image image image image image image image image
היעלמות בערבה

פרשנו את המזרונים ואת שקי השינה על משטח סלע. המשטח היה בפיתול קניוני של הנחל, מצוקים ירדו עשרות מטרים אל האפיק. הבטתי במורד הוואדי, עיניים ירוקות של בעל חיים הביטו בי. נמר? צבוע? שועל? דורבן? העיניים הביטו בי והמשיכו במעלה. לא אכלנו. לגמנו לגימה קטנה מהבקבוק ורוח קרירה וחרישית נכנסה מתחת לשקי השינה והמתיקה את שנתנו.
פטמטה

הוא הזמין אותי בפרץ של ידידות, של בדידות, אולי כדי להתגונן מפניה של פטמטה היפה שטרפה את ימיו ואת לילותיו. ג'ואל, בבדידותו, שבא לשלושה חודשים למאלי , שזו היתה הפעם הראשונה שלו באפריקה, התאהב במאלי, באפריקה ובפטמטה.
דבש משוגע מוכר דבש משוגע, ביטליס, מזרח טורקיה

היא רצתה להקיף את הים השחור ואני אמרתי לה שאפגוש אותה במערב טורקיה אחרי ליקוי החמה הגדול ואביא אותה לזאזא. האביר זאזא, שאחד מאבות אבותיו (שגם לו קראו זאזא ציצישווילי) קיבל את התואר אחרי שנלחם כל היום נגד הסלג'וקים, חדר דרך מערכותיהם וכרת את ראשו של הפחה, מחזיק את שערות ראשו בשיניו כדי שלא יפריע לו להילחם בכל מי שהכעיס בפעולה הקטנה הזאת, הוא סיבה נהדרת. לפחות כמו הים השחור, הדבש המשוגע והארגונאוטים.
זמבזי


גל של שני מטרים הרים אותי באוויר והפך אותי. מפיל אותי מהגלשן. הרגשתי את המים סוגרים עלי ודוחפים אותי למטה, לתוך הנהר, משקיעים אותי פנימה. עצרתי אוויר וניסיתי לעלות למעלה. שום סיכוי.
ארץ הטאליבן
  זה המקום שיהפוך בעשר השנים הראשונות של המאה ה-21 למעוז הטאליבן שנילחם בשילטון הפקיסטאני המרכזי ובאמריקנים שבאפגניסטן  
זיידה

ומאותו רגע הפכה השיחה לשני אנשים שבאו משני קצוותיו של אותו מדבר. אבל יותר מזה, ובפעם הראשונה בחיי, ישבתי עם אשה ערביה מוסלמית, מתרבות מדברית,  שהיתה עצמאית חזקה ולא פחדה לבלות איתי בחושך המואר בנרות ולדבר איתי על הכל.
חרזה

זחלנו לאט כלפי מטה במסדרון הצר. הגב דחוק אל קיר אחד, כפות הרגליים דוחפות את הקיר השני, יוצרות את החיכוך, עוצרות את הנפילה אל התהום. אם נישאר כאן – לא יהיה לאף אחד מושג איפה לחפש. לאט. בזהירות. הזיעה. האבק, מטרות האבנים המתפוררות במדרון התלול. עוד כמה מטרים. עוד מדרון קטן.
אבו חשייב
 ישבנו על האבנים, מחכים לאחרים. שתינו את לגימת המים האחרונה והשארנו את פיית הבקבוק גבוה מעל הפה, מחכים לטיפות נוספות שגלשו באיטיות.
"כמה יש עד לפתח הנחל?"
"שבעה קילומטרים", שיקרתי.

כל נדרי

עיתונות - טורים אישיים

אני, כהרבה יהודים אחרים, אוהב את כל נדרי. מכיוון שזו תפילה עתיקה שמקורותיה בבליים ומטרתה לשחרר את האדם מכבלים. להוציא לחופשי. ומכיוון שכך, היא העלתה את חמתם של השמרנים כבר בתקופת הגאונים (לפני 1500 שנים).

השמרנות היא אחותם הבכירה של האטימות הפחד והשקר שמסתתרים מאחורי גבה. אם יש מקום של אפילה, שם נמצאת השמרנות. השמרנות היא הרעלה השחורה, הפיאה הנוכרית לנשים, הצ'אדור הפרסי, סיבוב הגב לשירת נשים, ההערות על תלבושת שלדעת השמרנות היא  מישהי לא צנועה מספיק.

השמרנות הפכה לבון טון של השלטון הישראלי, וכדרכם של דברים טובים, הם דולפים ממסדרונות השלטון, ואם לא אוטמים מיד ומזמינים שרברב רב תועלת לסגור את הדליפה, זה נוזל לרחובות וממלא את הארץ.

 

השד מהסטף

ספרים - השֵד מהסַָטַף - אגדות




יש כפר אחד בהר ירושלים שקוראים לו הסָטַף. היום לא גרים בכפר ורק מטיילים עולים ויורדים בין הטראסות היפות שלו. והן יפות נורא, צומחים עליהן המון עצי פרי – תאנים ולימונים ושקדים וזיתים וגפנים מטפסות ותעלות מים מוליכות את המים משני מעיינות הנקבה של הכפר אל חלקות קטנות של ירקות שמגדלת המשפחה של הפקח שגר שם ומתקן את הטרסות.אבל פעם גרו שם הרבה אנשים וזה היה כפר שלא רק מטיילים הלכו בסמטאותיו, הוא היה בנוי על צלע ההר והביט על הפיתולים העגולים של ההרים הירוקים שנחל שורק זורם ביניהם רחוק, למטה למטה, בעמק הירוק.


     

בית הכרם

מדריכים - ישראל



בית השומר של כרם שיזף נבנה לתוך המצוק ומשקיף על כרם שיזף באפיק העליון של נחל צין.
בית בודד שצופה אל הכרם עם בריכה קטנה והרבה שקט. הכי שווה.

כתבת וידיאו של איתי ורד יומן ערוץ 1
 
     

הרוהינגה

עיתונות - כתבות מהעולם


"בלילה לפני שהם באו לטלה-טולי שבמנדו, יכולנו לשמוע את הנזירים הבודהיסטים משחיזים את כלי הנשק שלהם. כל הלילה שמענו את הקולות." במנדו יש בה מנזר בודהיסטי וסטופה. סטופה היא המקום בו נמצאים או שלא נמצאים שרידיו האמיתיים או הלא אמיתיים של הבודהא. "באחת עשרה בבוקר הקיפו הנזירים את הכפר והצבא יצא מהמחנה שלו שנמצא ממערב לכפר ולא נתן לאף אחד לעזוב.

 

מעומק האתר

עמק האיזמרגד - המהפיכה הירוקה

בנובמבר 2012 הצביעו תושבי קולרדו, וושינגטון, מסצ'וסט ומונטנה בעד הליגליזציה של גידול ושימוש במריחואנה. מה שנקרא גם קנאביס, המפ, או גראס.

באותו יום הפכה המריחואנה לחוקית ב- 18 מדינות. עוד 14 מדינות שוקלות להפוך את הגידול והשימוש לחוקי.  רוב מדינות ארצות הברית.

קולרדו ואורגון הלכו רחוק עוד יותר – שם לא צריך פתק  מרופא ואפשר לעשן סתם, לתענוג.

 

העולם

לה - לדאק
Image Detail
קריקט בגני נישאנטש, סרינגר
Image Detail
טרודנט
Image Detail
אבו מרוואן, חומוסאי העל של רחוב מנדס פראנס. עג'מי
Image Detail