דרך המשי

הרצאות - הרצאות

בסתיו 1991, יצא צור שיזף למסע טראנס אסייני על דרכי המסחר החוצות את היבשת.
יחד איתו נסעו המלך לאדו והאביר זאזא ציצישווילי - הרפתקן המושיט את ידיו לשמיים לאסוף כסף חולף, וכשהוא מוריד אותן למטה - נעלם הכסף. לאדו וזאזא נסעו כדי לקנות זרעים מובחרים של קנביס אינדיקה למשתלה המלכותית בדושטי שבגרוזיה. צור שיזף ייצא לבדוק את דרכי המשי- הנוסע המערבי הראשון שחצה בצורה עצמאית את מרכז אסיה מאז נפילת האימפריה הסובייטית. ערים נשכחות, חשיש, הרים שמימיים, חומה גדולה ומדבר שאיש לא יוצא ממנו חי - דרך המשי.



שני טורקמנים ברסלבים בבאיירם עלי (מרב הקדומה)


על ספר המסע  : "דרך המשי"


פחות פסיבי מברוס צ'טווין ונדיב יותר מפול תרו, צור שיזף חוצה את דרך משי ו2000 ומשהו שנים. הוא לא מחפש סוסים ואת תרבות המערב, זאת אומרת את הודו, כמו הסינים, וגם לא רוצה לסחור בנצרות או לעשות עסקים, כמו רבים לפניו ואחרי על הדרך ממערב למזרח ....

כל הדלתות נפתחו לפני הסופר בעל הדרכון הבריטי, ה"חוצפה" הישראלית הצמא ליידע והתשוקה להרפתקה.

הוא נסע מהר ועבד קשה, ובניגוד משמח למה ספרי מסעות אחרים שפורסמו בעברית, קרא לא מעט.

הפרוזה מהירה וקצבית – ויש בה תיאורים קצרים, שברי שיחות, סיכומים היסטורים קצרים שיש בהם מובאות, שמות, הפניות וקטעים מתוך ראיונות – יש בהם סוג של נימוס: מי ששמע- שמע, מי שחשב- חשב, ומי שלא -  גם בסדר. הזרעים ששיזף זורע  לאורך הדרך ללא טירחה, גורמים לקורא לחשוב. או שלא. ניתן ליהנות מהמוסיקה האנרגטית גם בלי לפענח את הסטקאטו.

 

כל מי שאי פעם חלם על סמרקנד, דון הואנג, מרקו פולו, אבן בטוטא, בנימין טולדו, שואן דזנג, ארול שטיין, בוכרה או קשגר, יודע לפחות באופן כללי מה מניע את הספר היפה הזה.

ואחרי שקראתי במהירות דרך העמודים הצפופים, אני יכול רק להודות לצור שיזף שעושה כל כך הרבה כדי להביא את המציאות לשמות המכושפים, ועושה זאת מבלי לפגוע בקסמם.

דן דאור 1993