, בבדידותו, שבא לשלושה חודשים למאלי , שזו היתה הפעם הראשונה שלו באפריקה, התאהב במאלי, באפריקה ובפטמטה.
דבש משוגע מוכר דבש משוגע, ביטליס, מזרח טורקיה

היא רצתה להקיף את הים השחור ואני אמרתי לה שאפגוש אותה במערב טורקיה אחרי ליקוי החמה הגדול ואביא אותה לזאזא. האביר זאזא, שאחד מאבות אבותיו (שגם לו קראו זאזא ציצישווילי) קיבל את התואר אחרי שנלחם כל היום נגד הסלג'וקים, חדר דרך מערכותיהם וכרת את ראשו של הפחה, מחזיק את שערות ראשו בשיניו כדי שלא יפריע לו להילחם בכל מי שהכעיס בפעולה הקטנה הזאת, הוא סיבה נהדרת. לפחות כמו הים השחור, הדבש המשוגע והארגונאוטים.
זמבזי


גל של שני מטרים הרים אותי באוויר והפך אותי. מפיל אותי מהגלשן. הרגשתי את המים סוגרים עלי ודוחפים אותי למטה, לתוך הנהר, משקיעים אותי פנימה. עצרתי אוויר וניסיתי לעלות למעלה. שום סיכוי.
ארץ הטאליבן
  זה המקום שיהפוך בעשר השנים הראשונות של המאה ה-21 למעוז הטאליבן שנילחם בשילטון הפקיסטאני המרכזי ובאמריקנים שבאפגניסטן  
זיידה

ומאותו רגע הפכה השיחה לשני אנשים שבאו משני קצוותיו של אותו מדבר. אבל יותר מזה, ובפעם הראשונה בחיי, ישבתי עם אשה ערביה מוסלמית, מתרבות מדברית,  שהיתה עצמאית חזקה ולא פחדה לבלות איתי בחושך המואר בנרות ולדבר איתי על הכל.
חרזה

זחלנו לאט כלפי מטה במסדרון הצר. הגב דחוק אל קיר אחד, כפות הרגליים דוחפות את הקיר השני, יוצרות את החיכוך, עוצרות את הנפילה אל התהום. אם נישאר כאן – לא יהיה לאף אחד מושג איפה לחפש. לאט. בזהירות. הזיעה. האבק, מטרות האבנים המתפוררות במדרון התלול. עוד כמה מטרים. עוד מדרון קטן.
אבו חשייב
 ישבנו על האבנים, מחכים לאחרים. שתינו את לגימת המים האחרונה והשארנו את פיית הבקבוק גבוה מעל הפה, מחכים לטיפות נוספות שגלשו באיטיות.
"כמה יש עד לפתח הנחל?"
"שבעה קילומטרים", שיקרתי.

כרם שיזף - יין!

מבדד רמון - מבדד רמון


סירה, מלבק (ית) ,שרדונה אדום (בלנד) 2017 כרם שיזף


באוקטובר 2014 יצא היין הראשון מהכרם - שרדונה מחלקה של 10 דונם, שחלקה סלעי וחציה בואדי העמוק יותר. הכרם מקבל מי שטפונות מיובל שיורד מהרכס שממערב לכרם. זה אחד מהיובלים העליונים של נחל צין.



הכרם ניטע באוגוסט 2011 , בגובה 800 מ', ו-2014 היה הבציר הראשון שלו. כ-700 ק"ג לדונם של ענבי שרדונה מהטובים שיש.
בכרם אנחנו מייצרים עוד כ-1200 בקבוקים של סירה, מלבק, שרדונה ומוסקט יבש.
בציר 2017 היה מצוין ואנחנו ממתינים. השרדונה יבוקבק סביב פברואר 2018 והאדומים בסתיו 2018


במהלך החורף, כשטמפרטורה יורדת מתחת לאפס, הגפנים ישנות, זמירה במהלך אמצע פברואר וליבלוב בסוף מרץ.
את הגזם ואת עשביית החורף אנחנו מרסקים - השימוש בריסוסים בכרם הוא מינימאלי ונקודתי.
הכרם מנוהל על פי עקרונות של חקלאות בת קיימא. ניצול מירבי של השטפונות והגשמים, ניילונים לחיפוי השורות על מנת לשמור על משטר מים, הגנה מפני השתלטות עשבים, נשיכות של בעלי חיים בצנרת ויצירת טרסות מודרניות - שכן הטרסות העתיקות הן במרחק של 100 מ' אחת מהשנייה. שורות הגפנים המחופות הן במרחק 3 מ' אחת מהשניה  ומתנהגות כטרסות - עוצרות ושוברות את זרימת השיטפון, המים העומדים נאוצרים ומגדלים את הגפנים.


את הדמות על תווית השרדונה יצרה ג'נט סטיין, את התווית עצבה אורית מנור.
השרדונה הוא יין כייפי ורענן ומכיל את טעמי הענבים. ענבים טובים עושים יין טוב.


כרם שיזף. אדומים . דמויות : ג'נט סטיין, חנוך פיבן. עיצוב תווית - גילת פרג

ביוני 2015, 10 חודשים אחרי שנבצרו  ענבי הסירה בחלקה שמתחת לשרדונה (10.5 דונם- 780 ק"ג לדונם) . הגיע היין שלאחר גמר התסיסה, יושן בחביות 8 חודשים.
זה יין שמתבגר יפה בבקבוק והוא אינו כבד. אפשר לשתות אותו קר בקיץ או לתת לו לנשום בטמפרטורת החדר כדי שהטעמים ימלאו אותו.
את הדמות על התווית יצר חנוך פיבן. מעצבת התווית היא אורית מנור.
בקבוקים אחרונים מ-2015 - רוב הסירה המבוקבקת היא מ-2016. הסירה והמלבק שנבצרו ב-2017 יבוקבקו במהלך 2018


בבציר 2015 בצרנו שנה ראשונה את המלבק (5 דונם) והקברנה פרנק (4 דונם) שטעם ענביהם היה משובח
הבציר הוא בציר לילה ידני ורוב הבוצרים הם בני משפחה וחברים, אירוע שנמשך משעה לפני השקיעה לעיתים עד הבוקר כשבאמצעו עוצרים לארוחה טובה מסביב למדורה תחת השמים הגדולים של המדבר.

שרדונה 2017

מוסקט קנלי 2017
בראשית  יולי 2018 בוקבקו הסירה והמלבק של 2017 אחרי שנה בחבית (סירה) ובדמיג'אן (מלבק) חוץ מהיינות הזניים, בוקבק  בלנד : שיזף אדום - 55% סירה ו- 45% מלבק.
ב-2019 ייתווסף שנין בלאן למשפחת יינות הכרם ובקיץ יתווספו לחלקות המניבות עוד 6 דונם שנין בלאן ו-8 דונם שרדונה.
לחיים!




יין:

את היין אפשר להזמין ישירות מאיתנו- דורית 0507300032
לקנות בכרם, 6 קמ' מערבה מצומת הרוחות (צומת בה"ד 1 שעל כביש 40) על כביש 171 ולהגיע לבית השומר של הכרם (מופיע בגוגל ובוויז ככרם שיזף Kerem Shezaf)
ב"סוכה במדבר" 2.5 קמ מערבה מהכרם
בחנות השיתופית של "העגלה" בסמוך למסעדת "החבית" במצפה רמון
בבית במדבר שבמצפה רמון
לשתות עם האוכל במסעדת החבית ברחוב נחל ציחור 10 במצפה רמון 08-658-8226
בחנות טבע טרי שברחוב יהודה הימית 61 ביפו
במסעדת הקרקס ברחוב וושינגטון שבשכונת פלורנטין בתל אביב
בחנות של חינאווי ברחוב יפת 176 ביפו
בחנות מנו וינו ברחוב שינקין 53 בתל אביב

חיליק גורפינקל "גלובס" על הסירה, ערב ראש השנה 2015



שמן זית: מסיק 2017 הניב שמן מעולה בכבישה קרה מתערובת זיתי קורטינה, פישולין, קורינייקי, פיקואל, ברנע וסורי .
בקבוקי 750 CC ופחים של ליטר, שניים וחמישה. בחנות טבע טרי ביפו ובכרם.

תגובות 

 
0 # איך מגיעים בתחבורה ציבורית?יהודה עתי 15-10-2018 19:54
שלום
איך מגיעים לכרם שיזף בתחבורה ציבורית?
באמצע השבוע, ביום רגיל

תודה

יהודה עתי

באוטובוס עד צומת הרוחות (65, 64, 60, 392) ומשם בטרמפים- הכרם 6 קמ מערבה מהצומת על כביש 171.
פעם ביום יש אוטובוס מתחנה מרכזית ב"ש להר חריף. מבקשים מהנהג לעצור בכניסה לכרם
ענה | ענה וצטט | צטט
 

הוספת תגובה


Security code
רענן

מעומק האתר

העולם

פטמטה. דואנזה
Image Detail
צייד עם עיט זהוב אגם איסיקול קירגיזיה
Image Detail
ספינקס
Image Detail
מתאבקים בפיניקה
Image Detail