image image image image image image image image
היעלמות בערבה

פרשנו את המזרונים ואת שקי השינה על משטח סלע. המשטח היה בפיתול קניוני של הנחל, מצוקים ירדו עשרות מטרים אל האפיק. הבטתי במורד הוואדי, עיניים ירוקות של בעל חיים הביטו בי. נמר? צבוע? שועל? דורבן? העיניים הביטו בי והמשיכו במעלה. לא אכלנו. לגמנו לגימה קטנה מהבקבוק ורוח קרירה וחרישית נכנסה מתחת לשקי השינה והמתיקה את שנתנו.
פטמטה

הוא הזמין אותי בפרץ של ידידות, של בדידות, אולי כדי להתגונן מפניה של פטמטה היפה שטרפה את ימיו ואת לילותיו. ג'ואל, בבדידותו, שבא לשלושה חודשים למאלי , שזו היתה הפעם הראשונה שלו באפריקה, התאהב במאלי, באפריקה ובפטמטה.
דבש משוגע מוכר דבש משוגע, ביטליס, מזרח טורקיה

היא רצתה להקיף את הים השחור ואני אמרתי לה שאפגוש אותה במערב טורקיה אחרי ליקוי החמה הגדול ואביא אותה לזאזא. האביר זאזא, שאחד מאבות אבותיו (שגם לו קראו זאזא ציצישווילי) קיבל את התואר אחרי שנלחם כל היום נגד הסלג'וקים, חדר דרך מערכותיהם וכרת את ראשו של הפחה, מחזיק את שערות ראשו בשיניו כדי שלא יפריע לו להילחם בכל מי שהכעיס בפעולה הקטנה הזאת, הוא סיבה נהדרת. לפחות כמו הים השחור, הדבש המשוגע והארגונאוטים.
זמבזי


גל של שני מטרים הרים אותי באוויר והפך אותי. מפיל אותי מהגלשן. הרגשתי את המים סוגרים עלי ודוחפים אותי למטה, לתוך הנהר, משקיעים אותי פנימה. עצרתי אוויר וניסיתי לעלות למעלה. שום סיכוי.
ארץ הטאליבן
  זה המקום שיהפוך בעשר השנים הראשונות של המאה ה-21 למעוז הטאליבן שנילחם בשילטון הפקיסטאני המרכזי ובאמריקנים שבאפגניסטן  
זיידה

ומאותו רגע הפכה השיחה לשני אנשים שבאו משני קצוותיו של אותו מדבר. אבל יותר מזה, ובפעם הראשונה בחיי, ישבתי עם אשה ערביה מוסלמית, מתרבות מדברית,  שהיתה עצמאית חזקה ולא פחדה לבלות איתי בחושך המואר בנרות ולדבר איתי על הכל.
חרזה

זחלנו לאט כלפי מטה במסדרון הצר. הגב דחוק אל קיר אחד, כפות הרגליים דוחפות את הקיר השני, יוצרות את החיכוך, עוצרות את הנפילה אל התהום. אם נישאר כאן – לא יהיה לאף אחד מושג איפה לחפש. לאט. בזהירות. הזיעה. האבק, מטרות האבנים המתפוררות במדרון התלול. עוד כמה מטרים. עוד מדרון קטן.
אבו חשייב
 ישבנו על האבנים, מחכים לאחרים. שתינו את לגימת המים האחרונה והשארנו את פיית הבקבוק גבוה מעל הפה, מחכים לטיפות נוספות שגלשו באיטיות.
"כמה יש עד לפתח הנחל?"
"שבעה קילומטרים", שיקרתי.

כרם שיזף - יין!

מבדד רמון - מבדד רמון


שרדונה 2014 כרם שיזף (צילום: שמעון בוקשטיין)


באוקטובר 2014 יצא היין הראשון מהכרם - שרדונה מחלקה של 10 דונם, שחלקה סלעי וחציה בואדי העמוק יותר. הכרם מקבל מי שטפונות מיובל שיורד מהרכס שממערב לכרם. זה אחד מהיובלים העליונים של נחל צין.



הכרם ניטע באוגוסט 2011 , בגובה 800 מ', ו-2014 היה הבציר הראשון שלו. כ-700 ק"ג לדונם של ענבי שרדונה מהטובים שיש.

את היין הכשר מכין יוגב צדוק מכרם רמת נגב ובייעוצו של ארקדי פרפיניאן.
בכרם עצמו אנחנו מייצרים עוד כ-1200 בקבוקים של סירה, מלבק, שרדונה ומוסקט יבש.
בציר 2017 היה מצוין ואנחנו ממתינים. השרדונה יבוקבק סביב פברואר 2018 והאדומים בסתיו 2018


במהלך החורף, כשטמפרטורה יורדת מתחת לאפס, הגפנים ישנות, זמירה במהלך אמצע פברואר וליבלוב בסוף מרץ.
את הגזם ואת עשביית החורף אנחנו מרסקים - השימוש בריסוסים בכרם הוא מינימאלי ונקודתי.
הכרם מנוהל על פי עקרונות של חקלאות בת קיימא. ניצול מירבי של השטפונות והגשמים, ניילונים לחיפוי השורות על מנת לשמור על משטר מים, הגנה מפני השתלטות עשבים, נשיכות של בעלי חיים בצנרת ויצירת טרסות מודרניות - שכן הטרסות העתיקות הן במרחק של 100 מ' אחת מהשנייה. שורות הגפנים המחופות הן במרחק 3 מ' אחת מהשניה  ומתנהגות כטרסות - עוצרות ושוברות את זרימת השיטפון, המים העומדים נאוצרים ומגדלים את הגפנים.


את הדמות על תווית השרדונה יצרה ג'נט סטיין, את התווית עצבה אורית מנור.
השרדונה הוא יין כייפי ורענן ומכיל את טעמי הענבים. ענבים טובים עושים יין טוב.


כרם שיזף. אדומים ולבן. דמויות : ג'נט סטיין, חנוך פיבן. עיצוב תווית - גילת פרג

ביוני 2015, 10 חודשים אחרי שנבצרו  ענבי הסירה בחלקה שמתחת לשרדונה (10.5 דונם- 780 ק"ג לדונם) . הגיע היין שלאחר גמר התסיסה, יושן בחביות 8 חודשים.
זה יין שמתבגר יפה בבקבוק והוא אינו כבד. אפשר לשתות אותו קר בקיץ או לתת לו לנשום בטמפרטורת החדר כדי שהטעמים ימלאו אותו.
את הדמות על התווית יצר חנוך פיבן. מעצבת התווית היא אורית מנור.
בקבוקים אחרונים מ-2015 - רוב הסירה המבוקבקת היא מ-2016. הסירה והמלבק שנבצרו ב-2017 יבוקבקו במהלך 2018


בבציר 2015 בצרנו שנה ראשונה את המלבק (5 דונם) והקברנה פרנק (4 דונם) שטעם ענביהם היה משובח
הבציר הוא בציר לילה ידני ורוב הבוצרים הם בני משפחה וחברים, אירוע שנמשך משעה לפני השקיעה לעיתים עד הבוקר כשבאמצעו עוצרים לארוחה טובה מסביב למדורה תחת השמים הגדולים של המדבר.

שרדונה 2017
מוסקט קנלי 2017
בראשית  יולי 2018 יבוקבקו הסירה והמלבק של 2017 אחרי שנה בחבית (סירה) ובדמיג'אן (מלבק) חוץ מהיינות הזניים, נבקבק שיזף אדום - 55% סירה ו- 45% מלבק.
ב-2019 ייתווסף שנין בלאן למשפחת יינות הכרם ובקיץ יתווספו לחלקות המניבות עוד 6 דונם שנין בלאן ו-8 דונם שרדונה.
לחיים!



בצירי 2016 הניבו יבולים יפים ותוצאות מצוינות, שיטת הכרם המאוזן עם חיפוי צמחיית הבר עצירת, ואצירת השטפונות משיגה תוצאות!

שרדונה- 9470 קג בריקס 23.5 חומציות 3.6% פרי הגיע ליקב ב – 23 מעלות
קברנה פרנק - 971 קג לדונם בריקס 25.5 חומציות 3.71
מלבק -  1250 קג לדונם בריקס 24.5  PH 3.6



יין:

את היין אפשר להזמין ישירות מאיתנו- דורית 0507300032
לקנות בכרם, 6 קמ' מערבה מצומת הרוחות (צומת בה"ד 1 שעל כביש 40) על כביש 171 ולהגיע לבית השומר של הכרם (מופיע בגוגל ובוויז ככרם שיזף Kerem Shezaf)
ב"סוכה במדבר" 2.5 קמ מערבה מהכרם
בחנות השיתופית של "העגלה" בסמוך למסעדת "החבית" במצפה רמון
לשתות עם האוכל במסעדת החבית ברחוב נחל ציחור 10 במצפה רמון 08-658-8226
בחנות טבע טרי שברחוב יהודה הימית 61 ביפו
בחנות של חינאווי ברחוב יפת 176 ביפו
בחנות מנו וינו ברחוב שינקין 53 בתל אביב

חיליק גורפינקל "גלובס" על הסירה, ערב ראש השנה 2015



שמן זית: מסיק 2017 הניב שמן מעולה בכבישה קרה מתערובת זיתי קורטינה, פישולין, קורינייקי, פיקואל, ברנע וסורי .
בקבוקי 750 CC ופחים של ליטר, שניים וחמישה. בחנות טבע טרי ביפו ובכרם.

הוספת תגובה


Security code
רענן

מעומק האתר

יותר חשמל פחות עמל


זאת אומרת שחברת החשמל, רק בכסף, מבזבזת כל שנה בין שלושה לחמישה מליארד ₪ על חשמל שלא צריך. ולא כללנו בזה שטח של תחנות חדשות, חימום האטמוספרה וזיהום, אתם יודעים, מחלות ריאה, סרטן ועוד כל מיני דברים שנגד מקלות עישון קטנים בהרבה מתנהלת מלחמת עולם בכל פאב ומסעדה.

 

העולם

עג'מי יפו
Image Detail
ואדי דאד
Image Detail
טימבוקטו
Image Detail
בבל
Image Detail