image image image image image image image
פטמטה

הוא הזמין אותי בפרץ של ידידות, של בדידות, אולי כדי להתגונן מפניה של פטמטה היפה שטרפה את ימיו ואת לילותיו. ג'ואל, בבדידותו, שבא לשלושה חודשים למאלי , שזו היתה הפעם הראשונה שלו באפריקה, התאהב במאלי, באפריקה ובפטמטה.
זיידה

ומאותו רגע הפכה השיחה לשני אנשים שבאו משני קצוותיו של אותו מדבר. אבל יותר מזה, ובפעם הראשונה בחיי, ישבתי עם אשה ערביה מוסלמית, מתרבות מדברית,  שהיתה עצמאית חזקה ולא פחדה לבלות איתי בחושך המואר בנרות ולדבר איתי על הכל.
אבו חשייב
 ישבנו על האבנים, מחכים לאחרים. שתינו את לגימת המים האחרונה והשארנו את פיית הבקבוק גבוה מעל הפה, מחכים לטיפות נוספות שגלשו באיטיות.
"כמה יש עד לפתח הנחל?"
"שבעה קילומטרים", שיקרתי.
העלמות בערבה

פרשנו את המזרונים ואת שקי השינה על משטח סלע. המשטח היה בפיתול קניוני של הנחל, מצוקים ירדו עשרות מטרים אל האפיק. הבטתי במורד הוואדי, עיניים ירוקות של בעל חיים הביטו בי. נמר? צבוע? שועל? דורבן? העיניים הביטו בי והמשיכו במעלה. לא אכלנו. לגמנו לגימה קטנה מהבקבוק ורוח קרירה וחרישית נכנסה מתחת לשקי השינה והמתיקה את שנתנו.
ארץ הטאליבן
  זה המקום שיהפוך בעשר השנים הראשונות של המאה ה-21 למעוז הטאליבן שנילחם בשילטון הפקיסטאני המרכזי ובאמריקנים שבאפגניסטן    
זמבזי


גל של שני מטרים הרים אותי באוויר והפך אותי. מפיל אותי מהגלשן. הרגשתי את המים סוגרים עלי ודוחפים אותי למטה, לתוך הנהר, משקיעים אותי פנימה. עצרתי אוויר וניסיתי לעלות למעלה. שום סיכוי.
דבש משוגע
היא רצתה להקיף את הים השחור ואני אמרתי לה שאפגוש אותה במערב טורקיה אחרי ליקוי החמה הגדול ואביא אותה לזאזא. האביר זאזא, שאחד מאבות אבותיו (שגם לו קראו זאזא ציצישווילי) קיבל את התואר אחרי שנלחם כל היום נגד הסלג'וקים, חדר דרך מערכותיהם וכרת את ראשו של הפחה, מחזיק את שערות ראשו בשיניו כדי שלא יפריע לו להילחם בכל מי שהכעיס בפעולה הקטנה הזאת, הוא סיבה נהדרת. לפחות כמו הים השחור, הדבש המשוגע והארגונאוטים.

להרגיש אפס. חרמון

מדריכים - ישראל


hermon__israel_-20

כי שלג, כשאתה צולל לתוכו, יש לו טמפרטורה אחת והיא אף פעם לא פחות מאפס. גם לא יותר. זה המקום להרגיש אפס ולדעת שזה האיזון המושלם.

 

 

ספפו, "מישהי, אני אומרת, תזכור אותנו" / אלי הירש

שישי עם חברים - אלי הירש

 


sappho

די במעט הזה כדי לחשוף את יופיה החודר והמסחרר של שירת ספפו, ולבסס את מעמדה כאחת מגדולי המשוררים מכל התרבויות, השפות והזמנים.

 

סוף הדרך

ספרים - סוף הדרך מותה של מדינה

sof haderex - dead end

זהו? האם הגענו לסוף הדרך? האם ככה ניראה סופה של מדינה? אין לי מושג. אני לא נביא. מה שאומר שיש על מה להילחם. שיהיה תענוג.

 

שושנות הים

שישי עם חברים - דן דאור

עשרה מטרים מהחוף, על טבלת הסלע שעל גבול המים העמוקים והצלולים, התנועעו בזרם המים שתי שושנות ים קטנות ואנחנו שמנו על פנינו את מסיכות הצלילה והבטנו בהן עד ששבענו. ברי מזל שכמונו.

 

גניבת המים

עיתונות - איכות סביבה-העיר והכלבים

נניח שמחר מודיע המשרד לאיכות הסביבה שמצב האוויר אצלנו קטסטרופאלי, אבל במקום לסגור את הזיהומים, ולשים פילטרים, היו מקימים מפעל לבלוני חמצן  ומכריחים אותנו לקנות אותם – הייתם קונים?

מה ההבדל, גם אוויר אנחנו לא רואים ולא יודעים ואפשר להפחיד אותנו אותו דבר.

רעיון נפלא אומרים לעצמם עופר ותשובה ודנקנר ושטראוס ואריסון. אוויר בבקבוקים.

zambezi_6838

 

מעומק האתר:

טיולי מערות

למערות בחודשי הקיץ החמים יש יתרונות  גדולים: אפלולית שמרגיעה את העין מהבוהק המסנוור של האור המלובן, קרירות מבורכת שהצל יוצר מפני מה שהאור מבעיר. ויש להן כמובן יתרון גדול נוסף – אי אפשר לראות מה קורה בתוכן מבחוץ ויש בהן נהייה לתוך בטן האדמה – מסתורין לא מפוענח, הרפתקנות שמגרה את החושים. כל אלו הופכים את הכניסה, הזחילה והטיפוס לתוכן לאחת מהצורות היותר נעימות להעביר את הקיץ בסוג של תנועה קריפטית ונסתרת מפני החמה.  

קאטה

באנר

העולם

כביסה בנמל יפו, תוצרת הארץ 2008
Image Detail
hazmana hapanim shel yafo
Image Detail
דואנזה. שוק הבהמות של יום ראשון
Image Detail
ילדים שיעים זורקים על סאדם אחרי המלחמה בכניסה לקרבלה
Image Detail

מדריך יפו

יפו היא המקום הכי טעים שיש לנו ביפו. מלא דברים טעימים. מאמצעי הייצור - הבשר, העוף והדגה דרך התבלינים, החומוס והמתוקים וכלה בפיצוחים ושתייה. ויש גם מסעדות שמגישות את המוגמר ובתי קפה שמזקקים את החם ואפילו סופרמרקטים זולים וזרוקים להפליא, שיש בהם כל מה שצריך אדם. מדריך קצר למקומות החשובים באמת.