image image image image image image image image
דבש משוגע מוכר דבש משוגע, ביטליס, מזרח טורקיה

היא רצתה להקיף את הים השחור ואני אמרתי לה שאפגוש אותה במערב טורקיה אחרי ליקוי החמה הגדול ואביא אותה לזאזא. האביר זאזא, שאחד מאבות אבותיו (שגם לו קראו זאזא ציצישווילי) קיבל את התואר אחרי שנלחם כל היום נגד הסלג'וקים, חדר דרך מערכותיהם וכרת את ראשו של הפחה, מחזיק את שערות ראשו בשיניו כדי שלא יפריע לו להילחם בכל מי שהכעיס בפעולה הקטנה הזאת, הוא סיבה נהדרת. לפחות כמו הים השחור, הדבש המשוגע והארגונאוטים.
זמבזי


גל של שני מטרים הרים אותי באוויר והפך אותי. מפיל אותי מהגלשן. הרגשתי את המים סוגרים עלי ודוחפים אותי למטה, לתוך הנהר, משקיעים אותי פנימה. עצרתי אוויר וניסיתי לעלות למעלה. שום סיכוי.
היעלמות בערבה

פרשנו את המזרונים ואת שקי השינה על משטח סלע. המשטח היה בפיתול קניוני של הנחל, מצוקים ירדו עשרות מטרים אל האפיק. הבטתי במורד הוואדי, עיניים ירוקות של בעל חיים הביטו בי. נמר? צבוע? שועל? דורבן? העיניים הביטו בי והמשיכו במעלה. לא אכלנו. לגמנו לגימה קטנה מהבקבוק ורוח קרירה וחרישית נכנסה מתחת לשקי השינה והמתיקה את שנתנו.
פטמטה

הוא הזמין אותי בפרץ של ידידות, של בדידות, אולי כדי להתגונן מפניה של פטמטה היפה שטרפה את ימיו ואת לילותיו. ג'ואל, בבדידותו, שבא לשלושה חודשים למאלי , שזו היתה הפעם הראשונה שלו באפריקה, התאהב במאלי, באפריקה ובפטמטה.
ארץ הטאליבן
  זה המקום שיהפוך בעשר השנים הראשונות של המאה ה-21 למעוז הטאליבן שנילחם בשילטון הפקיסטאני המרכזי ובאמריקנים שבאפגניסטן  
זיידה

ומאותו רגע הפכה השיחה לשני אנשים שבאו משני קצוותיו של אותו מדבר. אבל יותר מזה, ובפעם הראשונה בחיי, ישבתי עם אשה ערביה מוסלמית, מתרבות מדברית,  שהיתה עצמאית חזקה ולא פחדה לבלות איתי בחושך המואר בנרות ולדבר איתי על הכל.
חרזה

זחלנו לאט כלפי מטה במסדרון הצר. הגב דחוק אל קיר אחד, כפות הרגליים דוחפות את הקיר השני, יוצרות את החיכוך, עוצרות את הנפילה אל התהום. אם נישאר כאן – לא יהיה לאף אחד מושג איפה לחפש. לאט. בזהירות. הזיעה. האבק, מטרות האבנים המתפוררות במדרון התלול. עוד כמה מטרים. עוד מדרון קטן.
אבו חשייב
 ישבנו על האבנים, מחכים לאחרים. שתינו את לגימת המים האחרונה והשארנו את פיית הבקבוק גבוה מעל הפה, מחכים לטיפות נוספות שגלשו באיטיות.
"כמה יש עד לפתח הנחל?"
"שבעה קילומטרים", שיקרתי.

עת המלכים

עיתונות - טורים אישיים

זו עונת המלכים. מלכים חריגים ולא צפויים. מלכים שחלקם הומלכו בבחירות דמוקרטיות וחלקם השתלטו על המלוכה דרך השיטה הדמוקרטית. כמעט ניתן לשמוע את הדמוקרטיה העייפה לוחשת בקולו של שמואל הנביא:
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֶל-הָעָם, הַשֹּׁאֲלִים מֵאִתּוֹ מֶלֶךְ.  --זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם:  אֶת-בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ, לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ.  וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים; וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ.  וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם, יִקָּח, לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת, וּלְאֹפוֹת.  וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים--יִקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו.  וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר; וְנָתַן לְסָרִיסָיו, וְלַעֲבָדָיו.  וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם--יִקָּח; וְעָשָׂה, לִמְלַאכְתּוֹ.  צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים.  וּזְעַקְתֶּם, בַּיּוֹם הַהוּא, מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם, אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם; וְלֹא-יַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם, בַּיּוֹם הַהוּא.  וַיְמָאֲנוּ הָעָם, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל; וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי אִם-מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ.  וְהָיִינוּ גַם-אֲנַחְנוּ, כְּכָל-הַגּוֹיִם; וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ, וְנִלְחַם אֶת-מִלְחֲמֹתֵנוּ
 

נמר בהרים

עיתונות - כתבות בארץ



ביולי 2016 יצאה מהדורה חדשה של הספר בהוצאת מסעות - פרוזה. ניתן לרכוש את הספר ישירות בהוצאה בהעברה בנקאית לפקודת מבדד רמון בנק מזרחי סניף 436 חצרות יפו חשבון 158281 או בפייפאל בלחיצה על הכפתור.



   

השד מהסטף

ספרים - השֵד מהסַָטַף - אגדות




יש כפר אחד בהר ירושלים שקוראים לו הסָטַף. היום לא גרים בכפר ורק מטיילים עולים ויורדים בין הטראסות היפות שלו. והן יפות נורא, צומחים עליהן המון עצי פרי – תאנים ולימונים ושקדים וזיתים וגפנים מטפסות ותעלות מים מוליכות את המים משני מעיינות הנקבה של הכפר אל חלקות קטנות של ירקות שמגדלת המשפחה של הפקח שגר שם ומתקן את הטרסות.אבל פעם גרו שם הרבה אנשים וזה היה כפר שלא רק מטיילים הלכו בסמטאותיו, הוא היה בנוי על צלע ההר והביט על הפיתולים העגולים של ההרים הירוקים שנחל שורק זורם ביניהם רחוק, למטה למטה, בעמק הירוק.


 

הקשת המזרחית

ספרים - דעאש, מסע אל מפתנו של השטן


אריתראה היא אחת המדינות האיומות בעולם, נתמכת ומסובסדת על ידי ישראל וסעודיה, כחלק מהקשת המזרחית, אותו מעגל חיצוני שאמור למנוע מאירן, לחדור לתוך הים האדום ולהגיע לתומכיה בים התיכון – החיזבאללה והחמאס.

על פי פרסומים זרים ישראל מחזיקה בסיס ימי באיי דחלק שמול מסאווה, עיר הנמל של אריתריאה. הבסיס משמש את חיל הים הישראלי וכוחות מיוחדים כדי לחסום את נתיבי ההברחה האירנים דרך סודן לרצועת עזה וביום פקודה, לחסום את ים-סוף לתנועה ימית אירנית.

 

 

דרך המשי - ספר המסע

ספרים - דרך המשי


בקיץ 1991 יצא צור שיזף לחצות את אסיה מאיסטנבול לבייג'ינג על דרכי המשי. את הדרך מטיבליסי ועד הגבול הסיני עשה עם מלך ג'ורג'יה, לאדו בגרטאיוני במכונית "לאדה" חבוטה וצולעת, בה נהג האביר זאזא ציצישווילי, ארכיטקט, הרפתקן ואיש המושיט את ידיו לשמים כדי לקטוף כסף חולף.
">
מהדורה חדשה של הספר יצאה ביולי 2013. ניתן ליצור קשר ולהזמין את הספר ישירות על ידי משלוח המחאה על סך 83 ש"ח עבור מבדד רמון תד 651 מצפה רמון 80600 או בהעברה בנקאית למבדד רמון בנק מזרחי סניף 436 חשבון 158291 ולשלוח את אישור ההעברה במייל



לרכישת המהדורה הדיגיטאלית בבוקסילה
לרכישת המהדורה הדיגיטאלית באינדיבוק
רכישת המהדורה הדיגיטאלית בעברית
 

הרוהינגה

עיתונות - כתבות מהעולם


"בלילה לפני שהם באו לטלה-טולי שבמנדו, יכולנו לשמוע את הנזירים הבודהיסטים משחיזים את כלי הנשק שלהם. כל הלילה שמענו את הקולות." במנדו יש בה מנזר בודהיסטי וסטופה. סטופה היא המקום בו נמצאים או שלא נמצאים שרידיו האמיתיים או הלא אמיתיים של הבודהא. "באחת עשרה בבוקר הקיפו הנזירים את הכפר והצבא יצא מהמחנה שלו שנמצא ממערב לכפר ולא נתן לאף אחד לעזוב.

 

חופים, חושות ומלונות במזרח סיני

מדריכים - סיני ומצרים

מדרום לאילת נמצאת סיני. חצי אי שרק אמירת השם אומרת הכול. ים כחול מאוד, הרים אדומים, חושות של בדואים ומצרים שיש להם מושג איך מארחים אנשים שנטשו את כל מה שלחוץ ושמטו במעבר הגבול את הדוחק הנפשי הישראלי. אוויר יבש, חום מתון ממוזג בים, הרים עם הגמלים, הרגשה של ארץ אחרת. סיני. מקום שגם עם בגדים, החופש הוא מוחשי. אחד המקומות הבודדים בעולם בו יש שילוב מבורך בין הרים גבוהים, רמות רומנטיות של אבן חול וים צלול ומהפנט.

 

פפואה

עיתונות - כתבות מהעולם


הזודיאק האט את מהירותו בבת אחת והחרטום צנח לתוך הגלים. מזח של סלעים שחורים ובוץ נמשך לתוך הים ולידו היתה קשורה אסדה שחורה ענקית ועליה גזעי עצים עצומים שנכרתו מיער הגשם. החוף היה גזעים ערופים ובוץ מהגשם הטרופי שירד כל הלילה. קפצנו  מחרטום הסירה לתוך המים הרדודים אל החול השחור - רופאים, אחיות, מיילדת ואנשי סיוע ירדו לתוך המים ואחר כך הסתדרנו בשורה שהעבירה את הארגזים עם התרופות, ציוד החבישה וכל מה שצריך אדם כשהוא יוצא אל ההרים. הבוץ היה שוקעני ונהג הטרקטור המלזי נחפז מהדרך כדי להניח את שני גזעים עץ של יותר מ-30 מטרים על הבוץ כדי שנוכל לנוע עמוסים עם הציוד אל ג'יפי הטויוטה הפתוחים שחיכו לנו. העמסנו את הציוד והתיישבנו עליו, הג'יפים מטפסים על הדרך שנפרצה ביער על ידי חברת הכריתה המלזית לגומלונגלון.
 

מעומק האתר

הטיול הראשון



שם, בבית שגרנו בו בוודסטוק, מרחק לא גדול מאוקספורד, מרחק הליכה מבלנהיים פאלאס שבו נולד ווינסטון צ'רצ'יל, התלוננה האמא הירושלמית שלי שיש רוחות. אבל אמא שלי אף פעם לא היתה נוסעת גדולה. חברו בה טחבי העיר העתיקה בה נולדה עם ילדותה בשכונת הבוכרים. אבא שלי האמין ברוחות. אבל בדרך האנגלית הפשוטה והרציונאלית . ודאי שיש רוחות. יש הכל.


 

העולם

באלח
Image Detail
שדות האופיום
Image Detail
עשן באיסלמאבד
Image Detail
נבו
Image Detail