הקולות הלכו והתקרבו. הצטנפתי, אבל אחד מהם ראה אותי וזינק אלי. הוא התנפל עלי, נחת על הרגל השבורה והכאב שיתק אותי והצמיד אותי לקרקע, לא יכולתי לזוז. ואז הם עמדו מעלי, כל השלושה, וירו צרורות ארוכים של שמחה באוויר. ואני חשבתי שככה ייראה מותי, אבל הכאבים היו כל כך חזקים שלא יכולתי לחשוב על שום דבר, רק על הרגל. אחר כך הם סימנו לי לקום ומשכו אותי ואני נפלתי, והם הבינו שאני פצוע.
בקול כפול ומהדהד מסופר סיפורם של הטייס שנעלם בלבנון ושל האישה שנותרה בלעדיו. מי צודק: אלה שמעריכים שהוא מת, או אלה שמשוכנעים שהוא עדיין חי? האם אשת הטייס תמצא תשובה לשאלה שמענה אותה? ואיך יוצאים לחופשי במקום מסובך כמו המזרח התיכון, שבו אדם יכול להיות זר גמור, פליט נרדף או גולה המבקש מסתור, כמה עשרות קילומטרים מהעמק שבו נולד?
אבל מאותו רגע שהודיעו לי, כשהופיעו שתי הציפורים בדלת, האמנתי בהם ובטחתי בהם וידעתי שאין שום בעיה, ושחיל האוויר הטוב בעולם של הצבא הטוב בעולם יעשה הכל כדי להחזיר את אסף. והם יביאו אותו אלי. ואם צריך ישלחו את סיירת מטכ"ל ויפשטו על לבנון, וכולם מרוכזים בזה, הספינות של חיל הים בים ומטוסי הסיוע באוויר והיסעור כבר מרחף מעל ההרים הקרחים ואנשי המוסד פרושים בכל מקום כדי לכוון. באמת האמנתי בכל הדברים האלה שילדות שנולדו וגדלו בראשון לציון והגיעו לצבא ופגשו טייס מושבניק והתאהבו בפעם ראשונה ושכבו בפעם הראשונה והתחתנו בפעם הראשונה והרו בפעם הראשונה מאמינות.
הגירסה הקולית
ספרים - סוף הדרך מותה של מדינה
"אבל מי ישאר בחיים אני לא יודע. זה יהיה סוף העולם. ככה כתוב בקוראן."
"אתה רוצה להילחם איתי?"
"אני לא אומר את זה! ככה כתוב בדת. אני אגיד לך את האמת, כי כל עץ וכל אבן וכל חפץ יגיד: יא מוסלמים, הנה מאחורי מתחבא יהודי! יבואו להרוג אותו. יש רק עץ אחד, הוא לא מדבר, יעני אם יהודי מתחבא מאחוריו - הוא לא מגלה."
"איך קוראים לעץ הזה?"
"אני לא זוכר." התחמק חממדה
יפו היא המקום הכי טעים שיש לנו ביפו. מלא דברים טעימים. מאמצעי הייצור - הבשר, העוף והדגה דרך התבלינים, החומוס והמתוקים וכלה בפיצוחים ושתייה. ויש גם מסעדות שמגישות את המוגמר ובתי קפה שמזקקים את החם ואפילו סופרמרקטים זולים וזרוקים להפליא, שיש בהם כל מה שצריך אדם. מדריך קצר למקומות החשובים באמת.
כוכב -*- ליד שם מסמן את דעתו הטובה של המדריך השימושי על השם המכוכב. מעל הממוצע. זאת אומרת שווה.
מצפה רמון היא עיירת התיירות המרכזית של הנגב על שפתו הצפונית של מכתש רמון - אחד מאתרי הנוף השווים שיש. היא משמשת כנקודת מוצא לסיורים מדבריים קרובים וארוכי טווח. אפשר לרדת ברגל לתוך המכתש. אבל לא רק. מצוק המכתש נמשך מזרחה ומערבה וטוב לטייל ולשבת עליו בכל שעה . צפונה לעיירה משתרעת שפת המדבר עם הכרמים החדשים, הטרסות העתיקות, הגרנות ובורות המים הקדומים .
